פסגת האקלים של גלזגו שנפתחה אתמול (ראשון) תחת הסיסמא: "מאחדים את העולם סביב ההתחממות הגלובלית", מציבה בפני המעצמות התעשייתיות דילמות לא פשוטות: איך להפחית את רמת הזיהום ובמקביל לשמור על הכלכלה צומחת, והאם בכלל ניתן בכלל להתגייס למשימה בזמן כולם מנסים להיחלץ ממגפה.
תחילה חשוב להדגיש כי ישנו מאמץ משותף של הקהילה הבינלאומית שתמצתו להגדיל את ההשקעה של מה שנקראה במילים פשוטות "פיננסיות ידידותית לסביבה"Climate Finance) ) תוכנית-על שמציבה יעד של השקעה של 100 מיליארד דולר עד שנת 2025 בהשקעת הכלכלות המקומיות מול משבר האקלים.
יממה לפני כן התרחשה ועדת ה-G20 ברומא, אשר היווה דוגמה לצפוי כנראה בגלזגו: שום התחייבות ברורה ומוסכמת על כולם מלבד שמירת הטמפרטורה ברמה של מעלה וחצי מעל הרמה בטרם המהפכה התעשייתית, קריאה לפעולה נגד שימוש בפחם - אך ללא הסכמה אודות רמות הפליטה של הפחמן דו-חמצני.
אז מה בדיוק מציעות המדינות המפותחות בוועידת האקלים COP26? הנה תקציר.
ארה"ב: דה-קרבוניזציה במשק החשמל
בוושינגטון מתחייבים כי "במהלך שלושה עשורים, ארה"ב יכולה לעמוד בהתחייבויות שלנו בתחום שינוי האקלים על-ידי דה־קרבוניזציה במגזר ייצור החשמל, חשמול התחבורה והבניינים, שינוי מהיסוד של התעשיות, הפחתת פליטות שאינן פחמן דו-חמצני, והתחדשות של השטחים הטבעיים שלנו", כך אמרה יועצת הנשיא לענייני אקלים ג'ינה מקארתי (67).
בנוסף, בבית הלבן עובדים על תוכנית חירום בשם "הכנה", אשר מיועדת לסיוע כספי עבור המדינות המתפתחות בסך של שלושה מיליארד דולר עד שנת 2024, אך התוכנית טעונה עדיין אישור של הקונגרס.
בריטניה: "מכונת יום הדין"
לממלכה המאוחדת מספר נציגים מיוחדים בוועידה, ביניהם ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, כמו גם יורש העצר הבריטי, הנסיך צ'ארלס. המדינה שעזבה את אירופה מבקשת לדחוף להפחתה של פחמן דו חמצני בתחום התעופה לרמות שהתחייבו בוועידת פריז (2016).
ג'ונסון פתח את נאומו עם אזהרה שהעולם מחובר ל"מכשיר יום הדין". "אנחנו באותו מצב כמו ג'יימס בונד היום, אבל הטרגדיה היא שזה לא סרט", הוסיף, תוך התייחסות למרגל הבריטי. "ככל שאנו לא מצליחים לפעול כך זה נהיה גרוע יותר והמחיר גבוה יותר כאשר אנו נאלצים לפעול", הדגיש.
ג'ונסון התייחס גם לצעירים את ששמו את נושא שינויי האקלים בסדר היום הפוליטי העולמי, והתריע כי "כעסם של אלה אשר עוד לא נולדו יהיה אף גדול יותר".
גרמניה: "לאמץ "מחיר פחם אוניברסלי"
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בנאומה האחרון בפני חברי הוועדה לפני פרישתה מהחיים הפוליטיים, ביקשה שהקהילה הבינלאומית תאמץ מודל של "מחיר פחם אוניברסלי" כדי לצעוד לעבר עולם עם אנרגיה נקייה, בזמן שהגדירה את העשור הקרוב כ"קריטי".
מרקל הזהירה "כפי ששמענו יותר מפעם אחת, אנו עדיין לא נמצאים היכן שעלינו להיות", וקראה ליישום בפועל של היעדים אשר סוכמו בוועידת פריז. בנוסף, מנהיגת גרמניה ציינה כי "הקהילה העולמית מצפה מאיתנו שנהיה במקום יותר טוב בסוף הוועידה הזו מכפי שהתחלנו", ציינה.
הנעדרות: סין, רוסיה וטורקיה
סין (אשר לא השתתפה בוועידה והסתפקה בהצהרה כתובה), טענה כי ארה"ב והאיחוד האירופי אחראים ליותר מ-50 אחוזים של פליטות הפחמן דו-חמצני בעולם.
עוד בלט בהיעדרו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כמו גם מקבילו הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן, אשר מקורביו הסבירו את חסרונו בטיעונים של בעיות הקשורות לסידורי האבטחה בוועידה.
כאמור, נראה כי למרות הרצון הטוב, הכוונות הטהורות וחרף הלחץ שמופעל זמן מה מצד פעילים ירוקים ותומכיהם, מנהיגי העולם עסוקים בימים אלה במשבר בעל השפעות מיידיות יותר, מגפת הקורונה (אשר גרמה לדחיית הוועידה בשנה) וששינה כל תוכנית אפשרית לטווח ארוך, שכן המחיר הכלכלי של המגיפה עדיין לא ברור.
יצוין כי מגיפת הקורונה מאיימת גם על המערכות הפוליטיות השונות, בין אם הם עומדות למבחן לפני, בזמן או לאחר בחירות. אין ספור מנהיגים אבדו את ההנהגה כתוצאה מהמגיפה: הדבר קרה במידה מסוימת בישראל, בארה"ב לאחר ההפסד של דונלד טראמפ, בברזיל קיסמו של ז'איר בולסונרו פג, ומנהיגים רבים אחרים חוששים למעמדם.
עם זאת ניתן להתעודד מהעובדה כי מדובר בפעם הראשונה בה נפגשים מנהיגים מרחבי העולם בוועידה בינלאומית בצל המגיפה, מאז החלה לפני כשנתיים בעיר ווהאן שבסין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו