השנה - 1970, אני חייל בלהקת פיקוד המרכז. חברתי (לימים אשתי, דורית ראובני) פונה אלי ומספרת שהיא הולכת לפגישה עם גיל אלדמע להוצאת תקליט "שירים מן הגטאות". ביקשתי ממנה להצטרף לפגישה עם גיל, שכבר אז היה בשבילי ידען ומוסיקאי נערץ בתחום הזמר העברי שכל כך יקר לליבי. באולפן שמחתי לראות לא רק מוסיקאי גדול, אלא איש נעים הליכות ללא שום דיסטנס.
מאז חלפו יותר מ־40 שנה והיה לי העונג להיפגש עימו בהרבה פרויקטים משותפים, הן בתפקידי כמנהל אגף התרבות של ת"א־יפו והן בתפקידיי האחרים.
ערבי הזמר שערך, הן בטלוויזיה והן במופעים חיים, הקרויים "שירת רבים", התאפיינו בידע אדיר שגיל היה נוהג להעביר בין השירים שניווט בכישרון רב לצופה או למאזין.
תרומתו של חתן פרס ישראל, גיל אלדמע, שהלך אתמול לעולמו, היא נצחית עבור התרבות הישראלית והמוסיקה הישראלית בפרט. גיל גידל דורות של בני נוער ומבוגרים שנחשפו לפסקול המוסיקה הישראלית, וכאן ועכשיו אני מרשה לעצמי, בתפקידי כיו"ר אמ"י, להגיד תודה לך. תודה בשם כל אמני ישראל, אשר היית לנו מורה דרך לשימור ולאהבת המוסיקה במדינה שלנו, שעוברת בכל יום משברים, מלחמות ודאגות.
בזכות אנשים כמוך, גיל היקר, המוסיקה הישראלית שמרה ושומרת על השפיות במדינה הקטנה והאהובה שלנו. מ"מחול הדייגים" ועד "כי תנעם" בביצוע שושנה דמארי, וגם "שיבולים" שאין חג פסח בלעדיו. ולפעמים אנחנו שרים את "אנה פנה דודך" ועוד מחרוזות משיריו, שעד היום כל כך טבועים בשירת הארץ. אחד הדברים שייחדו את התנהלותו של גיל היה שלמרות פציעתו הקשה במלחמת יום העצמאות מעולם לא ויתר על עיסוקו המוסיקלי. תמיד אזכור אותו עם כניסתו לבמה בצליעתו, ותמיד בעבודתו מדבר ומסביר בקול שקט.
הוא עשה עיבודים נפלאים למקהלות ולחבורות זמר כשעוד היה מקובל לשיר א־קפלה (ללא ליווי של כלי נגינה), ואז במיוחד בלטה גדולתו בכתיבת הרמוניות קוליות. בזכות היותו בעל השכלה מוסיקלית אקדמית ובזכות עבודתו בקול ישראל, תמיד כשהיו צריכים לבחון ולאתר כישרונות צעירים מוסיקליים, הוא נרתם למשימה והוביל את ועדות המבחן והקבלה. יתרה מזאת - גיל האמין בהנחלת הזמר העברי לכיתות גן ולבתי ספר, והואיל והיה גם מורה ומחנך מוסיקלי וכמובן עורך תוכניות, עסק גם בהוצאות של ספרי שירים לתלמידים וכמובן עיבד שירים למקהלות ילדים וכתב מוסיקה להצגות בתיאטרון הילדים והנוער. מאחר שגיל עצמו גדל בבית אשר פיתחו בו את שמיעתו וכישרונו המוסיקלי - בבגרותו הנחיל את אהבת המוסיקה גם לילדיו.
בימים אלו, כאשר אנו נלחמים על תקציב התרבות ושמירת המוסיקה הישראלית על גווניה השונים, אין לי ספק שכדאי לקברניטי המדינה להפנים כמה חשובה התרבות ושמירה על אנשים כמו גיל אלדמע ובני דורו.
ובנימה אישית - בשיחות אישיות שהיו לי עם גיל הוא ביקש ממני: "אנא דאג בתפקידך לשימור השירה הישראלית!" גיל, אני מבטיח לך שאעשה ככל שאוכל למלא את צוואתך זאת.
הכותב הוא יו"ר איגוד אמני ישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
