ניסיון ההתנקשות בטראמפ: ניצוץ שעלול להצית את אמריקה

ארה"ב היא אמנם מדינה מפוארת אך בה בעת גם עם היסטוריה עשירה של אלימות, ובפרט אלימות פוליטית. לינקולן, וקנדי, הם שניים מארבעה נשיאים אמריקנים שחייהם קופדו בידי מתנקשים לאורך השנים.

רציחתם מצטרפת לעשרות פגיעות וניסיונות פגיעה בנשיאים, מועמדים, סנטורים חברי קונגרס ופוליטיקאים מקומיים. לרשימה הארוכה הצטרף הלילה דונלד טראמפ, שבנס גדול יצא עם שריטה באוזן בלבד מהירי בו.

אלא שהפגיעה בנשיא לשעבר מכניסה את ארה"ב למצב קיצון דרמטי, ועלולה לדרדר אותה למלחמת האזרחים השנייה בתולדותיה. כבר שני עשורים שהקיטוב הפוליטי בה מקצין והולך, עד כדי חוסר יכולת להסכים על אף אחד מהנושאים שעל סדר היום. כך שהירי בטראמפ תופס את אמריקה באחד הרגעים שגם כך הם מהקשים שידעה זה עשרות שנים.

יש מקום להניח שהאהדה הציבורית לטראמפ תזנק כעת ותכריע סופית את הבחירות לטובתו. אך דווקא המגמה הזו מגדילה עוד יותר את הסיכון להתפרצות אלימה מצד יריבי טראמפ. שכן הם רואים בו סכנה לדמוקרטיה.

מצד שני, לנשיא הפצוע ולאנשיו יש כעת סיבה טובה מאוד לטעון שהסכנה לסדרים הדמוקרטיים נשקפת דווקא מהצד הדמוקרטי. כלומר, כל צד משוכנע שהשני מסכן את ליבת הקיום הדמוקרטי באמריקה. הוויכוח הזה אינו חדש, אולם החל מהלילה קיבל פסים אלימים שאין לדעת היכן ייעצרו.

טירוף המערכות הזה תופס את אמריקה כאשר היא מנוהלת על ידי נשיא שבמפלגתו שלו סבורים שאינו כשיר מנטלית להמשיך בתפקיד. אולי בהפוך על הפוך, התפקוד של ביידן במשבר יחזיר לו את הלגיטימציה ויוריד מסדר היום את הקריאות לפרישתו. עם זאת, חולשתו של ביידן עשויה גם היא לדחוף את המיואשים לנקוט באלימות.

ברוב מרחבי ארה"ב הנשק קל להשגה והשימוש בו, בוודאי ביחס למדינות אחרות, נפוץ. הלילה נורה הניצוץ. אם כעת ישפוך מישהו דלי בנזין, השריפה עלולה להתפשט לממדים שאיש לא רוצה בהם.