הקו־קלוקס־קלאן החליטו השבוע לקבל יהודים ושחורים. אין לי מושג על השחורים, אבל ברור לי למה הם החליטו לקבל יהודים: כי הם ידעו שבתוך שתי דקות מההחלטה שלהם, יתחילו אצלנו לריב "מיהו יהודי", ודקה אחרי שהיהודי הראשון יתקבל לקו־קלוקס־קלאן, מייד הם יקבלו מכתב מהרבנות שיסביר להם שההוא שהם קיבלו, בכלל רפורמי.
אבל אם כבר מדברים על תנועה גזענית, מברברים אצלנו המון על הגל הגזעני ששטף את הארץ במהלך מבצע "צוק איתן", ומשום מה מדלגים על האירוע הגזעני הכי חמור: בכביש המוביל למושב במרכז הארץ הציבו צעירים ערבים מיישוב סמוך מחסום של סלעים וצמיגים בוערים. נהגים נאלצו לעצור ואז בדקו אם הם יהודים. כאשר התגלה יהודי, המכונית הוצתה והאיש נאלץ להימלט על נפשו. כפי שהיה השבוע בטייבה ובהתפרעויות של שנת 2000 בכמה יישובים.
כך שההמון הגזעני של טייבה, עירו של אחמד טיבי, ממשיך מסורת פלשתינית. וזאת רק דוגמה, כי הגזענות הערבית מעמידה בצל את הגזענות היהודית, מניסיונות רצח יומיומיים באמצעות בקבוקי תבערה ויידויי סלעים, והצתות בתי כנסת.
במרבית כלי התקשורת העדיפו להבליט את הערבי הבודד שסייע ליהודי להימלט מהלינץ'. מה שמזכיר משפט שמיוחס לאחד מראשי לשכת עורכי הדין: למה לתת למיעוט של 90% מושחתים להכתים את הרוב.
או כמו שמספרים יהודי טרנסילבניה, כיום חלק מרומניה, על הרומנים. טרנסילבני נכנס לפאב. אחרי כמה כוסות של צויקה־פאלינקה (משקה אלכוהולי מקומי), הוא צעק: "כל הרומנים מניאקים".
לפתע הגיח מאחור מישהו עם בקבוק צויקה ריק והלם בראשו. הטרנסילבני הסתובב אליו וצעק: "מה אתה מתעצבן, אתה הרי לא רומני"?
ענה האיש: "כן, אבל אני מניאק".
בלעדייך אני חצי בן־אדם
ההפגנות הראשונות החלו בקריית הממשלה, משם גלשו לגן הוורדים שמול הכנסת, ואז החלו להתפשט ברחבי הארץ. בהפגנה ברחבת בניין המועצה המקומית לשעבר במזרח גבעת־עדה, הופיעו אמנים בהתנדבות, ויום למחרת התמלאה רחבת הכותל ברבבות ישראלים שזעקו מרה: "איך נוכל לחיות במדינה שבה עמיר פרץ אינו שר"?
אלה הימים הקשים ביותר בתולדות המדינה. המתח הורג את כולם: איך נדע מי תהיה המפלגה ה־84 שאליה יזגזג פרץ? ואיך נמשיך לחלק את פרס המשקפת האטומה בלי הכוכב הראשי?
אבל רגע לפני שעמיר פרץ שוקע בשיכחה, ראוי להיזכר ביהודה אופאטוב, יהודי שחי במאות ה־18־19, בור, עשיר ונפוח מחשיבות עצמית. בספרות מאותה תקופה, מתוארים כמה תעלולים שעשה לו יהודי עני מרוד, בשם "מדכי" (מרדכי).
יום אחד חיתן אופאטוב את בתו, עם תלמיד חכם עני שהיה גם בנו של רב תלמיד חכם עני, הרב פרנס. באותה תקופה, תלמידי החכמים התגאו להיות עניים, ונהגו ללכת בסנדלים. ואילו העשירים - כמובן בנעליים. כמה שעות לפני החתונה, הלך "מדכי" לאופאטוב ואמר לו:
"'לחתונה יבואו כל גדולי־התורה שבווילנה, ומן הראוי שלכבודם לא תצא היום בנעליים כרגיל, אלא תצא בסנדלים כדרך תלמידי־חכמים'.
נשמע לו אופאטוב ועשה כעצתו.
הלך מדכי לאבי החתן העשיר ואמר לו: 'לחתונה יבואו גדולי־הסוחרים ולכבודם ולכבוד אבי־הכלה ראוי שלא תצא בסנדלים כדרך תלמידי־חכמים, אלא בנעליים כדרך סוחרים'. נשמע לו פרנס.
כשבאו האורחים נסתכלו בהורי הזוג ותמהו: הרב פרנס התלמיד־חכם בנעליים של סוחרים, ואופאטוב הסוחר - בסנדלים כתלמיד־חכם.
קם מדכי והסביר: 'אופאטוב, שיוצא מתוך הבוץ (שוטה שמשתדך עם תלמיד חכם), נהג כראוי שנעל סנדלים, ואילו הרב פרנס, שנכנס לתוך הבוץ (תלמיד חכם שמשתדך עם שוטה), כדין עשה שלקח נעליים".
הודעה
עיריית ירושלים הודיעה השבוע על הפסקת הטיולים לתל אביב.
מי בעד מדינת הלכה?
הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב יוסף, דרש מראש הממשלה למנוע מיהודים לעלות להר הבית כי לדעתו הדבר מנוגד להלכה. במילים אחרות הוא דורש שישראל תהפוך למדינת הלכה (על פי הפרשנות להלכה של הרב יוסף). אבל איכשהו, כל מי שמתנגדים להפוך את ישראל למדינת הלכה - שותקים. וכל מי שלוחמים להפרדה בין דת ומדינה - ממלאים פיהם מים.
לכאורה, שתיקה מפתיעה. אלא שאפשר להבין אותם. הם בהלם, משום שהנה, מתברר שבדורנו קם רב גדול מהרמב"ם ומהרמב"ן (שעלו להר הבית, למקום המקדש), גאון יותר גדול מרבי עקיבא (שגם הוא ביקר באותו מקום), מרבן גמליאל, מרבי אלעזר בן עזריה ומרבי יהושע (שביקרו בהר הבית עם רבי עקיבא).
הרב יוסף כינה את הרבנים שמתירים לעלות להר הבית, "רבנים סוג דלת". זה מעניין: הרבה דברים ידענו על הרמב"ם ורבי עקיבא. רק לא את זה.
מצד שני, למה לא לראות את החיוב? הרב יוסף אמנם מכפיש את הרמב"ם ורבי עקיבא, אבל הנה, הוא הצליח להגיע להסכמה עם החמאס ודאעש: גם הם מתנגדים לעליית יהודים להר הבית.
ונעבור לשאלה
בדיונים על ההקלטות של שולה זקן עדיין לא נשאלה השאלה הכי חשובה: מי לכל הרוחות היה זה שהכניס לקודש הקודשים של הממשל הישראלי - לשכת ראש הממשלה - אחת ששולטת על הלו"ז של ראש הממשלה ומקבלת את החלטותיה בהסתמך על מתקשרת עם רוחות רפאים?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו