הארץ כולה שלנו, אבל חייבים לכבד את בג"ץ | ישראל היום

הארץ כולה שלנו, אבל חייבים לכבד את בג"ץ

מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינה שאליה הגיעו יהודים מכל קצוות תבל, שדיברו ביותר משבעים שפות, והקימו במאמצים כבירים את המיזם המרשים ביותר במאה העשרים. סיפור הצלחה שאין דומה לו. כדי לממש את החלום אנו נצרכים מפעם לפעם לפשרות לאומיות בנושאים רגישים ביותר. נושאים המצויים בליבת הקיום שלנו במולדת. לבית המשפט העליון, בתפקידו כבוחן את ישרות והגינות הפשרות הלאומיות, יש תפקיד מרכזי בהבטחת היכולת שלנו לחיות יחדיו במדינה אחת. לכן חיוני להגן על מעמדו, כבודו וסמכותו של בית המשפט העליון, גם אם לעיתים יש אי הסכמה, לקבוצה כזו או אחרת, באשר לתוכן פסקי הדין שלו. 

אין לקיים דמוקרטיה מבלי שלטון החוק. כאשר שלטון החוק נרמס, האלטרנטיבה היא אנרכיה שאין ישראלי שמוכן ורוצה לחיות בה. סוגיית עמונה מצויה בדיונים משפטיים כבר שנים רבות. בשנת 2014 ניתנה החלטה בבית המשפט העליון, בעקבות עמדת המדינה שהמאחז נבנה באופן בלתי־חוקי על מקרקעין מוסדרים בבעלות פרטית. בג"ץ נתן שנתיים לרשויות המדינה להסדיר את מעמד המאחז ופתרון לא ניתן. אין כל סיבה כעת להלין על בג"ץ שאינו מתחשב בתוצאות הבחירות בארה"ב, או בסוגיות פנים־מפלגתיות מורכבות בבית היהודי. בייחוד לאור העובדה שבמקביל לבקשת דחייה נוספת החלו בהליכים מזורזים כדי לעקוף למעשה את החלטת בית המשפט.

ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל מראשית עלותו על במת ההיסטוריה. עם זאת, מערת המכפלה בחברון, קבר יוסף בשכם וגורן ארוונה היבוסי בירושלים, נקנו בכסף מלא אף שאפשר היה לקבלם בחינם או לקחתם מיד בעליהם בכוח. מימוש חזון יישוב ארץ ישראל צריך להתבצע על אדני צדק ויושר, כדי שבעוד הרבה מאוד שנים לא יבואו ויגידו לנכדים ולנינים שלנו "גזולה היא בידכם". אין לי הרבה סימפטיה לפלשתינים שעבורם הנכבה היא מלחמת העצמאות והמנהיגים שלהם רוצים לסלק אותנו אל המקומות שמהם באנו. חשובה לי דמותנו הערכית והמוסרית בתוך הג'ונגל סביבנו.

לעניות דעתי, חוק ההסדרה המוצע לא יפתור את בעיית המאחז בעמונה. לא כדאי להשלות את החלוצים המופלאים גואלי הארץ ומובילי החזון. אפשר לממש את חזונם במקומות סמוכים על קרקעות מדינה. נכון שהגיע הזמן לאחר 50 שנה להסדיר משפטית את סוגיית מעמדם המשפטי של שטחי המולדת. יש דרכים לעשות זאת בחוק, לאו דוקא בחוק ההסדרה. מאהוביי המתנחלים למדתי שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. לא קלה היא דרכנו, נגיע ביחד למעלה ההר, ובלבד שפוליטיקה קטנה וקצרת ראות לא תסיח את הדעת מהמשימה הגדולה באמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר