למרות ההבטחות של רוב מוחלט ממנהיגי העולם, יערות הגשם הטרופיים ברחבי הפלנטה ממשיכים לאבד שטחי ענק, עקב פעולות אנושיות, זאת למרות הנזק העצום לאקלים כדור הארץ ולאיכות הסביבה.
על פי פרסום ב"גרדיאן" הבריטי, במהלך שנת 2022 איבדו יערות הגשם ברחבי העולם שטח השווה לגודלה של שוויץ. מדובר בשטח של 4.1 מיליון הקטרים. המשמעות של הנתונים היא שכל דקה במהלך השנה החולפת, נכרתו ביערות אלו שטחים השקולים ל-11 מגרשי כדורגל. מדובר בעלייה של 10% בכריתת היערות ביחס לשנת 2021. הנתונים מגיעים מדו"ח של אוניברסיטת מרילנד בארה"ב ומנתוני מכון המשאבים העולמי.
בדו"ח החמור, מזהירים שני גופי המחקר האלו כי על ידי המשך כריתת יערות הגשם האנושות הורסת במו ידיה את אחד הגורמים האפקטיביים ביותר לעצירת אפקט החממה ושינוי האקלים בכדור הארץ. כמו כן הכריתה גורמת לאובדן עצום של מגוון ביולוגי וכן פוגעת בשבטי הילידים שמתגוררים באזורים המיוערים. .
חשוב לציין כי כריתת יערות הגשם נעשית כדי להשתמש בקרקע שלהם לצרכים חקלאיים שונים, מהווה את הגורם השני בעוצמתו בכל הקשור לפליטת גזי חממה לאטמוספירה כשרק שריפת דלקים המופקים ממאובנים (שריפת נפט ומוצריו וגז) פולטים יותר גזי חממה אל אטמוספירת כדור הארץ.
הגורם השני לפליטת גזי חממה
נקודה חמורה נוספת שמוזכרת בדו"ח קשורה ליעד הבינלאומי של כלל מדינות העולם למנוע את העלייה הממוצעת של טמפרטורת כדור הארץ במעלה וחצי יותר מהתקופה שלפני המהפכה התעשייתית.
מדובר ביעד בינלאומי חשוב כיוון שעלייה מעל הממוצע הזה תחולל תהפוכות מזג אוויר קיצוניות שיפגעו במאות מיליונים ואולי אף במיליארדים מתושבי כדור הארץ שלא לדבר על נזקי הענק לתשתיות ולקרקעות שיגרמו עקב עלייה כזו.
אלא שכדי למנוע עלייה מדאיגה כזו האנושות חייבת, בין השאר, לעצור את כריתת יערות הגשם. יעד כזה הוכרז על ידי 100 מנהיגים עולמיים בהם שי ג'ינפינג וג'ו ביידן, בוועידת האו"ם לענייני אקלים. אלא שהנתונים בשטח מראים כי בפועל מדינות העולם לא מצליחות לעמוד ביעד זה.
הדו"ח מציין את המדינות שתרמו הכי הרבה לכריתת יערות הגשם ומונה את ברזיל, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובוליביה כמבראות היערות הגדולות ביותר על הפלנטה במהלך שנת 2022.
מדינה בעייתית נוספת היא גאנה, אחת מיצרניות הקקאו העולמי, שכריתת היערות בה ממשיכה לגדול משמעותית, וזאת למרות שבנתונים אבסולוטיים מדובר בכריתת יערות קטנה ביחס למדינות שהוזכרו קודם. מנגד אינדונזיה ומלזיה הצליחו להקטין דרמטית את כריתת היערות בשטחן וזאת עקב פעילות נחרצת ועקבית של ממשלי המדינות האלו.
לא רק יערות טרופיים
אזור נוסף חשוב בו מתמקד הדו"ח הוא היערות הבוריאליים, יערות ענק של עצים מחטניים שמצויים בטייגת הענק של רוסיה. הטייגה היא חגורת יערות צפונית המורכבת בעיקר מעצים מחטניים כמו אשוחית ואורן. ביערות אלו התרחשו שריפות ענק ב2021 מצב שגרם להרס נרחב מאד. כאן מציין הדו"ח כי קצב השריפות הואט אולם אין שום אינדיקציה שמתחוללת באזור זה מגמה חיובית של צמיחת היערות האלו מחדש.
שהגיבה בדאגה רבה לנתונים האלו היא אינגר אנדרסן, ראשת תחום הסביבה של האו"ם. אנדרסן, קראה להעלות את המחיר הכלכלי שמדינות משלמות עבור פליטת הפחמן שהן גורמות. כך לדבריה יהיה תמריץ כלכלי משמעותי לעצור את תהליכי הכריתה האלו.
עוד היא קראה למתן תשלומים למדינות בהן מתקיימת כריתת יערות הגשם וזאת כדי לעודד אותן להפסיק את הפגיעה. על פי חישוב של האו"ם שנעשה באפריל האחרון, גובה התשלום הריאלי שיגרום להפסקת כריתת היערות עומד על סכום של 130 מיליארד דולר מידי שנה, סכום עצום גם עבור מדינות גדולות וחזקות כלכלית.
"קיום היערות הוא ממש קריטי לשימור כדור הארץ ולרווחתנו כאנושות. עצירת כריתת היערות מבחינה זו, היא פעילות חיונית שצריך לחולל אותה במהירות וזאת כדי להפחית את הנזקים שנגרמים לכדור הארץ" אמרה אנדרסן.
אנדרסן הוסיפה כי "הפסקת כריתת היערות ושיקומם אינה רק שאלה של עצירת פליטת הפחמן לאטמוספירה אלא היא גם הגנה על המגוון הביולוגי של כדור הארץ וכן פעילות לשימור המחזור ההידרולוגי של מזג האוויר מצב שימנע גם מפולות, סחף קרקע והצפות. מעבר לכך יש בהחלטה כזו גם הגנה על האוכלוסיות המקומיות שחיות ביערות האלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו