"לנשיאה התורנית של האיחוד האירופי אין השפעה על יחסי החוץ של האיחוד", אמר גורןם באיחוד האירופי, זאת כל רקע הפרסום של שר החוץ ישראל כ"ץ כי ישראל תשתתף בפגישת מועצת האסוציאציה תחת כהונתה של הונגריה, שתהפוך לנשיאת האיחוד התורנית החל מה-1.7 ועד 31.12. "לכן, זה לא משנה תחת איזו נשיאות של מדינה יתקיים המפגש, עדיין שר החוץ יצטרך להסביר את המדיניות של ישראל בפני שרי החוץ של האיחוד האירופי ולענות על השאלות הנוגעות לניהול המלחמה בעזה ושמירה על זכויות אדם".
"יתרה מכך", הוסיף הגורם, "מפגש מועצת האסוציאציה ינוהל בכל מקרה על ידי הנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, שינהל את סדר היום, את הדיון וגם יסכם את הישיבה".
גורם אחר באיחוד הוסיף עקיצה לעברו של כ"ץ ואמר כי "לקוות שהעובדה שהונגריה היא הנשיאה התורנית תעזור בצורה כלשהיא לישראל היא במקרה הטוב נאיבית, ובמקרה הגרוע היא חושפת הבנה לוקה בחסר בקרב מי שמייעץ לשר החוץ לגבי האופן שבו פועל האיחוד האירופי, ולמה לצפות ממעורבות מוסדית בהתכנסות של מועצת האסוציאציה".
באיחוד ציינו כי על אף הצהרתו של ישראל כ"ץ על קיום ישיבות המועצה תחת הונגריה כנשיאה התורנית של האיחוד, שר החוץ הישראלי עדיין לא נענה להזמנה ששוגרה מצד הנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, ולא הציע עד כה כל תאריך אשר מוסכם מבחינתו לכינוס מועצת האסוציאציות.
יש לציין, שכדי לקיים את המפגש על הסכם האסוציאציה יש צורך בהסכמה של כלל הצדדים על תאריך הפגישה ועל הנקודות שיעלו בה. באיחוד האירופי יש מדינות רבות שמובילות קו ביקורתי כלפי ישראל. מדובר על קו שמובל על ידי הנציג העליון ג'וזפ בורל שטוען כי הממשלה הנוכחית בישראל לא מקיימת הוראות של גופים בינלאומיים, כולל מוסדות האו"ם ובתי הדין הבינלאומיים בהאג, הקוראים להפסקת אש מיידית בעזה, לצד שחרור החטופים כמובן.
המדינות הביקורתיות יותר כלפי ישראל הינן אירלנד, ספרד ובלגיה. לצד זאת, ישנן מדינות והונגריה בראשן, אשר מטילות וטו על החלטות נגד ישראל. בין המדינות הנוספות שעומדות פעמים רבות לצד ישראל ניתן למצוא את צ'כיה, אוסטריה וגרמניה. כדי לקבל החלטות משמעותיות במועצת האיחוד יש לקבל הסכמה של כל 27 מדינות האיחוד, כך שווטו מצד הונגריה מונע פעמים רבות החלטות שהיו יכולות לגרום לישראל נזק מדיני כבד, וגם נזק כלכלי שכן אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל.
כינוס מועצת האסוציאציות אמור להתקיים בבריסל, בלוקסמבורג או בבירת המדינה שלוקחת חלק בהסכם. נכון לעכשיו, במידה ויתקיים המפגש, סביר שהוא יתקיים באירופה ולא בישראל. מדובר במפגש בו אמור שר החוץ להציג את המדיניות של ישראל בעזה ולענות על שאלות שיעלו מצד שרי החוץ של מדינות האיחוד, כולל שרי חוץ ממדינות ביקורתיות כלפי ישראל.
באיחוד האירופי ערים לכך שיתכן וכ"ץ מנסה לדחות את כינוס הוועדה ככל האפשר, בציפייה לעזיבתו של הנציג העליון בורל הצפויה עד סוף חודש אוקטובר, ובסיטואציה מסוימת עד סוף נובמבר. סבירות נוספת היא כי "מריחת" הזמן מצד ישראל תגרור פעולות "מריחה" מצד האיחוד עצמו. זאת בכל הקשור לכינוס מפגשים של תתי ועדות ואלמנטים אחרים שחשובים לישראל וקשורים לאיחוד האירופי, וגם לנקיטת קו ניצי נגד ישראל מצד מדינות שעוינות את המדיניות הישראלית, ויכולות להחמיר ולבצע צעדי ענישה מוגבלים הקשורים למסחר והרחבת אמברגו נשק נגד ישראל.
"הסכם האסוציאציה" הוא הסכם התאגדות האיחוד האירופי-ישראל, המהווה את המסגרת המשפטית ליחסים בין ישראל לבין האיחוד האירופי. ההסכם נחתם ב-20 בנובמבר 1995 ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2000. הוא יוצר משטר מקיף וכוללני ביחס לרוב תחומי הסחר הבינלאומי ואף ביחס לתחומים מדיניים, חברתיים ותרבותיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו