חלק מאנשי הציבור בישראל נקראים לעיתים לחקירות משטרה הנוגעות לחשדות לעבירות שבהן היו מעורבים לכאורה. ברור שכל נחקר הוא בבחינת זכאי כל עוד לא הורשע בדין, אבל עיקרון זה חייב להיות מנוסח מחדש בגלל המציאות המתהווה בזירה הציבורית שלנו.
הוראות הדין הפלילי הנוגעות לאנשי הציבור אינן חייבות להיות חופפות במאה אחוזים לשאר האזרחים. שני מקרים חייבים לפסול אנשי ציבור מכהונה כלשהי בשירות הציבור לתמיד, והם: הרשעה בדין שלא בוטלה לחלוטין בזיכוי בערכאה גבוהה יותר, ושימוש בזכות השתיקה בעת חקירה.
התופעה של התעלמות מעברו של משרת ציבור בשתי הקטגוריות האלה חוצה מפלגות, ואפשר לתת כדוגמה שניים שהורשעו וחזרו: אריה דרעי הורשע בדין בכל הערכאות והוא משתמש בהגדרת החוק לגבי משך נשיאת הקלון - תקופה שבה החוק אסר עליו במפורש לכהן כנבחר ציבור - כאילו הכל נמחק ונשכח. נכון שמבחינת החוק היבש הוא "שילם את חובו לחברה", אבל לא ראוי שזה יהיה כרטיס כניסה חוזר לחיים הפוליטיים. הרב עובדיה יוסף היטיב להסביר זאת ממני, בקלטת שהופצה ובגללה הודיע דרעי על התפטרותו, עד שאתמול כבר חזר בו מתוך "קבלת דין התנועה".
צחי הנגבי, שמדברים בו כיורש פוטנציאלי של תפקיד רה"מ, הורשע במתן עדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית והוטל עליו קלון שאילץ אותו להתפטר, אך משחלפה תקופת הקלון הוא שב לחיים הציבוריים.
זכות השתיקה בחקירת משטרה או במשפט קיימת כדי לאפשר לנחקר שלא להפליל את עצמו על ידי מתן תשובת אמת. ברגע שאדם משתמש בזכות זו, שאותה מקנה לו החוק כדי להגן עליו מהפללה עצמית, חייבת להתבטל גם זכותו לכהן כמשרת ציבור, זאת מכיוון ששתיקתו היא הודאה כי הוא חושש שתשובת אמת תפליל אותו.
אריק שרון, למשל, פיטר את סגנית השר נעמי בלומנטל משום ששמרה על זכות השתיקה בחקירתה. בחקירת משטרה של יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג, שנפתחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה אשר בו נטען כי העביר כספים מקרן פילנטרופית לעמותות שתמכו בבחירת אהוד ברק לראשות הממשלה ב־1999, בחר הרצוג להשתמש בזכות השתיקה. מעבר לכך, מיקי איתן שהיה ח"כ בליכוד באותה תקופה העביר ארגזי מסמכים בנושא עמותות ברק ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. איתן סיפר לי שבאחד התיקים היה אפילו מסמך הנושא את חתימת הרצוג והיה יכול להביא להרשעתו בדין, אבל רובינשטיין בחר שלא להעמיד את הרצוג לדין בטענה שאין הוכחות בחומר שקיבל. רובינשטיין, לדברי איתן, אף התחמק מתשובה כשאיתן הצביע על התיק שבו נמצא המסמך בשיחה ביניהם לאחר החלטתו התמוהה.
סגנית השר ח"כ פאינה קירשנבאום התבלטה אתמול מעל למקובל בקרב נבחרי הציבור והודיעה על פרישתה מהחיים הציבוריים, מכיוון שהחליטה לבחור בזכות השתיקה בחקירותיה. היא כנראה מבינה היטב את מה שחייב להיכנס לחוק במילים מפורשות, מכיוון שנבחרי הציבור שסרחו לא נוהגים כמוה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו