השבוע מבקר בארץ נשיא יוון, פרוקופיס פבלופולוס. הוא נפגש עם הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו וביקר ביד ושם. גם נשיא יוון הקודם, קארולוס פאפוליאס, קיים ביקור רשמי בישראל לפני כחמש שנים, במסגרת היחסים המתהדקים בשנים האחרונות בין ישראל ליוון.
הנשיא פבלופולוס, נבחר לפני כשנה, ביוזמת מפלגת השמאל שבשלטון "סיריזה". פבלופולוס הוא דוקא איש ימין, שכיהן כחבר פרלמנט ושר מטעם המפלגה השמרנית "הדמוקרטיה החדשה". הממשלה הנוכחית נאלצה להציע לפרלמנט למנות אותו לנשיא, כדי להשיג את תמיכת האופוזיציה השמרנית למינוי. החוקה היוונית מחייבת רוב של 180 חברי פרלמנט לפחות (מתוך 300) לבחירת נשיא, ורוב כזה ניתן היה להשיג רק בתמיכת הימין. תפקידו של הנשיא ביוון הוא בעיקר סמלי ולא ביצועי, בדומה לישראל.
ביקורו של נשיא יוון מהווה נדבך נוסף ביחסים הקרובים שקיימים כיום בין שתי המדינות. יוון כוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל רק ב-1990 ועד 2010 גילתה יחס קריר עד עויין כלפי ישראל, ונחשבה לאחת המדינות הבעייתיות ביותר כלפינו באיחוד האירופי.
השינוי חל לפני כמעט שש שנים ביוזמתו של ראש הממשלה דאז, הסוציאליסט ג'ורג' פפנדראו, שביקר בארץ ביולי 2010 והציע לראש הממשלה בנימין נתניהו לשפר את היחסים. פפנדראו הסביר לעמו שהמשבר ביחסי ישראל-טורקיה בעקבות תקרית ה"מאווי מרמרה" מאפשר ליוון להתקרב לישראל. נתניהו נענה וכעבור חודש בלבד קיים ביקור גומלין ביוון וסיכם עם עמיתו על פתיחת דף חדש ביחסי שתי המדינות.
היחסים אכן השתפרו והתוצאות לא איחרו לבוא. בסוף 2010, כאשר פרצה השריפה הגדולה והקטלנית בכרמל, היו צוותי הכיבוי המוטסים של יוון הראשונים שהגיעו וכיבו את השריפה. ב-2011 ניסו כתריסר ספינות לצאת מנמלי יוון לעוד משט לעזה, וממשלת יוון מנעה זאת.
בשנים האחרונות סובלת יוון כידוע ממשבר כלכלי חמור וגם מחוסר יציבות פוליטי. למרות זאת, היחסים עם ישראל המשיכו להתהדק גם בתקופת כהונתו של ראש הממשלה השמרני אדוניס סמאראס ( 2012 עד 2014 ), ואף ביתר שאת ובמפתיע, מאז עלה לשלטון לפני יותר משנה אלכסיס ציפראס בן ה-40 , מנהיג מפלגת השמאל "סיריזה".
ציפראס, שהיה ביקורתי מאד כלפי ישראל עד עלייתו לשלטון, הספיק בשנת כהונתו הראשנה לבקר בישראל פעמיים (בפעם השנייה למפגש ממשלות), ולהשתתף בדצמבר האחרון בפגישת פיסגה בקפריסין עם נתניהו ונשיא קפריסין ניקוס אנסטאסיאדיס, בנסיון ליצור גוש גיאופוליטי חדש במזרח הים התיכון, כמשקל נגד לתורכיה.
היחסים המשודרגים בין ישראל ליוון מתבטאים כיום במגוון נושאים. בראש ובראשונה קיים שיתוף פעולה בטחוני הדוק, בעיקר בין חילות האויר והים. מטוסי חיל האויר שלנו מנועים עדיין מלטוס מעל תורכיה והם טסים מעל יוון בדרכם לאירופה ולארצות הברית. מזה שנה וחצי משרת באתונה דרך קבע נספח של צה"ל.
גם שיתוף הפעולה התיירותי רחב מאד והשנה צפויים לבקר ביוון כארבע מאות אלף תיירים מישראל. הישראלים מדירים בשנים האחרונות את רגליהם מתורכיה ומגיעים בהמוניהם לאיי יוון. קיים גם שיתוף פעולה רחב בתחום התרבות ונעשים מאמצים למצוא אפיקי פעולה משותפים בנושא האנרגיה והגז. יוון מגישה סיוע גם בתוך האיחוד האירופי, ובמפתיע ניצבה באחרונה בראש המתנגדים לסימון מוצרים מיהודה ושומרון, בדיונים בתוך מוסדות האיחוד.
בפגישותיו בארץ הדגיש נשיא יוון פבלופולוס שאירופה חייבת להתמודד עם משבר הפליטים שמציפים אותה בדרכים הומניות, ולהתנגד לגזענות, לשינאת זרים ולאנטישמיות. הוא דיבר על הצורך להאבק בטרור והעלה על נס את היחסים הנוכחיים בין ישראל ליוון, שיכולים לתרום ליציבות באזור כולו.
*אריה מקל שירת כשגריר ביוון בשנים 2010 עד 2014 . כיום הוא עמית בכיר במרכז בגין- סאדאת למחקרים איסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו