הקושיה מופרזת, אבל לא מופרכת: האם ברק אובאמה כשיר לנהל את מדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון? במה שקשור כנראה בתהפוכות העולם הערבי ומסתריו, הנשיא הזה מסתמן כמוכה סנוורים. ארה"ב כבר ידעה תקופה ארוכה בשלהי כהונתו השנייה של וודרו ווילסון, שהנשיא לא היה יכול לתפקד. האם אובאמה שני ברשימה? האם הוא במעמד של נבצרות?
הוא גינה דווקא את המשטר הצבאי במצרים, שבמאמץ של הרגע האחרון ניסה להציל את ארצו מן הקנאים החשוכים של האחים המוסלמים. מנגד, לא אמר מילה אחת של הסתייגות ממעשיהם - לא מכליאת בעל בריתה של ארה"ב, חוסני מובארק, ולא מהדחת כל מי שאינו נמנה עם האחים המוסלמים מכל משרה ותפקיד בשלטון המצרי.
גינוי חריף להריגת אזרחים? אין בעיה. עמדה ברוכה (ומה כאשר המשטרה האמריקנית יורה באזרחים?) קריאה לפיוס לאומי? יוזמה ראויה. הבעת תקווה להשבת הסדר על כנו? בוודאי. אך סנקציות על הצבא המצרי במהירות שלא הוטלה כמותה אפילו על משטר האייתוללות באיראן? זה טירוף מערכות. זו התערבות גסה במערכה מצרית פנימית לצד האחים המוסלמים, ונגד היציבות.
בשאר אסד טובח בבני עמו וצריך לדרבן את הממשל האמריקני במלמד הבקר כדי שיצייץ אי שביעות רצון. חיזבאללה חדר לסוריה ולוחם לצד בשאר אסד, והבית הלבן בחן את המצב. בינתיים, כבר נהרגו 100 אלף אזרחים בסוריה, ואמריקה מושכת בכתפה. היכן היא עומדת נוכח מלחמת האזרחים הנמשכת ללא הרף בפרברי דמשק וחומס?
כל פגעי הממשל הזמני המצרי בראשות הגנרל עבד אל־פתח א־סיסי אינם מגיעים כדי יום לחימה אכזר אחד תחת שרביטו של הנשיא אסד. ארה"ב עדה למתרחש בסוריה וכמעט אינה פוצה פה ומצפצפת. גם לא מתערבת באורח ממשי ומאסיבי לאחר חדירת אנשי אל־קאעידה ללבנון, כפי שהיה ניתן להבין אמש מהפיצוץ העז ברובע דאחייה שבו שולט חיזבאללה. אמריקה מרוצה? מאוכזבת? כמעט אינה משמיעה קול.
בנתונים אלה ארה"ב היא המפסידה העיקרית לזמן ממושך, ועימה בעלי בריתה. המורדים בסוריה יזכרו כי הפנתה לעברם עורף, ולא יסלחו בין שיכבשו את השלטון, בין שימוגרו. גם אנשי הצבא המצרי והגורמים הליברליים המקוריים, שאכזבתם כבר צפה ועולה על פני השטח. חולשה זאת פותחת כר נרחב לפעילות רוסית. הקרמלין זוכה מן ההפקרות האמריקנית. בלי להתאמץ, בלי להשקיע, בלי להסתכן הוא חותר תחת המעמד האמריקני במדינות אלה.
אובאמה קורא את מפת המזרח התיכון כאשר צד צפון למטה והדרום למעלה, ומוצא עליה רק נקודה זעירה אחת - ישראל, המתחבטת ומתמודדת בסוגיה הפלשתינית. בינתיים אמריקה, אשר נוהגת ברפיסות מהולה בציניות עם תבלין של חולשה כפי שהתברר מהודעת אובאמה - מאבדת מיכולתה להשפיע אפילו על הישראלים והפלשתינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו