פעילת השלום הסורית-לבנונית: "הערצתי את חיזבאללה - ואז הגיע הרגע ששינה את חיי"

אין פרט בסיפורה של פעילת השלום הסורית-לבנונית, ראוון עוסמן שלא שומט את הלסת, ובראש הרשימה: תמיכתה הבלתי פוסקת בישראל. עוסמן (40), שנולדה בדמשק לאב סורי ולאם לבנונית וגדלה במעוז חיזבאללה בלבנון, הפכה לאקטיביסטית פרו-ישראלית בין לילה לאחר שבעה באוקטובר.

מאז, היא עמלה על תכנים המונגשים לעולם הערבי, שמסבירים מה באמת קורה בישראל ומאתגרים את הנרטיבים המופצים בעולם הערבי תוך שיתוף סיפורה האישי, וזוכים למיליוני צפיות ברשתות החברתיות.

"כשגדלתי בלבנון הערצתי את חיזבאללה, חשבתי שהם גיבורים שמצילים אותנו בכל פעם שישראל תוקפת," היא שיתפה בראיון שנערך במרכז פרס לשלום. "גדלתי בסביבה אנטישמית מאוד. מעולם לא ראיתי יהודי או ישראלי, עד אמצע שנות העשרים שלי, כשעברתי לצרפת וחייתי בין יהודים. בפעם הראשונה שראיתי גברים יהודים דתיים, חוויתי התקף חרדה לראשונה  בחיי. הרגע הזה שינה את חיי כי רציתי להבין למה, אני לא אדם פחדן – אז למה הגבתי ככה? הם אפילו לא הסתכלו עליי. הבנתי שזה נבע מכך שלראשונה שהיתי במחיצתו של יהודי – האויב".

"צריך לאבחן נכון את המחלה"

עוסמן משתפת שהלבביות שהופגנה כלפיה באותו רגע היוותה נקודת מפנה בחייה. "יכול להיות שאם הם היו מגיבים אחרת, החיים שלי היו מאוד שונים". מכאן, עוסמן הבינה שעליה להבין מה היו התפיסות שגרמו לה לתפוש יהודים כאויב, והיא החלה לחקור את ההיסטוריה של האיזור בו גדלה ולהתעמק בהיסטוריה היהודית, ובניגוד מוחלט לסביבה האנטי-ישראלית בה גדלה, היא מגדירה עצמה היום כ"מי שהחלימה מאנטישמיות".

"אם אנחנו רוצים לרפא את המחלה, אנחנו צריכים לאבחן אותה נכון", היא הדגישה. "תהליך שטיפת המוח הוביל להרבה מוות, למלחמות חסרות הגיון. זה חייב להיפסק. אני מסרבת לחיות בעולם שבו הזוועות שהתרחשו ב-7 באוקטובר זוכות לגיבוי והצדקה. חילקו בקלאווה ברחובות בברלין, איפה שאני גרה. איזה מטורף זה? מה יש לחגוג?".

פועלה של עוסמן ברשתות החברתיות גרר תגובות חסרות תקדים מסורים, לבנונים ואיראנים שגינו את הטבח בשבת השחורה, ואף הוביל לכך שהוזמנה לביקור בישראל לראשונה בחייה. זהו כבר הביקור השביעי שלה, ואנחנו עורכות את הראיון במשרדו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס במרכז פרס לשלום וחדשנות שביפו, באופן סימבולי למדי. עם זאת, הבחירה לתמוך בישראל גבתה ממנה מחיר כבד – כיוון שמשפחתה ניתקה איתה כל קשר.

"כשאני אומרת שהחלמתי מאנטישמיות, זה אומר שבעבר אני חשבתי כמוהם. הרבה מהציבור הערבי, וגם המערבי, הם אנטישמיים. הם שונאים יהודים, ומאמינים שיהודים שונאים את כל מי שאינו יהודי. אם היום אני תומכת בישראל, יש לזה סיבה – ישראל היא לא האויב שלנו. האויב שלנו במזרח התיכון הוא המשטר האיסלאמי באיראן".

"הישראלים עושים לכם טובה"

עם זאת, עוסמן ציינה שקיבלה פניות רבות מאזרחים סורים שהביעו חשש מהנוכחות והמעורבות הישראלית בסוריה שלאחר נפילתו של משטר אסד. "אמרתי להם קודם כל, תקשיבו למה שהישראלים אומרים – ולא לאל-ג'זירה. דבר שני, הם עושים לכם טובה. יש לכם נשק, טילים, רקטות, נשק כימי, והמון סמים. תחשבו כמה ארוני פשע וארגוני טרור מנסים לשים את הידיים שלהם על כל מה שיש בסוריה. הרבה סורים הסכימו אותי – נמאס לנו מ'ציר ההתנגדות'. אנחנו רוצים שדמשק תראה כמו דובאי – לא כמו עזה, ואנחנו רוצים שלום עם ישראל".

"אלו זמנים היסטוריים," היא מתייחסת לאירועים המתרחשים בסוריה, ומביעה אופטימיות רבה באשר לעתיד של ארץ הולדתה: "סוריה תקבל עזרה ותמיכה. הכל יותר טוב מהשטן, אסד, שהצליח אפילו לקבל מקלט הומינטרי. איזה מטורף זה, עולם שחוגג את צווי המעצר שקיבלו גלנט ונתניהו ומאמין לנרטיבים של חמאס, אבל לא מפגין נגד מקלט הומניטרי לאסד".

אבל לתחושתה של עוסמן, השינוי יחצה את גבולותיה של סוריה ונהיה עדים לזמנים היסטוריים ברמת המזרח התיכון כולו. "אני אופטימית. אני מאמינה שהשלום יגיע מהר יותר ממה שדמיינתי. יש לנו חובה מוסרית להילחם עד הסוף, ולהיות אור בעולם הזה. זה לא חייב להישמע הגיוני, קוראים לזה אמונה. אני מרגישה את זה בלב שלי, ממש כפי שאחרי ה-7 באוקטובר הגעתי לישראל ואמרתי לכל ישראלי שפקפק, שהיה שבור ומדוכא – 'ישראל תנצח, בעזרת השם'".