בית חולים שדה "כוכב מאיר" של המרכז הרפואי שיבא, שהוקם בעיירה מוסטיסקה, הנמצאת סמוך למעבר הגבול הפולני מדיקה, יחל היום (שלישי) לקלוט מטופלים. מוקדם יותר היום, נחנך בית החולים בטקס מרגש. נזכיר כי ישראל היא המדינה הראשונה שמקימה בית חולים שדה בתוך אוקראינה.
בסיום הטקס נשמעה אזעקה, כאשר כל הצוותים הרפואים שהגיעו מישראל רצו למקלט. ד"ר דודו דגן אמר במהלך הטקס: "אנחנו פה כדי לעזור. אנחנו ערוכים ל-150 מאושפזים ביום. היתה פה ראשת המחוז, הם יודעים שאנחנו פה והם מחכים שאנחנו נתניע והם ישלחו לפה את המטופלים. חלק מהמטופלים, ישלחו לבתי החולים שלהם וחלק ישירות לפה. אנחנו מצפים שיבואו לפה גם מכל המחוז כולו".
כמו כן, ההערכה היא כי בימים הראשונים לא יגיעו מטופלים רבים, בשל העובדה שבית החולים ממוקם בעיירה קטנה ומרוחקת, כשעה וחצי נסיעה מלביב. לכן, קשה להאמין שפליטים שכבר רוצים לצאת מאוקראינה, יעצרו במיוחד בבית החולים שממוקם רבע שעה מהגבול, ולא ימשיכו לפולין כדי לקבל טיפול.
בית החולים שכולל 80 אנשי צוות, צפוי לספק מענים רפואיים לעשרות חולים מדי יום. הוא הוקם בהשקעה של כ-21 יום. בשלב הראשוני בית החולים מתוכנן להישאר באוקראינה לפחות כחודש, ובעוד שבועיים יוחלפו הצוותים. ייתכן שבית החולים יישאר באזור זמן רב יותר, וההחלטה תבוא על פי הצורך. כמו כן, הרופאים עצמם גם יכשירו צוותים מקומיים.
"תפקידנו להושיט יד"
ד"ר דודו דגן, ראש המשלחת הישראלית לבית חולים שדה, אמר: "המשלחת שהגיעה מהארץ, היא משלחת של נציגי מערכת הבריאות הישראלית שיודעים שתפקידנו הוא להושיט יד ושאסור לנו לשבת מנגד. יש כאן רופאות ורופאים, אחים ואחיות, פראמדיקים, מיילדות אנשי רוקחות ומעבדה, הכל על מנת שנוכל לתת את המענה למאות ואלפי הפליטים החדשים העושים את דרכם לגבולות המדינה. זכינו לשיתוף פעולה מלא ומעורר הערכה מצד השלטונות המקומיים ואנו באמת מאמינים שביה"ח שלנו ייתן שביב של תקווה".
בתוך כך, בעיר לביב עצמה, הוקם בית חולים שדה אמריקאי במימון ארגון הומניטרי בינלאומי, שם מועסקים כמאה רופאים, חלקם בעלי ניסיון בעיראק. גם שם הרופאים הביאו עימם את כל מה שהם צריכים כדי לספק סיוע והם יכולים לטפל בחולים מסביב לשעון - בין השאר באמצעות טיפולי חירום וכירורגיה, שירותי אשפוז ואשפוז, וכן טיפול בנשים וילדים לרבות מיילדות. שלשום הגענו לבית חולים הזה, שנמצא כעשר דקות נסיעה ממרכז העיר וכפי שנוכחנו לראות, כמעט ועדיין לא מגיעים חולים לטיפול - כלל הנראה בשל העובדה שהמלחמה עדיין לא הגיעה לאזור זה, פרט להפצצות בודדות ואזעקות שנשמעות מספר פעמים מדי יום.