ההסכם עם איראן תואר זה מכבר כ"גרוע ביותר בהיסטוריה הדיפלומטית של ארה"ב" וייזכר כאות קלון, שמאיים גם על קיומה של ישראל וגם על מדינות ערב המתונות. איראן, מקבילתה האיסלאמית של גרמניה הנאצית, הפכה בעזרתו של הנשיא אובאמה למדינת סף גרעינית אשר תקבל כ־150 מיליארד דולר בעקבות הסרת הסנקציות, וכן את הסרת האמברגו שהוטל עליה, הן בתחום הנשק הקונבנציונלי והן בתחום הטילים הבליסטיים.
בטווח הקצר על ישראל לשכנע את הקונגרס ואת הציבור האמריקניים בדבר ההשלכות ההרסניות והשטניות הבינלאומיות של הסכם זה, אם ימומש. הסבירות שיהיה אפשר להוסיף להסכם מכניזמים של בקרה ושליטה במקום לתת אמון עיוור בכך שהאיראנים ימלאו את חלקם - היא נמוכה. לאור זאת עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשכנע את חברי בית הנבחרים והסנאט לדחות אותו ולהשיג את רוב שני השלישים הדרוש בסנאט על מנת לגבור על הווטו הנשיאותי, אם יש בכך צורך. מימוש יעד זה ידרוש את הצטרפותם של מספר רב של סנאטורים דמוקרטים לרוב הרפובליקני ואת יציאתם הפומבית נגד נשיא ממפלגתם שלהם. פעילות מסוג זה דורשת מן הפוליטיקאים הישראלים לשים בצד את האינטרסים הצרים שלהם ולדבר בקול אחד וברור. לזכותו של מנהיג מפלגת העבודה יצחק הרצוג ייאמר שהוא כבר הביע את תמיכתו הבלתי מסויגת במאמציו של נתניהו להתנגד להסכם.
תגובתה הרופסת והלא אופיינית של הנהגת יהדות ארה"ב היוותה עד כה גורם משמעותי בכישלון למנוע את יישומה של המדיניות האנטי־ישראלית של הנשיא אובאמה. ובכל זאת, יש תגובה מאוחרת שראויה לציון. מנכ"ל איפא"ק, הווארד קור, השיק יוזמה משמעותית שמטרתה לשכנע את הקונגרס להתנגד להסכם. מלקולם הונליין הביע את התנגדותו האישית להסכם במהלך ביקור שערך לאחרונה בישראל עם ראש ועידת הנשיאים החדש. אך יש לומר שוועידת הנשיאים, ארגון הפועל על בסיס קונצנזוס, טרם יצאה בהודעת גינוי חד־משמעית להסכם. מצד אחר, לזכותו של אייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, יש לומר שיצא בתקיפות נגד ממשל אובאמה בעניין זה. ארגונים יהודיים קטנים רבים, בהובלת ארגון ציוני אמריקה, מחו בתקיפות נגד אובאמה, אך קבוצות אמריקניות רבות הגיבו עד כה בצורה פושרת, וזאת אף לאחר שמנהיג מפלגת העבודה הרצוג גינה חד־משמעית את ההסכם. הוועד היהודי־אמריקני בראשות דיוויד האריס הביע את דאגתו מן המתווה שהוצע בווינה, אך נמנע עד כה מלקרוא לחבריו לשכנע את הקונגרס להצביע נגדו.
אם איפא"ק לא תצליח להשיב את הגלגל לאחור, הסבירות לשכנע את מספר חברי הקונגרס והסנאטורים הדרוש להפוך את הקערה על פיה היא קלושה. החלטתו של הנשיא אובאמה לעקוף את הקונגרס ולהביא את ההסכם לאישור מועצת הביטחון של האו"ם לפני תום 60 הימים שבהם הקונגרס רשאי לעיין בו, הביאה לתרעומת, והסנאטור בוב קורקר תיאר את המעשה כ"עלבון לעם האמריקני... עלבון לקונגרס ולבית הנבחרים".
הקרב לפנינו יהיה קשה, אך אל לנו להיכנע לתבוסתנות. גם אם ההסכם הקטסטרופלי הזה ייצא לפועל, איננו עם חסר ישע. רוב האיראנים אינם איסלאמיסטים מופרעים השואפים להקדים את הגעתם לגן עדן. הם יורתעו מיכולת המכה השנייה שלנו ומן ההיגיון של השמדה הדדית מובטחת.
אפשר לנשום אנחת רווחה מכך שתקופת נשיאותו של אובאמה תסתיים בתוך פחות מ־18 חודשים. אפשר לקוות שכל נשיא חדש יהיה בבחינת שיפור משמעותי וינקוט צעדים על מנת למנוע משלטון האייתוללות להרחיב את מערכת הטרור הגלובלית שלהם, להשיב את האיזון לאזור ולהחזיר לארה"ב את האמון האבוד של בעלות בריתה, ובכללן ישראל.
בינתיים, על ישראל להתאחד ולהיות בטוחה ביכולתה להרתיע את אויביה, ביכולתה להגן על עצמה וביכולתה להתגבר על אתגרי העתיד כפי שהתגברנו על אתגרי העבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו