אסלאם פוליטי מול דמוקרטיה חילונית: אלו המתמודדים על הנהגת טורקיה

עשרות מיליוני טורקים יצאו היום לקלפיות להכריע בבחירות לנשיאות ולפרלמנט במדינה, כששני היריבים רג'פ טאיפ ארדואן וכמאל קיליצ'דראולו מצפים להתמודדות צמודה. אך לא מדובר רק בקרב אישי בן שני המנהיגים המבוגרים אלא גם למלחמה של תפיסות עולם, שתבוא לידי ביטוי בקלפי. 

ארדואן, 69, השולט בטורקיה כבר שני עשורים ועמד מאחורי הפיכתה למדינה אסלאמית בעלת משטר נשיאותי סמכותי, מחזיק בעמדות הבאות:

משטר: לאחר שריכז בידיו כמעט את כל הסמכויות השלטוניות והשתלט מעשית על הזרוע הביצועית, הפרלמנטרית והמשפטית, הצהיר ארדואן בסוף השבוע שהוא שוקל לשנות את שיטת הבחירות לנשיאות, כך שהנשיא הנבחר לא יצטרך לקבל יותר מ־50% מכלל קולות המצביעים ובכך לא יהיה צורך בהקמת איחוד בין מספר מפלגות, כפי שקרה במערכת הבחירות העכשווית.

יחסים בינלאומיים: לארדואן יש מערכת יחסים קרובה למדי עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וקשרים מתוחים עם הממשל האמריקני הדמוקרטי ועם האיחוד האירופי. ארדואן חיזק מאוד את קשריה של ארצו עם מדינות אסלאמיסטיות וקידם את מעמדה של תנועת "האחים המוסלמים". לאחר כישלון מאמציו להפוך את טורקיה למעצמה אזורית כמייצגת האסלאם הפוליטי, פועל כעת ארדואן לשיקום יחסיה של ארצו עם המדינות השכנות לטורקיה, שנפגעו ממדיניותו הקודמת, בכללן ישראל ויוון.

צבא: במהלך שנות נשיאותו, פעל ארדואן להגביר את ההשקעות הכספיות והטכנולוגיות בצבא טורקיה ושלח את הצבא הטורקי לפעילות מבצעית מחוץ לגבולותיה של ארצו.

ישראל: במהלך תקופת שלטונו השתמש ארדואן בישראל לצרכיו: כשהיה זקוק לה - הידק את שיתוף הפעולה עימה; כשעימות עימה שירת את מעמדו מבית ומבחוץ, הוא יצר משבר אחר משבר והביא את היחסים בין שתי המדינות לשפל חסר תקדים. כעת, לנוכח מצבה הכלכלי הקשה מאוד של טורקיה, זקוק ארדואן לשת"פ כלכלי עם ישראל ולכן הוא אפשר נורמליזציה ביחסים. זו יכולה לקרוס בכל רגע נתון, בהתאם לצרכיו, אם ייבחר שוב. ראוי לציין, שמול מבצע "מגן וחץ" נמנע ארדואן מהשתלחויות זעם נגד ישראל. בין היתר, מאחר שהמבצע לא מכוון נגד החמאס, בעלת בריתו.

כמאל קיליצ'דראולו

קיליצ'דראולו, בן ה־74, פקיד בכיר לשעבר שעמד בראש הביטוח הלאומי הטורקי והחל בקריירה פוליטית בשלב די מאוחר של חייו, מכהן כיו"ר מפלגת האופוזיציה הראשית - הרפובליקנית, החילונית ובעלת האוריינטציה הסוציאל-דמוקרטית, מאז 2010. בשל מראהו החיצוני הוא מכונה "גנדי הטורקי" ונחשב בשל אופיו ועמדותיו לניגוד מוחלט לארדואן. אם ייבחר לנשיאות הוא צפוי להביא לשינויים הבאים:

משטר: קיליצ'דראולו התחייב לפעול להחזרת שיטת המשטר הפרלמנטרי, להעברת סמכויות מחדש מידי הנשיא לידי ראש ממשלה ובכך להשיב לממשלה את אופיה הביצועי ולערוב לעצמאותה של המערכת המשפטית. ראש האופוזיציה הבטיח לכונן מחדש את חופש העיתונות והביטוי ולהחזיר למיעוטים את זכויותיהם שהוגבלו תחת ממשל ארדואן. קיליצ׳דראולו מעוניין בכינונה של דמוקרטיה ליברלית.

יחסים בינלאומיים: העקרונות של מדיניות החוץ הטורקית תחת קיליצ'דראולו יהיו שלום, יחסים טובים עם המדינות השכנות לטורקיה ואי התערבות בענייניהן של מדינות אחרות. קיליצ'דראולו מבקש אמנם לשמור על היחסים המסורתיים הטובים עם רוסיה, אך הצהיר: "נזכיר לרוסיה שטורקיה היא חברה בנאט"ו". קיליצ'דראולו יחדש את תהליך ההתקרבות בין טורקיה והאיחוד האירופי, למרות שסיכויי שילובה של טורקיה באיחוד נראים היום קלושים ביותר.

צבא: קיליצ'דראולו ימשיך בחיזוקו של הצבא הטורקי, אך יימנע מלשגר אותו אל מחוץ לגבולות טורקיה. הוא צפוי לפעול להשבה מהירה של הכוחות הצבאיים הטורקיים הנמצאים בצפון סוריה ולחדול מהתקפות על מטרות כורדיות בצפון סוריה ובצפון עיראק.

ישראל: ממשלה טורקית חדשה צפויה להדק באופן הדרגתי את היחסים עם ישראל ולהגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי עימה בתחומים שונים, כדי לסייע לטורקיה לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק שבו היא נתונה.

לנוכח העובדה שכמה סקרים שנערכו בימים האחרונים חזו ניצחון של קיליצ'דראולו כבר בסיבוב ההצבעה הראשון היום, ומחשש לתגובה אלימה מאורגנת של תומכי ארדואן לתוצאות הבחירות, התבקשו עובדים בשגרירויות ובארגונים זרים להימנע מלהגיע ביום שני למקומות עבודתם ולהצטייד במזון ובתרופות שיספיקו לפחות לשבוע.