יותר משבוע לאחר פרסום עשרות אלפי מסמכים הקשורים לרצח הנשיא קנדי, היסטוריונים ואתרים ברשת החלו לפרסם חלק מהממצאים שעולים מאותם רישומים ממשלתיים. כזכור, הנשיא טראמפ הורה בצו נשיאותי על פרסום של מעל 60 אלף רשומות, ומאז חוקרים רבים החלו לסרוק אותן בתקווה למצוא כל פיסת מידע שתחשב משמעותית ותשפוך אור על ההתנקשות בנשיא האמריקני.
רוב המידע שנחשף לא הביא לגילויים מרעישים בשאלת רצח קנדי, ודאי לאור העובדה ששחרורי מסמכים כאלה התרחשו בעבר ללא הצלחה לאשר או להזים את תאוריות הקשר. למעשה, רוב הגילויים קשורים בשיטות העבודה של גופי הביון האמריקניים במהלך השנים הקריטיות של המלחמה הקרה.
קנדי נורה בראשו בעת שנסע במכונית פתוחה ונופף לקהל בביקור בעיר דאלאס ב-22 לנובמבר 1963. לי הארווי אוסוואלד, חייל מארינס שערק לברית המועצות מסיבות אידיאולוגיות, נישא שם אך לבסוף שב לארה״ב. לפי הגרסה הרשמית, אוסוואלד ירה בקנדי עם רובה צלפים מהקומה השישית של בניין מחסן הספרים. יומיים לאחר מכן, ג'ק רובי, בעל מועדון לילה, ירה באוסוואלד והרג אותו במהלך העברתו מהכלא, אירוע ששודר בשידור חי בטלוויזיה.
הרצח ותיאוריות הקשר סביבו הפכו להיות נושא אמריקני על-זמני ולא עזבו את השיח הציבורי מאז: הן עוסקות באפשרות ליורה שני, במעורבות סובייטית או של הביון האמריקני, של המאפיה או משטר פידל קסטרו בקובה - ואפילו של ישראל - וכוללות אין-ספור גרסאות שונות שמסבירות מי רצח את קנדי.
במהלך השנים הוקמו כמה ועדות חקירה בניסיון להגיע לחקר (או להזים את תיאוריות הקשר האלה), אך נראה שהן לא הצליחו לשכנע את הציבור האמריקני: על פי סקר של מכון גאלופ מ-2023, 65% מהאמריקנים מאמינים שההתנקשות בקנדי כללה קונספירציה. 20% מהם מאמינים שממשלת ארה״ב הייתה מעורבת בהן. מצביעי המפלגה הדמוקרטית ובעלי השכלה אקדמית נוטים פחות להאמין בהן, כך לפי הסקר.
בדיווח שפורסם ב"וושינגטון פוסט" נטען כי המסמכים שפכו אור על פעילות הריגול מול קובה, סוכני שטח ששתלו באגים בסוכנות סינית ואחרים שחילצו מידע מהמודיעין הסובייטי. מסמך אחד שפורסם מינואר 1962 חושף פרטים על פרויקט סודי ביותר בשם 'מבצע נמייה' או 'הפרויקט הקובני' שכלל שורת מבצעים חשאיים בהובלת ה-CIA נגד קובה, ושאושר על ידי הנשיא קנדי ב-1961, ומטרתו הייתה להפיל את המשטר בקובה.
במסמך אחר שעסק בתקופה שלאחר מבצע ״הפלישה למפרץ החזירים״, ניסיון כושל של ארה״ב להפיל את משטר קסטרו על ידי הנחתת כוחות גולים קובנים מאומנים בחופי האי באפריל 1961, נחשפה ביקורת מסקרנת על ה-CIA. במסמך נטען כי קנדי הוזהר על ידי אחד מיועציו כי סוכנות הביון האמריקנית הופכת להיות חזקה מדי. בתזכיר שכותרתו "ארגון מחדש של ה-CIA״, היועץ המיוחד לנשיא וההיסטוריון החשוב ארתור שלזינגר ג'וניור, העלה חששות לגבי האוטונומיה והכוח של סוכנות הריגול, ואמר שיש לה "הרבה מהמאפיינים של מדינה בתוך מדינה".
שלזינגר ג׳וניור הציע להעביר למחלקת המדינה שליטה על "כל הפעילויות החשאיות" ולפרק את הסוכנות - תוכנית שמעולם לא יצאה אל הפועל. בנוסף, שלזינגר טען כי כ-1,500 עובדי מחלקת המדינה היו כביכול קציני CIA סמויים. הוא כתב שכמעט מחצית מהקצינים הפוליטיים בשגרירויות ארה"ב, שהיו אחראים להבנה וייעוץ לגבי הפוליטיקה של המדינות המארחות שלהם, עבדו עבור ה-CIA. "מזכר שלזינגר" נפל כפרי בשל עבור המאמינים בתיאוריות הקשר על מעורבות הביון האמריקני ברצח הנשיא.
פיליפ שנון, מחבר ספר משנת 2013 על ההתנקשות, הדגיש בריאיון לרשת ABC את חשיבות ביקורו של אוסוואלד במקסיקו סיטי בספטמבר 1963, חודשיים לפני ההתנקשות: "ה-CIA עקב אחר אוסוואלד באופן אגרסיבי למדי בזמן שהותו שם. יש סיבה להאמין שהוא דיבר בגלוי על הריגת קנדי במקסיקו סיטי ואנשים שמעו אותו אומר זאת." שנון הוסיף: "שום דבר לא מצביע על יורה שני. לא ראיתי שום פריצות דרך גדולות שמשכתבות את ההיסטוריה הבסיסית של ההתנקשות, אך עדיין מוקדם מאוד״.
המסמכים החדשים חושפים כיצד ה-CIA ביצע ציתותי טלפון בעיר מקסיקו בין דצמבר 1962 וינואר 1963, כולל הוראות ספציפיות לסוכנים כיצד להאזין לשיחות ולהשתמש בכימיקלים מיוחדים ליצירת סימונים על מכשירי טלפון. קבצים אלה חושפים גם מידע חדש על קשרי המודיעין בין ארה"ב למקסיקו: מתברר שאיש קשר הביטחון של ה-CIA לגבי אוסוואלד במקסיקו היה לואיס אצ'ברייה אלברז, שלימים היה לנשיא מקסיקו.
בין המסמכים שנחשפו בפרסום האחרון נמצא אישור רשמי המתעד כיצד ה-CIA העסיק את רוברט א. מאהיו, סוכן FBI לשעבר שהפך לקבלן של הסוכנות, למטרה רגישה במיוחד באוקטובר 1959. המסמך, שהיה מצונזר חלקית בעבר, מגלה כי בבקשת האישור הביטחוני של מאהיו צוין כי ישנה אפשרות כי הוא יועסק על ידי ממלכת ירדן לטובת יחסי ציבור בארה״ב. המסמך מפנה לנספח שבו מתוארת ״מעורבותו ברכישת שירותי ליווי נשי עבור המלך חוסיין במהלך ביקורו הרשמי המאוחר יותר בארה״ב״. המסמך המדובר נחשף בעבר, אך כעת הוא פורסם ללא השחרת שמו של המלך.
מסמך אחר קשור בישראל: ניתוח של המפלגה הקומוניסטית בישראל (מק"י) מאוקטובר 1961. הימים ימי המלחמה הקרה וארה"ב חרדה מכל אפשרות לעליית שלטון קומוניסטי במדינות נוספות בעולם - ולהגדלת ההשפעה של ברית המועצות. מסמך זה, שכותרתו "תקציר פעילות קומוניסטית בישראל", מספק תמונה מפורטת של המפלגה, ומציין כי מק"י מנתה אז 2,950 חברים (2,500 יהודים ו-450 ערבים).
הדו"ח מנתח את המפלגה על בסיס תרבותי-עדתי, אידיאולוגי ויחס חבריה לברית המועצות. כך לדוגמא, "הערבים בהובלת תופיק טובי ואמיל חביבי", ואילו "היהודים הרוסים בהובלת שמואל מיקוניס ודוד חנין, יהודים ליטאים בהובלת אסתר וילנסקה ומאיר וילנר, ויהודים פולנים בהובלת משה סנה ויהושע אירגון".
מעבר לכך, הוא מתאר כיצד התפלגו חברי המפלגה סביב היחס לציונות, לברית המועצות בכלל - ולסטלין בפרט. בנוסף, הוא סוקר את קשרי המפלגה עם גורמים קומינסטים בעולם - ומתייחס גם למפלגות שמאל אחרות. גם עובדי השירות הציבורי בארה״ב מצאו את עצמם בתוך הרישומים השונים.
בין הקבצים החדשים שפורסמו היו מספרי הביטוח הלאומי של עשרות עובדי הקונגרס מסוף שנות ה-70, חלקם אף עדיין בחיים. בתוך כך, בעוד תהליך העיבוד והלמידה של המסמכים החדשים צפוי לקחת תקופה ארוכה, חוקרים העריכו ש-3,000 עד 3,500 תיקים עדיין לא פורסמו, באופן מלא או חלקי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו