בוריאנה כרישטו כבר עשתה היסטוריה בתולדות ארצה, בוסניה והרצגובינה, כשהייתה האישה הראשונה שנבחרה לכהן כנשיאת המדינה הפדרטיבית ב-2007. בינואר השנה שוב רשמה תקדים, כשנבחרה כאישה הראשונה לכנן בתפקיד ראש הממשלה הכלל-ארצית האחראית על שני חלקי המדינה - בוסניה והרצגובינה מחד והישות הסרבית רפובליקה סרפסקה.
לקראת סוף השנה עשויה הפוליטיקאית (61), משפטנית בהשכלתה, לעשות היסטוריה נוספת, כשתהיה ראש הממשלה הראשון של בוסניה והרצגובינה שתבקר בישראל. מגעים להסדרתו של הביקור מתקיימים בימים אלו והוא עשוי לצאת לפועל בנובמבר. עבור ישראל, ביקורה של כרישטו הוא בעל חשיבות רבה בהידוק היחסים עם מדינה נוספת בעלת רוב מוסלמי, שנתון להשפעות גורמים אסלאמיסטים פרו-פלשתינים.
כרישטו היא בת למיעוט הקרואטי, המתגורר בעיקר בדרום בוסניה והרצגובינה הסמוך לגבול עם קרואטיה. שלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות במדינה - הבוסניאקים המוסלמים, הסרבים האורתודוקסים והקרואטים הקתולים ניהלו בתחילת שנות ה-90, לאחר היפרדותה של בוסניה והרצגובינה מיוגוסלביה, מלחמת אזרחים עקובה מדם במהלכה נהרגו כ-100,000 איש וכשני מיליון נעקרו מבתיהם. בוסניה והרצגובינה חוותה באותה תקופה פשעי מלחמה נוראים שהצדדים הלוחמים ביצעו על אדמתה. המלחמה באה לקיצה ב-1995, עם חתימת הסכם דייטון בחסות ארה"ב, שהפך את בוסניה למדינה פדרטיבית רב-אתנית, בעלת מבנה שלטון סבוך ומורכב שמנוהל על ידי נציב עליון זר המייצג את הקהילה הבינלאומית, שבסמכותו להכריע בענייניה הפנימיים של המדינה.
כך עשה לפני שבוע הנצחה העליון הנוכחי, הגרמני כריסטיאן שמידט, כששינה את עיקרי החוקה של המדינה באופן שאפשר לסיים מבוי סתום פוליטי שנמשך שנים ומנע את הקמתה של ממשלה חדשה. ההתערבות של שמידט אפשרה למעשה להרחיק מהשלטון את מפלגת הרוב האסלאמיסטית-לאומנית, "הפעולה הדמוקרטית", שהייתה בשלטון במשך רוב שנות קיומה של בוסניה המודרנית. מפלגה זו, המקורבת ל"אחים המוסלמים" ושקיימה קשרים עם ממשל ארדואן בטורקיה וגם עם איראן, פעלה לבלום את התפתחות הקשרים בין בוסניה לישראל. כעת עשויים בלמים אלו לסור מדרך הידוק היחסים בין שתי המדינות.
כרישטו הייתה אחד מארבעת ראשי הממשלות, שהשתתפו השבוע בפתיחתו של הביתן הישראלי הגדול ביריד מוסטר הבינלאומי - היריד המסחרי הגדול ביותר באזור הבלקן. לצדה היו ראשי ממשלות סרביה, קרואטיה ורה"מ של החלק הבוסני-קרואטי בבוסניה והרצגובינה.
"היחסים הרשמיים בין בוסניה והרצגובינה לישראל הולכים ומתרחבים ומתפתחים בכיוון החיובי", אומרת כרישטו בראיון ל"ישראל היום", "אחת הראיות לכך היא קיומם של ביקורים רשמיים מצדנו בישראל ושל בכירים ישראלים אצלנו. כתוצאה משיפור הקשר בינינו ישראל הופכת לשותפה של בוסניה והרצגובינה. לשכת הסחר של ישראל בבוסניה והרצגובינה אפשרה את הזמנתה של ישראל כמדינה אורחת של היריד במוסטר. יזם ישראלי (אמיר גרוס כבירי, א.ב.) שיקם את חברת 'אלומיני' (חברת האלומיניום הגדולה בבוסניה והרצגובינה, א.ב.) והפך אותה לחברה משגשגת ומייצאת, שיש לה 400 עובדים והיא מאוד מצליחה. מעבר לשיתוף הפעולה הכלכלי, יש שיתוף פעולה בתחומי התיירות והתרבות. אני יותר ממשוכנעת, שהנוכחות הישראלית ביריד מוסטר תקרב בינינו יותר ותרחיב את שיתוף הפעולה בינינו לבין ישראל. עבורנו, ישראל משמשת דוגמה למדינה קטנה שיכולה למצוא דרכים להתפתח ולהפוך לאחת המדינות המצליחות ביותר בעולם. יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל".
באלו תחומים היית רוצה לראות יותר שיתוף פעולה בין שתי המדינות?
"הבסיס הוא שיתוף פעולה כלכלי. גם בתחומי התיירות והחקלאות שמהווה חלק חשוב מהכלכלה שלנו ויש מקום לפתח אותה. וכמובן, חינוך ומדע".
האם את אכן מתכוונת לבקר בישראל?
"כמובן, עדיין לא הייתי שם. יהיה לי חשוב מאוד, מבחינה אישית ורגשית, לבקר ביד ושם ובאתרים נוספים בעלי חשיבות למדינת ישראל ולעם היהודי. אני מתכוונת להגיע עוד השנה, לקראת סוף השנה".
קוסובו, הקרובה לכם, פתחה שגרירות בירושלים. את רואה אפשרות שבוסניה והרצגובינה גם תעביר את שגרירותה לירושלים?
"הנשיא של בוסניה והרצגובינה הוא האחראי על מדיניות החוץ. אבל הייתי שמחה מאוד לראות שגרירות בוסנית בירושלים יום אחד".
התערבותו של הנציב העליון שמידט בשינוי חוקתה של בוסניה והרצגובינה באופן שאפשר הקמת ממשלה חדשה של גורמים מוסלמים מתונים וקרואטים יצרה מתיחות רבה במדינה. האסלאמיסטים טוענים שהורחקו על ידי גורמים זרים מהשלטון בניגוד לרצון הרוב המוסלמי. במקביל, מנהיגו של האזור הסרבי מקצין את קריאותיו להתנתקות רפובליקה סרפסקה מבוסניה והרצגובינה, להכרזת עצמאות ולאיחוד עם סרביה.
"צורת המשטר אצלנו נקבעה בידי הקהילייה הבינלאומית ולא בידי תושבי המדינה עצמם", מסבירה כרישטו, "אנחנו פועלים בהתאם למציאות הזו, שנקבעה בהסכם דייטון וחוקת המדינה. בוסניה והרצגובינה מורכבת משתי ישויות ומשלוש קבוצות אתניות מרכזיות שחיות בהן. חלוקת השלטון נקבעה בצורה לא הוגנת כלפי הקרואטים. החוקה נתנה לנו זכויות וטו במוסדות המדינה האחראים על כלל המדינה וכלל אזרחיה. יש לנו מוסדות שנבחרים על פי העיקרון של 'אדם אחד, קול אחד' ויש מוסדות שנבחרים על בסיס קהילתי, דמוקרטיה אסוציאטיבית. כרגע, באחת משתי הישויות שבה חיים קרואטים עם בוסנים-מוסלמים, הנבחרים הקרואטים לגופים הקולקטיביים נבחרים על ידי המוסלמים. זה לא הוגן, שהמוסלמים שמספרם גדול יותר בוחרים את הנציגים הקרואטים. זו אפליה כלפי קבוצת אוכלוסייה שלמה, הקרואטים, שלא יכולים לבחור את מי שמייצג אותם.
"האפליה קיימת גם כלפי אנשים מקבוצות אוכלוסייה אחרות, מחוץ לשלוש הקבוצות הראשיות, שאין להם כלל זכות להיבחר למוסדות השלטון. הקהילה הבינלאומית העניקה לנו חוקה שהפסיקה את המלחמה. היינו צריכים לשנות את החוקה הזו כדי להתקדם הלאה, אבל עד כה לא יכולנו לעשות זאת. כרגע יש מצב שבו קיים חוסר אמון גדול בחלק הדרומי, הקרואטי, של הפדרציה ולא הצלחנו למצוא פתרון שיאפשר לבטל את האפליה עליה דיברתי.
"מפלגת 'הפעולה הדמוקרטית' הייתה זו שחסמה תהליך שינוי. זמן רב היינו שותפים קואליציוניים שלהם. אבל האסטרטגיה שלהם הייתה לשמר את הסטטוס קוו. הם היו מרוצים מהמצב שבו המוסלמים יכלו לבחור את הנציגים הקרואטים לגופים הקולקטיביים. מאחר שהם הרוב בפדרציה הם יכלו לבחור את סגן הנשיא המוסלמי והקרואטי. הם ניצלו לרעה את האמון שהקרואטים העניקו להם. הם לא היו מוכנים לוותר על הכלי הפוליטי המשפיע הזה. נקלענו למבוי סתום שלא אפשר לנו להתקדם. לכן, בסוף השנה החלטנו להחליף את השותפים שלנו בקרב הקהילה המוסלמית-בוסנית. חתמנו על הסכם איתם שלפיו נפעל לפתור את הבעיה הזו שמציקה לנו. כשנפתור את הבעיה הזו, נפנה לטפל בבעיות החברתיות-כלכליות שלנו. המטרה שלי היא לזרז כמה שיותר את תהליך שילובה של בוסניה והרצגובינה באיחוד האירופי. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הפוליטית המעיקה הזו לא רק למען הקהילה שלי, הקרואטית, אלא למען בוסניה והרצגובינה כולה, כדי שזו תוכל לצעוד קדימה.
ניתן לצעוד קדימה ללא אלימות מחודשת?
"אני חושבת שאנחנו זקוקים להבנה הדדית, דיאלוג ופשרה. ללא פשרה וקונצנזוס אי אפשר לקבל החלטות בממשלה הכלל-ארצית שאני עומדת בראשה. המדינה כולה מבוססת על קונצנזוס, דיאלוג ופשרה. כולנו שרדנו את המלחמה. יותר מ-100,000 מצאו את מותם בה. איש מאיתנו לא מעוניין לשוב ולחוות מלחמה בעתיד. התיקון לבוסניה והרצגובינה ייעשה באמצעות דיאלוג, קונצנזוס והבנה הדדית. הפתרון הוא מתן מעמד שווה לשלוש קבוצות האוכלוסייה הגדולות. זו נוסחה שתבטיח את עתידה של בוסניה והרצגובינה ותשמר אותה".
אבל בנסיבות הבינלאומיות העכשוויות אתם נמצאים במצב מאוד שברירי. מצד אחד רפובליקה סרפסקה הפרו-רוסית, שמעודדת על ידי המלחמה של פוטין באוקראינה ומדברת שוב על עצמאות. מנגד האסלאמיסטים עם שותפיהם בעולם המוסלמי באיראן ובטורקיה. שני הצדדים הללו דוחפים למשבר. האם ניתן למנוע זאת?
"כפי שאמרתי הפתרון לשמירת היציבות בבוסניה הוא באמצעות שמירת העיקרון של שוויון בין שלוש הקבוצות. מיליטריזציה ובדלנות אינן טובות לבוסניה והרצגובינה, שכן הם מעמידות בספק את קיומה כמדינה. אני לא חושבת שזה יהיה צעד פוליטי נכון מצדם של אלו שדוחפים להתנתקות או להקמת מדינות חד עדתיות. הישויות השונות לא יכולות לשרוד בלי המסגרת של בוסניה והרצגובינה. מאחר שהן חלק מהמדינה הזו. המצב הנוכחי הוא היחיד שבו יש לבוסניה עתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו