האימפריאליזם של ארדואן - לא מה שחשבתם

במדינת ישראל מתמקדים, לרוב, בניסיונות ההשפעה הטורקית על המזרח התיכון ככלל ועל המתרחש בין ישראל לבין הפלשתינים בפרט – אולם עוד הרבה לפני כן, אנקרה "פזלה" היטב לכיוון מרכז אסיה. אם בעבר נחשב הגוש הקומוניסטי כסכנה על טורקיה, ברמה שבגללה באנקרה החליטו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל לפני כל מדינה מוסלמית אחרת, אזי את נפילת מסך הברזל זיהו הטורקים בתור הזדמנות של ממש.

שנים רבות לפני שהייתה מעורבת בנעשה בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית, טיקה (TİKA) - הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ולתיאום, הוקמה ב-1992 במטרה לנצל את חלון ההזדמנויות יוצא הדופן שנוצר באוזבקיסטן, בקזחסטן, באזרבייג'ן, בקירגיזסטן ובטורקמניסטן. מעבר ליחסים הבילטראליים בין המדינות, טורקיה רצתה לנצל את המאפיינים ההיסטוריים, התרבותים והשפתיים המשותפים של כל המדינות הללו במטרה לחזק את הקשר ואף התלות של אותן המדינות בה.

11 שנים לאחר מכן, בחירתו של רג'פ טאייפ ארדואן (Recep Tayyip Erdoğan) לתפקיד ראש ממשלת טורקיה לא רק שינתה את מדיניות החוץ הטורקית במזרח התיכון, אלא גם קידמה משמעותית את ה"פאן-טורקיזם" - תוך שימת דגש על דרום הקווקז ועל מרכז אסיה. לצד המדיניות הכושלת במיוחד בנוגע לאזורנו, שהובילה את טורקיה לבידוד מוחלט, ב-3 באוקטובר 2009 הוקמה במובלעת נחצ'יבאן של אזרבייג'ן, שנמצאת בין ארמניה לבין טורקיה, המועצה הטורקית (Turkic Council) או בשמה הרשמי "מועצת שיתוף הפעולה של המדינות דוברות הטורקית" (Türk Dili Konuşan Ülkeler İşbirliği Konseyi).

בארגון חברות טורקיה, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, קזחסטן וקירגיזסטן, כאשר המזכירות הכללית שלו יושבת באיסטנבול. בה בעת, מי שנוטלת חלק בפעילותו בתור מדינה משקיפה היא הונגריה בשל השורשים הטורקיים של העם ההונגרי. מדינות ששואפות באופן רשמי להצטרף לארגון הן אוקראינה, שנציגיה כבר התבטאו בנושא, ואפגניסטן שב-3 במאי הגישה בקשה להצטרף בתור מדינה משקיפה. מנגד, טורקמניסטן, מדינה בעלת מורשת טורקית בולטת, בחרה עד היום שלא ליטול בו חלק בשל מדיניות נייטרלית.

מטרות הארגון הן, בין השאר, חיזוק האמון והחברות בין המדינות; קידום מדיניות בינלאומית שמוסכמת על ידי כלל החברות; מאבק משותף בטרור הבינלאומי; פיתוח שיתוף פעולה אזורי שעונה לאינטרסים של כל אחת מן המדינות; וכן, הרחבת הקשר בתחומי המדע, הטכנולוגיה, החינוך, הבריאות, הספורט והתיירות. עבור טורקיה, המועצה הזו נוחה להפליא, שהרי אותן המדינות לא מבקרות אותה על הפרות זכויות האדם והפגיעה בדמוקרטיה שמבצעת ממשל ארדואן.

מעבר לכך, הן לא יבקרו את אנקרה על כך שטורקיה היא המדינה בעלת שיעור פריסת הכוחות הצבאיים מחוץ לשטחה השני בהיקפו בעולם, עם יותר מ-13% מכלל אנשי הצבא. ארה"ב היא המדינה היחידה שמשקיעה שיעור גבוה יותר עבור משימות אלו, ולא מן הנמנע כי כתוצאה מהסגת כוחות מאפגניסטן ומהמזרח התיכון - טורקיה תהפוך למדינה שמשקיעה את שיעור החיילים הגדול ביותר מחוץ למדינה. לצורך ההשוואה, צרפת ובריטניה, שמדורגות לאחר טורקיה בטבלה, משקיעות פחות מתשעה אחוזים מכוחותיהן במשימות מחוץ למדינה.

מאידך, במהלך מבצע החומות, המועצה הטורקית שירתה את אנקרה בהודעתה: "אנחנו מגנים את השימוש הישראלי בכוחות הצבאיים ובאופן בלתי מידתי במסגד אל-אקצא". מהודעה זו ניתן להבין כי המועצה הטורקית עלולה להפוך לכלי דיפלומטי בידי אנקרה נגד ירושלים, ואולי אף נגד יריבות אזוריות אחרות של טורקיה – דוגמת יוון ומצרים.

"עוד לפני עלייתו של ארדואן לשלטון, מפת 'העולם הטורקי' היתה חלק מספרי הלימוד", מספר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.

בנוגע למועצה הטורקית, הוא מוסיף כי "עד היום לא ראינו 'שיניים' בארגון הזה. זו פלטפורמה שיכולה להיות עם 'שיניים' אם מאזן הכוחות יכול להשתנות. בטורקיה מדברים על הצורך לחזק את הגוף הזה, אך כל עוד כלכלת טורקיה תהיה משועבדת לסין, לקטאר ולעוד גורמים חיצוניים, אז הם לא יכולים ליישם פרויקט גרנדיוזי שעשוי לשנות את כללי המשחק, והמועצה הטורקית היא מיזם על שיכול לשנות את כללי המשחק".

בבוא העת, כאשר באנקרה יחליטו שהגיע הזמן לשנות את כללי המשחק באמצעות המועצה הטורקית, מי שצפויה לעמוד מנגד היא רוסיה. על ייחודיות היחסים בין אנקרה לבין מוסקבה שוחחנו עם המומחית ליחסים בינלאומיים ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מיקי אהרונסון, ששירתה בין השנים 2014-2006 במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, כולל בתפקיד ראש חטיבת מדיניות חוץ במזכירות המדינית.

"טורקיה אינה בהכרח מהווה סכנה מהזווית הרוסית, אלא תחרות", מסבירה אהרונסון שמוסיפה כי "התפיסה הרוסית מול האמריקנים היא של משחק סכום אפס, אולם התפיסה מול הטורקים היא של 'Frienemies' - אויב וחבר. על כן, במוסקבה מזהים יכולת לשתף פעולה עם הטורקים בסוגיות שונות, למשל לפורר את ברית נאט"ו מבפנים. מנגד, הם לא היו רוצים שהטורקים ירימו יותר מדי את ראשם, בין השאר בקשר לתמיכה הטורקית המשמעותית באוקראינה, שהרוסים מתייחסים אליה כפרובוקטיבית".

בנוגע לסיטואציה בתוך רוסיה, אהרונסון מציינת כי "כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה במדינה הם מוסלמים-סונים, והחשש של מוסקבה מעידוד של תנועות פרו-סוניות הוא משמעותי. מנגד, הטורקים מעודדים את התנועות הללו בכל המרחב".

אזרבייג'ן: ברית אחים

יחסי טורקיה-אזרבייג'ן היו מאז ומתמיד יוצאי דופן באיכותם, אך לאחר הניצחון הגדול במלחמת קרבאך השנייה - הם קיבלו, בדומה ליחסי באקו-ירושלים, "רוח גבית" נוספת.
שמונה חודשים לאחר תום המלחמה, הגיע הנשיא ארדואן עם מקבילו אילהם אלייב (İlham Əliyev) לבירה התרבותית של אזרבייג'ן, שושה, ב-15 ביוני כדי לחתום על "הצהרת שושה". "שמה של ההצהרה אומר הכל", אמר אלייב. הוא הגדיר את ההצהרה כחשובה ביותר מאז הסכם קארס ב-13 באוקטובר 1921 בין רוסיה, טורקיה, אזרבייג'ן, ארמניה וגיאורגיה שקבע את הגבולות בין המדינות.

במסגרת ההצהרה, שתי המדינות חתמו על הסכם שעוסק בשיתוף פעולה בתחומים רבים, בהם הביטחוניים והכלכליים. בין השאר, הוא עוסק ב"מסדרון זנגזור" - אחד מהתוצרים המשמעותיים ביותר של הסכם הפסקת האש בין אזרבייג'ן לבין ארמניה. המסדרון, שעובר בדרום ארמניה, לא רק מועיל לאזרבייג'ן בכך שנוצרה לה רציפות טריטוריאלית עם נחצ'יבאן - אלא גם סייע רבות לטורקיה שכבר החלה בהפעלת קווי רכבות מטען מאיסטנבול ועד לעיר שיאן בסין. מדובר במרחק של 8,693 ק"מ, כאשר הדרך עוברת בשתי יבשות, שתי ימות וחמש מדינות - במסגרת מסע של 12 ימים. בה בעת, אנקרה ובאקו סיכמו על הקמת מפעל מל"טים באזרבייג'ן, וכן על פתיחת קונסוליה כללית של טורקיה בשושה.

עם זאת, היחסים שאותם מגדירים בשתי המדינות בתור "Tek millet iki devlet" (אומה אחת - שתי מדינות) הם יוצאי דופן באיכותם, גם ללא קשר להצהרת שושה. "הקבלנים הטורקים ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך השיקום בקרבאך", סיפר שר החוץ האזרי ג'ייהון בייראמוב (Jeyhun Bayramov) לעיתון הטורקיה "הורייט" (Hürriyet). לדבריו, "במהלך 30 שנות הכיבוש הארמני, הם הרסו את כל התשתיות, תחנות הכוח, ומערכות המים, התחבורה והתקשורת ששימשו 700 אלף תושבים".

מבחינה צבאית, שתי המדינות מקיימות תרגילים צבאיים משותפים באופן שיטתי. בתחילת החודש הן סיימו את תרגיל "מוסטפה כמאל אטאטורק 2021", שנועד לשפר את התיאום ביניהן בעת לחימה. בתרגיל השתתפו 600 לוחמים, 40 טנקים וכלי שריון, כ-20 תותחים, שבעה מסוקים, שלושה מל"טים, וכן כ-50 רכבים נוספים. לאחר התרגיל, סגן שר ההגנה ומפקד חיל האוויר האזרי, ראמיז טהירוב (Ramiz Tahirov), אירח בבאקו את מפקד חיל האוויר הטורקי, גנרל (ארבעה כוכבים) חסן קוצ'וקאקיוז (Hasan Küçükakyüz). "היחסים בין חילות האוויר שלנו יתרמו להמשך חיזוק יכולות הצבאות של שתי המדינות", אמר טהירוב.

אדרבא, בחודש ספטמבר, אזרבייג'ן תארח תרגיל משותף של הכוחות המיוחדים שלהם עם מקביליהם מטורקיה ומפקיסטן. מדובר בהמחשה להעמקת היחסים בציר באקו-אנקרה-אסלאמאבאד, שהולך ומתהווה במקביל לפעילות הטורקית לחיזוק נוכחות אנקרה באפגניסטן - כולל הפעלת נמל התעופה "חאמיד קרזאי" בקאבול.

באספקט הכלכלי, באקו תארח את פורום האנרגיה אזרבייג'ן-טורקיה באוקטובר הקרוב. הסיכום על קיום הכנס התקבל במפגש "זום" בין שר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי, פתיה דונמז (Fatih Dönmez), לבין שר האנרגיה האזרי פרביז שאהבזוב (Pərviz Şahbazov).

לבסוף, כדי לקבוע עובדות בשטח, שתי המדינות החליטו להקים באחד מהאזורים בקרבאך, ג'בראיל, את פארק "אחוות אזרבייג'ן וטורקיה". "טורקיה תספק לאזרבייג'ן מיליון זרעי עצים", סיפר סגן שר האקולוגיה ומשאבי הטבע האזרי, פירדובסקי אלייב (Firdovsi Aliyev).

התקווה של שתי המדינות היא שכל אותם ה"זרעים" בכל התחומים יובילו לכינון ברית בלתי-שבירה, שתועיל לאינטרסים של כל אחת מהן - ביחד ולחוד.

אוזבקיסטן: אינטרסים כלכליים מול ביטחוניים

אחת המדינות הבולטות בניסיונות למצוא את עמק השווה בין השאיפה להתנתקות מהתלות ברוסיה בתחומים רבים לבין השאיפה שלא לגרום לתרעומת במוסקבה היא אוזבקיסטן, המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה. מחד גיסא, בטשקנט החליטו ב-7 באפריל כי בתום תהליך של 30 שנות מעבר, האומה תעבור מאלף-בית קירילי לאלף-בית לטיני החל מ-1 בינואר 2023.

מאידך גיסא, בניסיון להתכונן לסכנה שהולכת ומתהווה במרכז אסיה בשל כיבושי טליבאן באפגניסטן - הכוחות המיוחדים של הצבא האוזבקי קיימו בחודש שעבר תרגיל משותף באזור קרסנויארסק בסיביר עם צבא רוסיה. ככלל, בסוגיית התרגילים הצבאיים נראה שהאוזבקים מנצלים את מיטב הקשרים הדיפלומטיים שלהם, שהרי בסוף השבוע האחרון הם סיימו את השתתפותם בתרגיל כוחות מיוחדים בשם "אנאדולו-21" עם טורקיה, אלבניה, אזרבייג'ן, קטאר, קזחסטן ופקיסטן.

הן לאוזבקיסטן והן לטורקיה יש אינטרס כלכלי ברור בשימור היחסים, ואף בחיזוקם. אם מביטים על נתוני המסחר הרשמיים של אנקרה, אז מנתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה עולה כי מדובר ביעד היצוא השני בהיקפו במרכז אסיה, שלהוציא את שנת הקורונה 2020 - נמצא בעלייה עקבית מאז 2015. לפני שבועיים, סגן נשיא טורקיה, פואט אוקטאי (Fuat Oktay), ביקר בטשקנט כדי להשתתף בוועידה הכלכלית השישית של טורקיה ואוזבקיסטן.

"בחמשת החודשים הראשונים של 2021, היקף המסחר בין המדינות זינק ביחס לאשתקד ב-93% ל-1.4 מיליארד דולר", סיפר אוקטאי. לדבריו, "המטרה שלנו היא לשמור על המומנטום החיובי עד לסוף השנה. היעד שלנו הוא להגיע ל-5 מיליארד דולר בשנת 2023". מדובר על יעד שקיים ביחסים הכלכליים בין טורקיה לבין ישראל מאז שנת 2018, גם אם ממשל ארדואן מנסה להסתיר זאת כלפי חוץ.

בד בבד, ביום חמישי שעבר אומצה בטשקנט הצעת חוק "חופש המצפון ומוסדות הדת", באישורו של הנשיא שאבקט מירזייוייב (Shavkat Mirziyoyev). הלכה למעשה, החוק הזה מקל משמעותית על הקמת מוסדות מוסלמיים ומבטל את האיסור ללבוש ביגוד דתי, כמו כיסויי ראש - מה שמתיישר בהחלט עם התפיסה של ארדואן ואנשיו. כמו כן, החוק הזה ביטל את הדרישה לאישור ראשי השכונות לבניית מוסדות דתיים או עמותות, וכן מספר החתימות הנדרש להקמתן צומצם ממאה ל־50 בלבד.

בה בעת, משבר הפליטים הצפוי בשל המתרחש בשכנה מדרום, אפגניסטן, מעמיד את היחסים בין שתי המדינות בצומת דרכים – האם אוזבקיסטן תפזול לכיוון סיוע ביטחוני טורקי, או שתסתפק במוסקבה. טשקנט כבר העלו את רמת הכוננות במדינה. שר ההגנה, לוטננט גנרל באחודיר קורבאנוב (Bahodir Qurbonov), הגיע בעצמו כדי לחזות בתרגיל פתע של חיל האוויר. בד בבד, בעיר טרמז שנמצאת בגדה הצפונית של נהר אמו דריה, הגבול הטבעי בין אוזבקיסטן לבין אפגניסטן, כבר הוקמה עיר אוהלים בשל הצפי להגעת פליטים רבים.

אם אכן יקרה מה שצפוי, אין זה בטוח כלל שהמידע יגיע לעולם שהרי מינהל בקרת המידע והתקשורת של אוזבקיסטן, "אוזקומנאזוראט" (O'zkomnazorat), החליט בתחילת החודש להגביל את הגישה לכמה רשתות חברתיות "בשל הפרת חוקי המידע האישי" מבלי לציין את כמות הרשתות שהגישה אליהן תוגבל - ואת שמותיהן. מדיווחי משתמשים עולה כי החלו בעיות גישה לטוויטר, לטיקטוק, וקונטאקטה (רשת חברתית פופולרית במדינות דוברות רוסית), וסקייפ.

קזחסטן: כגודל השטח - גודל הפוטנציאל

מבין מדינות המועצה הטורקית, קזחסטן היא אמנם אינה המדינה המאוכלסת ביותר (18,711,560 אזרחים, לעומת 34,588,900 באוזבקיסטן ו-83,614,362 בטורקיה), אולם שטחה - 2,724,900 קמ"ר - גדול יותר מאשר שטחן של טורקיה, אוזבקיסטן, קירגיזסטן ואזרבייג'ן גם יחד. ומכאן, הפוטנציאל לשיתוף פעולה, בעיני הטורקים, הוא עצום.

באמצעות השטח העצום של קזחסטן ככלל ונמל החלל הגדול והוותיק ביותר בתבל "קוסמודרום בייקונור" בפרט, שממנו ישראל שיגרה לא פעם לוויינים לחלל, טורקיה מקווה להזניק את תוכנית החלל שלה. מנכ"ל התעשייה האווירית הטורקית (TAI), טמל קוטיל (Temel Kotil), נועד לפני כשבוע וחצי עם שר החוץ הקזחי, מוכתר טלוייברדי (Muxtor Tleuberdi). השניים דנו על אפשרויות לשיתוף פעולה.

במסגרת המיזמים שעלו על הפרק: הכנסת מהנדסי מכונות מהתעשייה האווירית הטורקית לתעשייה של הקזחים, שיתופי פעולה בתחומי החלל, וכן ייצור והובלת טכנולוגיות משותפות של שתי המדינות. "אנחנו מעוניינים בשיתוף פעולה בילטראלי", ציין קוטיל שהוסיף: "אנחנו מקבלים בברכה את האפשרות ליצירת מיזמי פיתוח משותפים".

בעקבות הפגישה, הצדדים הסכימה להמשיך בהעמקת שיתוף הפעולה הבילטראלי. לאחר הפגישה בין קוטיל לבין טלוייברדי, הכוחות המיוחדים של קזחסטן התארחו בטורקיה לתרגיל משותף עם הצבא המקומי, ואף עם צבאות אלבניה, אזרבייג'ן, קטאר, אוזבקיסטן ופקיסטן.

עם זאת, במסגרת האינטרסים של טורקיה, הקשר החשוב ביותר עבור אנקרה בכל הנוגע ליחסיה עם נור-סולטן בא לידי ביטוי בפורום "אסטנה" שמיועד להוביל לקידום השלום והיציבות בסוריה. בפורום משתתפת טורקיה עם רוסיה ואיראן – והכינוס ה-16 במספר שלו התקיים בשבוע שעבר.
את טורקיה ייצג בכינוס ה-16 בכיר במשרד החוץ שאמון על סוריה, סלצ'וק אונאל (Selçuk Önal). הרוסים שלחו את השליח של פוטין לסוריה, אלכסנדר לברנטייב, ואילו איראן את היועץ הבכיר של שר החוץ, עלי אסכר חאג'י. מאז כינוסו הראשון של הפורום בינואר 2017 - הוא לא הביא להתפתחויות יוצאות דופן שמעודדות את היציבות בסוריה. ההיפך הוא הנכון. עדות לכך ניתן לקבל ממבצע "מעיין השלום" הטורקי בצפון סוריה, שהתבצע באוקטובר-נובמבר 2019 - ובאמצעותו אנקרה יצרה למעשה רצועת ביטחון בעומק סוריה.

בה בעת, אירוע תמים למראה שהחל ב-10 ביוני במגדל אטאקולה בבירה אנקרה הוא תצוגת ציורים של נשות שגרירים. אמנם התצוגה היא מיזם יצירתי למדי, ששואף להציג מעיני נשות השגרירים את המראה של אנקרה, אבל רשימת השגרירויות שהשתתפו בפרויקט לא מותירה ספק בנוגע לאינטרסים שמאחורי המיזם.

לצד גולבאנו סירגאבייבה (Gulbanu Syrgabayeva), אשת שגריר קזחסטן באנקרה - אבזאל ספארבקולי (Abzal Saparbekuly), השתתפו אשת השגריר של הרשות הפלשתינית, וכן נשות השגרירים מכווית, ממרוקו, מג'יבוטי, מוייטנאם, מקונגו, מקירגיזסטן, מאוקראינה, ומדרום סודן. "בתצוגה מופיעות יותר מ-75 יצירות של נשות שגרירים מעשר מדינות", סיפרה סירגאבייבה.

בתוך כך, סוגייה שבה קזחסטן מועילה לטורקיה היא התיירות. בניגוד למרבית התושבים במדינות מרכז אסיה ככלל והמועצה הטורקית בפרט - לקזחים רבים יש את האפשרות הכלכלית לצאת לחופשות מחוץ למדינה. התועלת הכלכלית מהתיירות הנכנסת מקזחסטן מגובים בנתונים של משרד התרבות והתיירות הטורקית.

מתוך 1.5 מיליון התיירים הזרים שהגיעו, למשל, לאנטליה בחצי השנה הראשונה של 2021, אמנם 440 אלף הגיעו מרוסיה, 429 אלף מאוקראינה, 145 אלף מגרמניה ו-90,700 מפולין, אולם התיירים מקזחסטן היוו משקל משמעותי - בדומה למדינות דוגמת שוויץ, הולנד ורומניה. בטורקיה מקווים, כמובן, שמגמת העלייה ביחס לאשתקד - תימשך.

קירגיזסטן: ניסיון למקסום רווחים

יכולות כלכליות וכלים רבים אין לקירגיזסטן, אולם גם עמה חשוב מאוד לטורקיה לפתח את היחסים. ביקורו בטורקיה ופגישתו עם ארדואן של סדיר ג'פארוב (Sadyr Japarov), הנשיא הקירגיזי שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, מעיד בהחלט על שאיפת שני הצדדים. "זהו תחילתו של עידן חדש", מסרו מלשכת הנשיאות בבישקק שמצידה מעריכה את טורקיה על כך שהיתה המדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה ב-16 בדצמבר 1991.

מעבר לכך, אנקרה היא המדינה בעלת היקף ההשקעה הגדול ביותר בפיתוח החברתי בקירגיזסטן, באמצעות טיקה. מנתוני הלשכה הקירגיזית לסטטיסטיקה עולה כי טורקיה מדורגת במקום הרביעי בהיקף ההשקעות הכולל במדינה, אחרי רוסיה, סין וקזחסטן. קרוב ל-300 חברות טורקיות פועלות במדינה והיקף המסחר בין המדינות עומד על יותר מ-400 מיליון דולר.

בשבוע האחרון התרחש אירוע יוצא דופן. 35 ימים לאחר חטיפתו מבישקק, טורקיה הודתה כי "הביאה" לשטחה את הבכיר בתנועה של פתהוללה גולן (FETÖ), אורהן איננדי (Orhan İnandı). "הטרוריסט הבכיר בתנועה של גולן הובא לטורקיה ממרכז אסיה במבצע של סוכנות הביון (MİT)", סיפר הנשיא ארדואן.

מנגד, ארגוני זכויות אדם ביקרו בחריפות הן את אנקרה ואת בישקק על חטיפת איננדי, איש חינוך שניהל רשת בתי ספר יוקרתית בקירגיזסטן - ובעל אזרחות קירגיזית וטורקית כאחד. "הרשויות הטורקיות והקירגיזיות חטפו, העלימו בכוח, והעבירו אזרח מבישקק לטורקיה ללא משפט", תקפו בארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch).

מועד החטיפה, ככל הנראה, אינו מקרי שהרי ביום חמישי ימלאו חמש שנים בדיוק לניסיון ההפיכה ב-2016. מאז, ארדואן ואנשיו מאשימים את התנועה של גולן כי היא עמדה מאחורי ניסיון ההפיכה - והממשל מנצל זאת כדי "לסגור חשבונות" עם מתנגדיו, ולעתים עם חפים מפשע. בבישקק הגיבו לאירוע רק לאחר ההודאה של ארדואן. "אני הוריתי במיידית לשר החוץ רוסלן קזאקבייב (Ruslan Kazakbayev) לזמן את השגריר הטורקי לשיחת נזיפה", אמר הנשיא ג'פרוב.

גם אם האמת בצידו של ג'פרוב, ומדינתו לא היתה מעורבת בחטיפת איננדי, הסיכוי שיקבלו את מבוקשם כלפי חוץ, קרי "החזרת איננדי" לדבריהם - קלוש ביותר. "הוריתי לכוחות הביטחון לחקור את החטיפה", הוסיף נשיא קירגיזסטן, שאף טען כי "הרשויות הקירגיזיות הזהירו אותו מפני ניסיון חטיפה. זה היה הניסיון השלישי לחטוף אותו".

לבישקק אין אמצעי לחץ משמעותיים על טורקיה. כמו כן, חברותיה החזקות האחרות, רוסיה וסין, ממש לא צפויות לעזור לקירגיזסטן - גם אם בישקק אכן טלית שכולה תכלת בסיפור. רוסיה ידועה בהפרת זכויות האדם שלה, אם זה, למשל, בפרשת אלכסיי נבלני והתמיכה של מוסקבה בפשעי משטר לוקשנקו בבלארוס, ואילו סין הפכה את האויגורים המוסלמים למושא ל"חינוך מחדש".

בתוך כך, במסגרת הניסיונות לשפר את מעמדה האזורי של קירגיזסטן, שר החוץ קזאקבאייב הגביר החודש את הניסיון להעמיק את היחסים עם אזרבייג'ן באמצעות ביקור בבאקו. ייתכן שמתוך קנאה, או שאיבת השראה מיחסי באקו-אנקרה, קזאקבייב קרא לשדרוג היחסים הבילטראליים בין קירגיזסטן לבין אזרבייג'ן לרמה של "שותפות אסטרטגית". לדבריו, "היקף המסחר בין המדינות הוא קטן מהפוטנציאל שלו".

במהלך הביקור באזרבייג'ן, קזאקבאייב הציע להקים מסגרת דיפלומטית לשיתוף פעולה בין מדינות מרכז אסיה לבין דרום הקווקז. "אנחנו מציעים להקים את המסגרת לשיתוף הפעולה בין מרכז אסיה לבין דרום הקווקז בפורמט של חמש+שלוש (קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן וטג'יקיסטן + אזרבייג'ן, גיאורגיה וארמניה)", אמר שר החוץ הקירגיזי. בהתחשב בהיעדרה של טורקיה ובסירובה של ארמניה להכיר ברציפות הטריטוריאלית של ארמניה, מסגרת שכזו נראית מנותקת מהמציאות.

טורקמניסטן: "שוויץ" של אסיה

לדעת רבים, טורקמניסטן היא המדינה בעלת המנהיג המשעשע ביותר בעולם - גורבנגולי ברדימוחמדוב (Gurbanguly Berdimuhamedow). הנשיא של המדינה שממוקמת בחופה המזרחי של הים הכספי מרבה להופיע במשדרי הטלוויזיה המקומיים בסרטונים ביזאריים ששואפים להציג את "גדולת המנהיג". בין השאר, הוא הספיק להציג את יכולותיו כמכונאי רכב, כנהג ראלי, כזמר וכדי-ג'יי – ואילו בסרטונים אחרים ניתן לצפות ב"מסירות" פקידיו שכותבים את כל הוראותיו תוך כדי נסיעה באוטובוס.

באורח מפתיע, אף שטורקמניסטן מנהלת יחסים דיפלומטיים מלאים עם כל מדינות המועצה הטורקית, מפעילה שגרירויות באנקרה, בבאקו, בבישקק, בטשקנט ובנור-סולטן, וכן קונסוליות כלליות באקטאו שבקזחסטן ובאיסטנבול, והיחסים בין ארדואן לבין ברדימוחמדוב נחשבים לטובים למדי - מדובר בעם טורקי שמדינתו לא חברה במועצה הטורקית.

מדובר, בין השאר, בעדות להיותה של טורקמניסטן מדינה סגורה ברמה יוצאת דופן. לצורך הדוגמא, אשגבט מפעילים שליחויות דיפלומטיות ב-30 מדינות בלבד, בעת שלקוריאה הצפונית יש שגרירויות וקונסוליות כלליות ב-50 מדינות. נקודה משמעותית נוספת שבה טורקמניסטן נמצאת במקום ראשון מפוקפק למדי הוא יוקר המחיה בבירתה. אשגבט הגיעה השנה לפסגת טבלת יוקר המחיה העירוני, לפי חברת הייעוץ מרסר.

היא עקפה במקום הראשון את הונג קונג, בטבלה שבה ביירות נמצאת במקום השלישי. בד בבד, שלוש ערים בשוויץ בעשרת המקומות הראשונים; שנגחאי במקום השישי; סינגפור במקום השביעי; ואילו בייג'ין - במקום התשיעי. אז אמנם למראית עין זה עלול להיראות כמצב חיובי, אולם בדירוג התמ"ג העולמי, טורקמניסטן מדורגת במקום ה-90. בה בעת, סין במקום השני ושוויץ במקום ה-18. סביר להניח כי התחום היחיד שבו אשגבט עולה על כל הערים הללו זו הוא בנייני הענק.

ב-29 ביולי, ארדואן וברדימוחמדוב שוחחו טלפונית. לצד ברכת נשיא טורקיה למקבילו הטורקמני לרגל יום הולדתו, מתוך הבנת פולחן האישיות המקומי, הם דנו בסוגיות אזוריות ובשיפור היחסים הבילטראליים. ייתכן כי אחת הסוגיות שעלו בשיחתם הוא המצב הכלכלי הנורא במדינה, שמוביל לכך שטורקמנים רבים עוזבים את המדינה לטובת עתיד טוב יותר בטורקיה, ברוסיה ובקזחסטן.

לאחר מכן, שגריר טורקמניסטן באנקרה אישנקולי אמאנלייב (Ishankuli Amanlyev) אמר ביום ראשון האחרון לסוכנות "אנאדולו" הטורקית כי "היחסים שלנו עם אנקרה נותרו בדרג גבוה מאז שטורקיה היתה המדינה הראשונה להכיר בעצמאותנו ולפתוח שגרירות באשגבט ב-1991".

בתוך כך, הצהרות גורבנגולי אמנם לא מגיעות לרשת האינטרנט באופן שגרתי, אך הוא צוטט ב-2 ביולי ברשת החדשות הרוסית "ריא נובוסטי" כמתייחס למשבר התאבדויות חמור ברחבי המדינה. "ניסיונות התאבדות מתרחשים לרוב על ידי אנשים עם בעיות משפחתיות ונפשיות", הגיב נשיא טורקמניסטן שהוסיף כי "מדובר באנשים שצורכים משקאות אלכוהולים וסמים". משבר זה מהווה המחשה לפוטנציאל ניצול ההזדמנויות הטורקי במקרה של טורקמניסטן.

"טורקמניסטן משחקת את התפקיד של שוויץ האסיאתית", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק שמוסיף כי "זה לא אומר שהם לא מעוניינים להצטרף למועצה הטורקית, אך יש להם אמירה בפוליטיקה האזורית. הם לא רוצים לקחת חלק פעיל בשלב זה - ולהשתייך למקום פוליטי. מנגד, זה לא אומר שהם יהוו מכשול לפרויקטים".

טג'יקיסטן: יעד טורקי שדובר ניב פרסי

מי שמוצאת את עצמה בסיטואציה בעייתית במיוחד על רקע התפתחויות האחרונות במלחמת האזרחים באפגניסטן, שאותן צפויה לנצל טורקיה, היא טג'יקיסטן.

הטג'יקים הם אמנם סונים ברובם, אך ברמה התרבותית - הם קרובים לאיראן. שפתם, לדוגמא, טג'יקית - היא ניב של פרסית. בעקבות כך, טג'יקיסטן אינה חברה במועצה הטורקית. "1,500 לוחמים אפגנים כבר נמלטו לתוך שטחנו", סיפר בשבוע שעבר חסן סולטנוב (Hasan Sultanov) - השליח הטג'יקי לארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO) גם רוסיה, קירגיזסטן, קזחסטן, בלארוס וארמניה. בשבוע שעבר, הנשיא אמומאלי רחמון (İmamali Rahman) החליט לגייס 20 אלף חיילי מילואים כדי לתגבר את הגבול עם אפגניסטן. עוד קודם לכן, הוא שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שהביע את מוכנות מדינתו לסייע במשימה.

בניגוד לדושנבה, אוזבקיסטן סירבה לאפשר ללוחמים אפגנים לחצות את הגבול מאפגניסטן המשוסעת שכרגע טליבאן כבר שולט בכשלושה רבעים משטחה. לדבריו של סולטנוב, "טליבאן השתלטו לחלוטין על מחוז גורנו-בדאחשן". מדובר במחוז שאורך קו הגבול בינו לבין טג'יקיסטן הוא 910 קילומטרים.

ככלל, באנקרה זיהו את ההזדמנות כבר לפני כשבועיים - עת שר ההגנה הולוסי אקאר (Hulusi Akar) הגיע לביקור רשמי היסטורי בדושנבה במטרה "לדון בסוגיות בינלאומית ואזוריות". שר ההגנה הטג'יקי קולונל שראלי מירזו (Sherali Mirzo) מסר: "אנחנו רואים חשיבות רבה לשיפור שיתוף הפועלה בין המדינות בתחומי ההגנה והביטחון".

מירזו הוסיף כי "טורקיה וטג'יקיסטן ממשיכות לתמוך האחת בשנייה". אקאר, מצידו, התמקד בחשיבות שיתוף הפעולה בין המדינות במאבק הטורקי בתנועה של פתהוללה גולן (FETÖ) שלה מייחסים את ניהול ניסיון ההפיכה ב-2016, שבה נהרגו 251 אנשים ונפצעו 2,734 נוספים.

ההתפתחויות הללו לא נותרו הרחק מעיני הרוסים, וביום חמישי האחרון התחייב ארגון האמנה לביטחון משותף לגייס את כל יכולותיו במטרה לסייע לטג'יקיסטן מול משבר הפליטים שמתרחש, כמובן, על רקע הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן שתושלם ב-31 באוגוסט. מדובר בהזדמנות צינית עבור הרוסים להרוויח "הון" תדמיתי - הן בבית והן בעיני האפגנים המסכנים.

בה בעת, ברור כי טג'יקיסטן לא מרגישה בנוח מול ארגון האמנה לביטחון משותף, ולא סומכת עד תום על חבריו. הנשיא רחמון שוחח טלפונית עם מקבילו האזרי אלייב ביום שני, והשניים דנו על ההתפחויות באפגניסטן. רחמון אף ניצל את ההזדמנות במטרה להזמין את אלייב לביקור רשמי בדושנבה. ביקורו הרשמי של אקאר והשיחה בין רחמון לבין אלייב מוכיחות היטב את ה"קריצה" הטג'יקית למועצה הטורקית.

"המחנה המשותף בין טורקיה לבין טג'יקיסטן הוא האיבה לארמניה הנוצרית", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק, "זה קל לסוני ולשיעי להתאחד נגד נוצרי". אהרונסון מסכמת כי "בסופו של דבר, כמות המשאבים היא מוגבלת – ולכן אם מישהו ישלוט במרכז אסיה, אזי שלגורם השני יהיה פחות. זו ראייה לא מערבית ליברלית, אבל זו הסיטואציה. טורקיה מגבירה את התחרות האזורית מול רוסיה, בעת ששתי המדינות משחקות משחק כפול".