בריטניה צפויה להסיר את התנגדותה להוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
ההחלטה מגיעה פחות משבועיים לאחר שבריטניה, תחת ממשלת השמרנים, בראשותו של רישי סונאק, פנתה להאג, לטובת ישראל, בדרישה להציג עמדה כתובה בשאלה, האם "בית הדין יכול להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים, בנסיבות בהן הרשות הפלשתינית אינה יכולה להפעיל סמכות פלילית על אזרחים ישראלים בהתאם להסכמי אוסלו".
בדיווח שפורסם על ידי עיתון ה"גרדיאן" צוטטו בכירים במפלגת השלטון הטרייה שכבר עם עלייתה לשלטון בכירים בישראל התכוננו להרעה ביחסים בין המדינות. שר החוץ הנכנס דיוויד לאמי אמר השבוע כי בכוונתו לבחון מחדש את המדיניות הבריטית הקיימת בכמה נושאים, ביניהם העברת המימון לאונר״א והמשך מכירת הנשק לישראל, נושא שעלה לכותרות בבריטניה עוד במהלך כהונת הממשלה השמרנית.
הלייבור נגד השמרנים - וישראל באמצע
הלייבור מבקש להפוך את החלטת הממשלה השמרנית היוצאת שביקשה לטעון בפני ביה״ד כי הסכמי אוסלו המסדירים את סמכויות השיפוט ביהודה, שומרון ועזה שוללים מהרשות הפלשתינית כל סמכות ביחס לישראלים. לכן, לטענת השמרנים, הרשות אינה יכולה להאציל סמכויות אלה לביה״ד בהאג. טיעון שכאמור, לפי הדיווח בגרדיאן, ממשלת הלייבור מבקשת לסגת ממנו, כשפקידים בכירים בלייבור טוענים כי לבית הדין הבינלאומי אכן קיימת הסמכות לעסוק בסוגיה.
לפני כשבועיים אפשר בית הדין לבריטניה להגיש הערות לקראת החלטת השופטים בבקשת התובע להגיש את צווי המעצר. המשמעות הייתה שהחלטה זו של בית הדין הייתה צפויה לדחות את ההחלטה בעניין צווי המעצר. קודם לכן פורסם ב״ישראל היום״ כי משרד החוץ הישראלי העביר בקשה ל-25 מדינות החברות בבית הדין להתנגד לצווים בניסיון למנוע את אישורם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו