1. אחרי הרבה מאוד שנים ללא מאבק אליפות, עם משחקי צמרת שהוגדרו באופן מלאכותי כמשחקי עונה, קיבלנו קרב אליפות אמיתי, משחק על כל הקופה בין שתי הקבוצות הטובות בארץ.
הפועל ב"ש, שחזרה להוביל את הטבלה בשבועת האחרונים תוך שהיא מנצלת שתי מעידות של מכבי ת"א, הגיעה בביטחון בידיעה שגם תיקו זו תוצאה מצוינת עבורה בדרך להגשמת החלום.
על הדשא זה היה מותחן אמיתי, עם מאבקים פיזיים חזקים ופרקים של כדורגל טוב.
2. ב"ש הצליחה עוד לפני המשחק בשל העובדה שמאמן מכבי, פיטר בוס, שינה את המערך הרגיל שלו והציב כמה שחקנים מחוץ לעמדות הטבעיות שלהם. הוא נתן כבוד יתר לב"ש. מכבי הגאה, במשחק בית, לא היתה צריכה מהפכות כאלה. מיכה בתפקיד זר לו באגף שמאל, בן חיים מצד ימין של ההתקפה וזהבי בשמאל לא הביאו בשורה להתקפה.
מנגד מאמן ב"ש, ברק בכר, פתח במערך הרגיל, עם שלישיית אמצע חזקה, והמשחק בחלק הראשון היה מאוד נוח מבחינתו, הרבה בגלל החופש שמכבי נתנה להוגו שהפגין הרבה עוצמה וחוכמת משחק. עם זאת, מליקסון ונאווקמה לא הבריקו וב"ש בקושי איימה על ראיקוביץ'.
בוס הבין שדרוש שינוי ובפתיחת המחצית השנייה מכבי חזרה למערך הרגיל עם בן חיים משמאל, מיכה מימין וזהבי מאחורי החלוץ כאשר סה נכנס במקום יצחקי. המשחק של הצהובים השתפר, הם לחצו את ב"ש בשטח שלה והגיעו יותר לאזורים המסוכנים.
החלק ההגנתי של מכבי עבד היטב: טיבי וגארסיה שלא הבריקו העונה הציגו משחק נקי מטעויות, פרץ ודסה השלימו רביעיית הגנה חזקה.
החילוף הראשון של בכר הפתיע. גאדיר שעדיין לא תרם דבר מאז הצטרף בחורף, הועדף על פני ברדה ובוזגלו. השיקול היה להשאיר את אלמנט המהירות, אבל המחליף לא הראה יכולת מרשימה. גם החילוף השני במטרה לשמור על הסטטוס קוו עם בראון במקום ראדי לא תרם.
בכר טעה כשלא שילב את ברדה מוקדם יותר ובכך שהשאיר את בוזגלו על הספסל עד הסיום. מול הלחץ של מכבי התבקש לשלב לפחות את בוזגלו, שמסוגל להחזיק בכדור ולספק מסירה חכמה.
3. בשורה התחתונה היה לב"ש גם מזל והיא עם יד וחצי על צלחת האליפות. ב"ש איבדה הרבה נקודות בבית? מכבי לא מנצחת ולא כובשת שלושה משחקים ברציפות. ככה לא זוכים באליפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
