שעות בודדות אחרי שהסתיים חג "ליל כל הקדושים", שהפעם נחגג בסגנון וירטואלי ברובו - הגיעה הבשורה שכה חיכו לה במטה טראמפ: העיתון "דה מויין רג'יסטר" היוצא לאור במדינת איווה, פרסם את הסקר אחרון לפני הבחירות, והראה שטראמפ מוביל על ביידן ב־7 נקודות במדינה.
מבחינת מטה טראמפ, לא מדובר בסתם עוד סקר. מדובר בסקר שנחשב לאמין במיוחד באיווה, שרבים נאחזים בו בתקופת הפריימריז, וגם לאחר מכן, כדי להבין את הלך הרוח במדינה. עורכי הסקר הזה אף חזו שטראמפ ינצח ב־7 נקודות בשנת 2016, בניגוד לשאר הסקרים במדינה, והם צדקו: טראמפ ניצח ב־9 נקודות במדינה.
בסקר הנוכחי, כאמור, טראמפ זינק והוא מוביל על יריבו הדמוקרטי: 48% לעומת 41%. מדובר ביתרון שמעל טווח הטעות הסטטיסטית, שעומד על 3.4 נקודות. לא זו בלבד, הזינוק של טראמפ בא יד ביד עם זינוק במעמדה של הסנאטורית הרפובליקנית מטעם איווה, ג'וני ארנסט, שמובילה בסקר האחרון על יריבתה הדמוקרטית תרזה גרינפילד ב־4 נקודות. נוסף על הסקר המעודד מאיווה, טראמפ מממשיך לשמור על שוויון סטטיסטי עם ביידן בסקר ABC ו"וושינגטון פוסט" בפלורידה. אותו סקר גם מראה שיתרונו של ביידן כבר לא מובהק סטטיסטית בפנסילבניה.
הסקר חריג לשאר הסקרים במדינה, שמראים על שוויון בין המועמדים. הוא נובע מכך שהמצביעים הבלתי־מפלגתיים החליטו לבצע פנייה ימינה לטובת טראמפ. ואם הם עשו את זה באיווה, ייתכן שהם עושים ויעשו את זה גם במדינות המערב התיכון האחרות - בדיוק כמו שב־2016 הם חיכו לרגע האחרון, ונתנו לו את הניצחון.
זה ההימור של טראמפ, והסיוט של ג'ו ביידן. המועמד הדמוקרטי יכול להתנחם מכך שהשנה כמות המתלבטים קטנה בהרבה, וגם רמת התמיכה בו גדולה יותר מזו שהיתה בהילארי קלינטון במערב התיכון (והן ברמה הארצית - שאינה רלוונטית לשיטת הבחירות). השורה התחתונה היא שהכל פתוח, ואולי יש לטראמפ מומנטום שמגיע לשיא בדיוק בזמן, בעוד ביידן מאבד אנרגיות.
קמפיין טראמפ הודיע בסוף השבוע על ביטול התוכניות לקיום מסיבת בחירות ביום שלישי בלילה במלון של טראמפ בבירה, ובמקום זאת הנשיא יצפה בתוצאות כנראה בבית הלבן. הצעד התפרש מייד על ידי הדמוקרטים בעיר כסיבה לאווירת נכאים אצל טראמפ, אך שכחו לציין שלא היה מנוס מלבטל את המסיבה בגלל הגבלות הקורונה. גם בנבדה נאלץ טראמפ לבטל תוכניות בשבוע שעבר מאחר שהמושל הדמוקרטי סירב לאפשר קיום עצרות ענק, ולכן אחת מהן נערכה על הגבול עם אריזונה.
על אנרגטיות ותעשיית האנרגיה
טראמפ אופטימי - למרות כל ההגבלות, חרף כל המקלות ששמים לו בגלגלים ואף על פי שאנשים נאחזים בממוצע הסקרים שאינו לטובתו. הנשיא אופטימי מאוד, אפילו. הסקרים אומרים "ביידן", אבל גם לפני ארבע שנים הם אמרו "קלינטון". למעשה, טראמפ נמצא במצב טוב יחסית. לפי אחד החישובים, הוא יזכה ב־280 אלקטורים (כלומר ייבחר שוב) אפילו אם לא יצליח לשמור על מישיגן וויסקונסין, שאותן "גנב" במפתיע בשנת 2016. הוא יזכה ב־280 כל עוד הוא מצליח לשמור על שאר המדינות שבהן ניצח בשנת 2016, ובראשן פנסילבניה ופלורידה. והסקרים מראים שהתרחיש הזה אפשרי בהחלט מאחר שהוא נמצא בשוויון סטטיסטי בחלקן.
ביידן נשאר קרוב לבית
אם המצביעים הבלתי־מפלגתיים ימשיכו לפזול לטובתו, ואם רפובליקנים ימשיכו לחזור הביתה, ובייחוד אם מביאים בחשבון את הלהט בשטח, ניצחון עם 280 אלקטורים עשוי להיות הפתעת הבחירות. ואסור לשכוח שביידן, אף על פי שהוא מבשר השינוי במדינות רבות - בפנסילבניה ובמדינות המערב התיכון הוא מבשר בעיקר את חיסולן של תעשיות הסדיקה ההידראולית וכריית הפחם, וזו נקודת תורפה קשה עבור מתלבטים.
כל זה, וגם העובדה שטראמפ עדיין נתפס כיותר מתאים לניהול הכלכלה לאחר שיימצא חיסון לקורונה, שמים את טראמפ בעמדת זינוק טובה לקבל 270 אלקטורים ויותר - והוא נחוש לנצל את הימים האחרונים ליצירת מומנטום של אופטימיות.
הנשיא עורך עצרת אחר עצרת שבהן הוא מבטיח כי "ימיה הטובים של אמריקה עוד לפניה" וחוזר שוב ושוב על כך ש"ביידן יגרור את אמריקה למלחמה בלתי נגמרת בעולם". בכל עצרת, אגב, יש שאגות גדולות כאשר הוא מזכיר את צעדיו לטובת ישראל, כולל העברת השגרירות וההכרה בריבונות על רמת הגולן. אבל עיקר הדברים של טראמפ בעצרות הוא להזהיר את הבוחרים כי ביידן יחסל את התעשייה שלהם; במישיגן, "ביידן יחסל את תעשיית הרכב בעוד אני נתתי לכם מפעלי רכב ומנעתי העברת מפעלים", ובפנסילבניה ובשאר המערב התיכון, "ביידן יוביל את תעשיות האנרגיה לכיליון", מתריע הנשיא.
אתמול, היממה שלפני אחרונה במערכת הבחירות - טראמפ תכנן עצרות בלא פחות מחמש מדינות שונות: מישיגן, איווה, צפון קרוליינה, ג'ורג'יה ופלורידה. האירוע האחרון, במדינת מגוריו פלורידה, היה צפוי להתחיל ב־23:30 בלילה (שעון מקומי). ביידן, לעומת זאת, החליט להישאר במשך כל היום בפנסילבניה, מרחק קפיצה מביתו בדלאוור.
שאלת ה־90 מיליון
יותר מ־90 מיליון אזרחים כבר הצביעו, כלומר כמעט חצי מאלו שרשומים בפנקסי הבוחרים ב־50 המדינות, וכשני שלישים מסך הקולות של 2016. ברוב המדינות כבר דווח על שיעור השתתפות שובר שיאים בהצבעה המוקדמת. מטבע הדברים, נשאלת שאלת מיליון הדולר: למי זה טוב? בעידן הקורונה, גם המודלים שנועדו לפלח את ההצבעה המוקדמת כבר לא רלוונטיים - ושום סוקר לא מוכן להגיד בפירוש מי ירוויח ממנה, כי ההיקף עצום.
ביידן מביא בעצרות הדרייב־אין שלו כמה מאות מכוניות, לפעמים רק עשרות. טראמפ מביא עשרות אלפים - והייתי בעצרות שלו. הם א־ו־ה־ב־י־ם אותו ברמות. הם יודעים שהוא לא אשם בנגיף. הם יודעים שהוא שיפר את הכלכלה, הם יודעים שהלב שלו במקום הנכון ובעיקר הם גם יודעים שהאיש אמנם מדבר (ומצייץ) - אבל גם עושה.
טראמפ ממשיך בהליך המטורף שלו. הוא פשוט יצא לבד למערכה. איש אחד נגד כולם. כך או כך, לפחות באווירה ברחוב, לפי כמות המסיכות עם הכיתוב "טראמפ" עליהן (עם או בלי קשר להאלווין), טראמפ ניצח. אפילו בעיר הבירה הדמוקרטית.
בשדה התעופה בוושינגטון הבירה אתמול, שני נוסעים עמדו לידי התור להשכרת רכב: האחד עורך דין והשני בעסקי הביטוח. שניהם עטו מסיכות של טראמפ בגאווה. "הוא טוב לכלכלה, והוא טוב לאמריקה", אומר לי ג'ון עורך הדין שנחת מניו יורק, לא המדינה הכי "אדומה". "אני משוכנע שהוא עומד לנצח כי בסופו של דבר אתה רוצה נשיא שיביא תוצאות", הוא אומר לי.
"ביידן הוא המועמד הגרוע ביותר שיכולים היו הדמוקרטים להציג, ואילו טראמפ הוא טראמפ. אני רק מקווה שאחרי הבחירות הדמוקרטים יידעו לקבל ההפסד בכבוד. אמריקה לא יכולה להמשיך עם הפילוג הזה לאורך זמן", הוא אומר. בכך הוא מסכם את מה שרבים חושבים על ביידן: לא סולדים ממנו כמו מקלינטון, אבל אין הערכה כלפיו. טראמפ, מנגד, זוכה להערכה. משני צידי המתרס.