השמאל באקדמיה מכיר רק "איזון" משלו | ישראל היום

השמאל באקדמיה מכיר רק "איזון" משלו

זר מלומד, לו היה נקלע לישראל בימים אלה, היה חושב שאמות הסיפים רועדות ושיסודות הדמוקרטיה נוטים לקרוס תחת עומס לאומני ודתי, רחמנא ליצלן. הנפח התקשורתי הגדוש בדיון על תוכנו ומהותו של ספר אזרחות לתלמידי תיכון ייראה לו כדיון על מגילת עצמאות או לפחות על חוקה חדשה המתרגשת עלינו.

לרגע חשבנו שנרגעו מעט הרוחות, עד שנשלפה רשימת חותמים של כ־600 אנשי אקדמיה מודאגים. ומה לו"ז העצומה? "תוכנית הלימודים באזרחות אמורה לייצג את האיזון העדין בין יהודית ודמוקרטית, אבל גישה לאומנית־אתנית גוברת ודמוקרטית־אזרחית נרמסת". כלומר, היה כאן איזון מאוד עדין בין שתי גישות ורק הספר הזה בא ומפר אותו. 

הזר המלומד תוהה לעצמו כיצד ספר אזרחות אחד מעמיד את הדמוקרטיה בסכנה. שהרי הקביעה של מנסחי העצומה מהאקדמיה היא שיש לכאורה שתי גישות ביחס לצביון המשטר בישראל. ישנה הגישה הלאומנית־אתנית, וישנה גישה הפוכה שהיא דמוקרטית־אזרחית. אבל כוונתם אחרת. מי קבע שיש דרך אחת לקביעת משטר ניהול של מדינה? זאת ועוד, ההצמדה של המילים דמוקרטית־אזרחית, מול לאומנית־אתנית, אינה אלא הצהרה בריש גלי: ישראל לא יכולה להיות אלא מדינת כל אזרחיה, ורק אז ייחשב השלטון דמוקרטי.

יש לזכור שעוד לפני השר בנט, מקצוע האזרחות הפך להיות בבואה מורחבת של המחלקות למדעי המדינה. ריכוז ממוקד בדבר קדושתה של הדמוקרטיה הליברלית הקיצונית שניתן להעלות על הדעת. זכויות אדם ומיעוטים, אקטיביזם שיפוטי, פוסט ציונות ובמיוחד, מדינת כל אזרחיה ובניגוד גמור למגילת העצמאות. לא שיש פסול בדבר, אלא שכאשר פרופ' נמרוד אלוני, מיוזמי העצומה, מדבר על "תרבות דמוקרטית", קביעת צורת שלטון כתרבות שהיא תפיסה מרחיקת לכת שאין עליה כלל וכלל דיון, לפחות לא פורמלי, הרי יש להניח את הדברים על השולחן. זהו ויכוח פוליטי גרידא, ועל כן רשאי שר חינוך להתוות דרך שעליה נבחר ברוב דמוקרטי למהדרין.

אלא שהשמאל הישראלי באקדמיה, שממנו באו חותמי העצומה, מתייחס אל הדמוקרטיה כאל השקפת עולם כוללת שהיא "אידיאה־אפלטונית" אחת ואין בלתה. שום ויכוח לא יכול להתנהל בתוכה על עצם הגדרתה. ומכאן שאם אינך מקבל את הניסוח ככתבו וכלשונו הרי אתה בחזקת גזען, פאשיסט ואנטי דמוקרטי. מה שהיה בשוליים האנטי ציוניים לפני 45 שנים הפך ל"לב הדמוקרטיה" בתהליך פוליטי כנגד העמדה שהיהדות, שהיא דרך חיים כוללת, ושהדמוקרטיה, שהיא צורת משטר ולא תרבות, יכולות לדור בכפיפה אחת. מקימי המדינה כתבו את מגילת העצמאות מתוך תפיסה דמוקרטית על מנת להקים מדינה לעם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה. הוויכוח בדבר איננו סכנה לדמוקרטיה, ובוודאי לא ספר שרוב רובו מדבר על דמוקרטיה ומיעוטו על מדינה יהודית. חותמי העצומה נותנים שיעור רע לדור האזרחים הבא. ראוי להם לקרוא היטב על מה חתמו ועל מה הוויכוח.  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר