המעצר וההימור של הסולטן: הפוליטיקאי החייכן שהפך לסיוט של ארדואן

ממבט ראשון, אקרם אימאמאולו, ראש העיר של איסטנבול שמצא את עצמו היום (רביעי) מאחורי סורג ובריח, נראה כמו רואה חשבון חביב, ולא מנהיג אופוזיציה בעל יכולת לשלהב המונים. מזגו הנוח וגילו הצעיר יחסית לפוליטיקה הטורקית (54) גורמים לו להיראות נוח, נגיש ופשרן, אלא שאיש האופוזיציה החייכן הצליח להפוך את עצמו בשנים האחרונות למתנגדו האפקטיבי ביותר של נשיאה הנצחי של טורקיה, ארדואן.

אימאמאולו, באיש מפלגת העם הרפובליקנית, המפלגה החילונית שייסד מנהיגה האייקוני של טורקיה מוסטפה כמאל, נולד בבית דתי באזור חוף הים השחור של טורקיה, הרחק ממוקדי הכוח במדינה. הוא למד באוניברסיטת לימסול בחלק הכבוש על ידי טורקיה של קפריסין והמשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטת איסטנבול. אימאמאולו חובב ספורט מגיל צעיר ובמהלך הקריירה שלו מילא תפקידים שונים הקשורים בכדורסל וכדורגל.

את הקריירה הפוליטית שלו התחיל בשנת 2008 כשהצטרף למפלגת העם הרפובליקנית ותוך פחות משנה כבר עמד בראש אגף הנוער של המפלגה, שסבלה באותה תקופה מירידה חדה בפופולריות. בשנת 2009 הוא גם נבחר לעמוד בראש סניף של המפלגה באחד מרובעי איסטנבול. בשנת 2014 הוא התמודד על ראשות הרובע, שנחשב עד אז מעוז של מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, והצליח לנצח ברוב דחוק. הניצחון הבלתי צפוי סימן אותו ככוכב עולה בפוליטיקה המקומית ובשנת 2017, עם הודעתו של ראש העיר קאדיר טופבאש על התפטרותו, אימאמאולו נבחר למועמד מפלגתו לתפקיד ולממשיכו של ראש העיר למשך השנתיים שנותרו לקדנציה שלו.  

ראש העיר של איסטנבול הוא התפקיד המוניציפלי הנחשק בטורקיה והוא חולש על תקציבים והשפעה גדולים יותר משל חלק ממשרות השרים בקבינט. בשל חשיבות התפקיד, נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, לא התכוון לתת למשרה הנחשקת ליפול בידי האופוזיציה. אך אימאמאולו, שהגיע למערכת הבחירות עם שנתיים ניסיון בתפקיד ומרץ בלתי נדלה, הסתער על השטח והצליח להביא קולות גם ממעוזי מפלגת השלטון. במהלך הבחירות בשנת 2019, שתי מפלגות האופוזיציה הגדולות האחרות סירבו להציב מועמד מתחרה לאימאמאולו, מה שהגדיל את סיכוייו להיבחר, זאת למרות קשיים שהערימה ועדת הבחירות שנשלטת על ידי אנשי מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן.

מולו הציב ארדואן יריב בעל משקל פוליטי גדול, בינאלי ילדירים, ששימש כראש הממשלה האחרון של טוריה לפני שבוטל התפקיד ודובר הפרלמנט מטעם מפלגת הצדק והפיתוח, שנחשב נאמן לארדואן לגמרי. ב-31 במרץ ניצח אימאמאולו את ילדירים בפער קטן של 25,000 שקולות. התבוסה לארדואן הייתה כה מוחצת עד שהוא סירב לקבלה ובחודש מאי וועדת הבחירות העליונה של טורקיה פסלה את תוצאות הבחירות והכריזה על התמודדות חוזרת. הבחירות החדשות נערכו בחודש יוני והפעם הצליח אימאמאולו לגבור על יריבו ממפלגת השלטון ביותר מ-800,000 קולות. הניצחון המוחץ שכנע את ארדואן להניח לאיש האופוזיציה לעת עתה ולמצוא תוכנית אחרת להיפטר מהאיום על שלטונו.

החזית החדשה שמצא ארדואן על מנת לפגוע בראש העיר החדש הייתה המשפטית. בשנת 2022 אימאמאולו נשפט והורשע בהעלבת עובדי ציבור לאחר שכינה את חברי ועדת הבחירות "שוטים" במהלך קמפיין הבחירות בשנת 2019. מערכת סבוכה של ערעורים הצליחה למנוע ממנו מאסר אך ייתכן שהשפיעה על החלטתה של מלפגתו שלא להציבו בראש בבחירות לנשיאות בשנת 2023, בה הפסיד מועמד המפלגה לארדואן.

אך בעוד ארדואן יכול היה לסבול איכשהו את אימאמאולו כראש עיר פופולרי של אחד המעוזים הליברליים של טורקיה, המחשבה על הצעיר הנמרץ כמועמד לנשיאות הייתה יותר משהסולטן הקשיש של הפוליטיקה הטורקית מוכן היה לקבל. ואכן, אימאמאולו לא רק נעצר, אלא שגם כנפיו הפוליטיות קוצצו כשאוניברסיטת איסטנבול הודיעה על ביטול התואר האקדמי שלו, תנאי בסיס להתמודדות לנשיאות. ארדואן הימר כי האופוזיציה הטורקית חלשה ומפולגת מכדי להעמיד אתגר אמיתי לשלטונו במחאה על המעצר.  ימים יוכיחו אם ההימור הזה הי נכון.

מועמד צנוע ומינהלן ישר

אז כיצד קרה שהאיום הגדול ביותר על שלטונו של ארדואן בטורקיה הוא פוליטיקאי צעיר, ממושקף המדבר על הצורך באחדות? ד"ר אסא אופיר, מומחה לטורקיה מן המחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, מסביר: "ההצלחה של אקרם אימאמאולו נובעת משילוב של כמה גורמים. הראשון, סגנון נעים וצנוע - הוא אדם נגיש, חם ולא מתנשא . יכולתו להישאר רגוע תחת לחץ, כמו במהלך המשבר סביב ביטול הבחירות לאחר ניצחונו לראשות עיריית איסטנבול ב-2019, חיזקה את תדמיתו כמנהיג שעומד מעל "משחקי הפוליטיקה".

הדבר השני הוא שימוש בשיח מאחד ולא קונפרונטטיבי - אימאמאולו משתמש ברטוריקה שונה מהנרטיב הקוטבי שמאפיין את ארדואן ובאופן כללי את הפוליטיקה הטורקית. במקום לנקוט בגישה מקטבת הוא מקפיד לשדר מסרים של הכלה, אחדות וניהול ענייני". 

אך לטענת ד"ר אופיר, יש הרבה יותר בפופולריות של אימאמאולו מסגנון בלבד. "אימאמאולו דוגל בשקיפות וניהול תקין - הוא שם דגש על שקיפות בענייני העירייה, תחת ניהולו החלו לפרסם את הוצאות עיריית איסטנבול (İBB) באופן פומבי. החלו לצלם בשידור ישיר את ישיבות מועצת העיר. הוא חשף לא מעט שחיתויות מהעבר של אנשי ארדואן. הניסיון לחתור לכך זיכה אותו בהערכה מצד מצביעים רבים שהתייאשו מניהול לא שקוף. בנוסף,  הוא דוגל במדיניות עירונית פרגמטית - במקום להילחם קרבות אידיאולוגיים, אימאמאולו מתמקד בנושאים עירוניים מוחשיים: הרחבת התחבורה הציבורית, פתרון בעיות פקקי התנועה של איסטנבול, שיפור השירותים החברתיים, במיוחד לאוכלוסיות מעוטות יכולת, טיפול בנושאים סביבתיים, כולל מחסור במים".

ד"ר אופיר מציין כי הביוגרפיה של מנהיג האופוזיציה העצור וזו של הנשיא ארדואן דומות באופן מפתיע. "יש קווי דימיון ברורים מבחינת הפרופיל הביוגרפי של ארדואן ואימאמאולו. שניהם בנים למהגרים שהגיעו מאיזור הים השחור לאיסטנבול ומחזיקים ברקע סוציולוגי דומה, שניהם למדו תארים אקדמיים בתחומי מנהל עסקים וכלכלה, שניהם עבדו בתחום בשוק הפרטי, שניהם עוסקים בפוליטיקה כבר מגיל צעיר, שניהם שיחקו בילדותם בקבוצות כדורגל חובבניות. יחד עם זאת, אימאמאולו משתייך לתנועה הכמאליסטית החילונית של טורקיה, בעוד ארדואן גדל במסורת שונה ומתחרה וצמח בערוגות האסלאם הפוליטי של המדינה".

הכל תלוי ברחוב

בעוד השלטונות באנקרה חסמו את הגישה לרשתות חברתיות באיסטנבול והציבו כוחות משטרה גדולים ברחובות, ד"ר אופיר סבור שייתכן ותירשם מחאת המונים. ,להערכתי תתכן בהחלט מחאה אולם קשה לי לצפות את היקפיה או תוצאותיה. רבים בעם חוששים להיות מעורבים במחאה, הם בעלי משפחות, עבודות מכובדות, לא רוצים להסתבך. לדעתי הצעד של ארדואן משקף ביטחון עצמי ושיכרון כח. מהלך מעצרו של אימאמאולו נעשה אחרי שורה של מהלכים שלא עוררו מחאה נגדו, וייתכן שהפעם הוא הלך רחוק מידי. אפשר לראות שהוא כבר נקט אמצעים כי הוא יודע לאן זה עשוי להתגלגל, הוא ביטל חופשות שוטרים, הוא עצר את נסיעות המטרו באיזור המרכזי של איסטנבול המועד להפגנות, כלומר ניתן ללמוד שהמשטרה לא לוקחת סיכונים ונערכת לתרחיש של אלימות", מסביר ד"ר אופיר. 

"באופוזיציה בהחלט ינסו לקרוא לעם לצאת לרחובות ולהפגין. כמו כן, ב-23 במרץ צפויות להיערך הבחירות הפנימיות למועמד מפלגת העם הרפובליקנית (מפלגתו של אימאמאולו) לנשיאות. ככל הנראה הם יתעקשו להציב את אימאמאולו כמועמד גם מתוך שבתו במעצר. זה בהחלט עלול לחזק את תחושת הקורבנות של מתנגדי ארדואן ולהעצים את המיתוס של אימאמולו כקדוש מעונה הסובל מידי עריצות פוליטית", מוסיף המומחה.