התפרקות ברית המועצות עוררה חששות מפני אפשרות של מלחמות במרחב העצום, שתתודלקנה בכמות אדירה של נשק שייצרה המעצמה בהכנה למלחמת עולם. ואכן, אף שתחת בריה"מ הוקם חבר העמים והגבולות הוסדרו, ההתפרקות לוותה בסכסוכים, שחלקם פעילים עד היום. אחרים נוצרו לנוכח שאיפת רוסיה להחזיר עטרה ליושנה.
אוקראינה
אזור העימות האקטואלי ביותר במרחב הוא ללא ספק מזרח אוקראינה, שם התקוממות אלימה של בדלנים פרו-רוסים, שגבתה את חייהם של אלפי בני אדם, נמצאת בעיצומה של מתיחות מתמשכת בין קייב למוסקבה. בשבועות האחרונים ריכזה מוסקבה יותר ממאה אלף חיילים סמוך לגבול האוקראיני, ובקייב סבורים כי פלישה רוסית היא אפשרות ממשית.
אך כיצד קרה שאוקראינה הפכה לסלע מחלוקת בין המערב לרוסיה? אוקראינה הכריזה על עצמאותה בשנת 1991. ב-1994 ויתרה קייב על ארסנל הגרעין העצום בשטחה, ובתמורה התחייבה רוסיה שלא להפר את ריבונותה, לרבות המחוזות המזרחיים שבהם מתגוררת אוכלוסייה רוסית אתנית גדולה. לאחר עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, התקבעה אוקראינה בתפיסתו כשטח חוצץ בין רוסיה למערב, ונשיא רוסיה השתמש במיעוט הרוסי הגדול באוקראינה ובמפלגות המייצגות אותו כדי לשלוט בפוליטיקה בקייב.
חיבוק הדוב של מוסקבה הצית מחאה אחרי מחאה במדינה, שנטתה במרוצת השנים לאירופה. השליטה הרוסית על המערכת הפוליטית של אוקראינה נשברה רק בשנת 2014, עם "מהפכת מאידאן", שהביאה להדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ' והעלתה לשלטון ממשלה פרו-מערבית. כנקמה, הורה פוטין על סיפוח חצי האי קרים, שהיה חלק מאוקראינה מיום עצמאותה. נוסף על כך, עודד הקרמלין התקוממות חמושה בשני מחוזות מזרחיים של אוקראינה, דונייצק ולוהנסק, וסייע לה בכסף ובשכירי חרב. הבדלנים הקימו שתי רפובליקות, אך הן נסמכות לגמרי על שולחנו של פוטין. המלחמה במזרח אוקראינה עדיין נמשכת על אש קטנה, וכעת חוששים במערב מסבב לחימה חדש.
גאורגיה
גם בגאורגיה הוקמו שתי רפובליקות בדלניות ופרו-רוסיות, דרום אוסטיה ואבחזיה, שלא קיבלו את מרות טביליסי. בשנת 2008 ניסתה ממשלת גאורגיה בהנהגתו של הנשיא הפרו-מערבי מיכאיל סאקשווילי לזכות בשליטה בשני המחוזות המורדים, אך התערבות צבאית של רוסיה הביאה למלחמה כוללת ולתבוסה גאורגית צורבת. התבוסה החישה את התפוררות ממשלתו של סאקשווילי, והביאה לעלייתן של ממשלות נוחות יותר עבור מוסקבה.
בלארוס
בניגוד לאוקראינה ולגאורגיה, כמה שנים לאחר הכרזת העצמאות בלארוס שבה במידה מסוימת לחיבוק הרוסי. שליט המדינה, אלכסנדר לוקשנקו, ניהל יחסים חמים עם מוסקבה, אם כי מתוך מאמץ מתמיד לשמור על מרחק בטוח מחשש לאובדן עצמאות.
בשנה וחצי האחרונות, לאחר שדיכא ועדיין מדכא באכזריות את המחאה נגד זיוף הבחירות לטובתו, השתמש לוקשנקו פעם אחר פעם בקלף האינטגרציה עם רוסיה כדי לזכות בתמיכה כלכלית מהמעצמה השכנה לנוכח העוינות שיצר מול המערב. הוא משמיע אמירות פרו-רוסיות יותר ויותר, ולאחרונה אף מיצב את עצמו כשותף של רוסיה במקרה של עימות עם אוקראינה.
טרנסניסטריה
אחד המחוזות הבדלניים שנוצרו כתוצאה מהתפרקות בריה"מ הוא טרנסניסטריה, או בשמה המלא: הרפובליקה המולדובנית הפרידנסטרובית. חבל ארץ פורש זה ממוקם על רצועה צרה לאורך נהר הדנייסטר בשטח הנמצא באופן רשמי במולדובה וגובל באוקראינה. אף מדינה אינה מכירה במחוז אוטונומי זה, שהתנתק ממולדובה בשנת 1991 לאחר שבועות של לחימה עזה.
באופן אירוני, הרפובליקה משמרת את הסמלים וחלק ממבני הממשל מהתקופה הסובייטית, ולעיתים נטען כי המחוז מתנהל כמו רפובליקה סובייטית - בלי קיומה של הברית הסובייטית עצמה.
נגורנו קרבאך
לא כל הסכסוכים שנתגלעו עם קריסת ברית המועצות קשורים למיעוטים דוברי רוסית או לניסיונה של מוסקבה לבחוש בנעשה במדינות החדשות שקמו במרחב הפוסט-סובייטי. הלחימה בין הארמנים לאזרים בחבל נגורנו קרבאך התפרצה עוד בטרם התפרקה בריה"מ בשנת 1988, בשעה שחיילים סובייטים עדיין נמצאים בשטח. בריה"מ, שהעבירה את חבל הארץ שרוב אוכלוסייתו ארמנית לידי הרפובליקה הסובייטית של אזרבייג'ן, היתה במידה רבה אשמה בהתפרצות האלימות.
פעולות האיבה המתמשכות התגלגלו למלחמה מלאה שנמשכה עד שנת 1994 והסתיימה בתבוסה אזרית משפילה, במאות אלפי פליטים ובמעשי טבח ופשעים נגד האנושות. אזרבייג'ן נשבעה להחזיר את חבל המריבה לידיה, והצליחה בכך חלקית אשתקד.
צ'צ'ניה
התמוטטות בריה"מ זעזעה גם את הפדרציה הרוסית עצמה. התקוממויות קטנות של לאומים התפרצו בשנים הראשונות לנפילת האימפריה הסובייטית, כשהמפורסמת מכולן התרחשה בצ'צ'ניה ב-1994. בדלנים צ'צ'נים, לצד גורמים אסלאמיסטיים, הצליחו להשמיד מהמארב בבירה גרוזני כוח רוסי עצום, במלחמה שנגמרה בעצמאות ובחתימת הסכם עם רוסיה.
אלא שהעצמאות הצ'צ'נית לא האריכה ימים ולאחר כמעט עשור של טרור, בשנת 2001, יצא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין למבצע צבאי חסר רחמים, שבמהלכו חוסלה המדינה הצ'צ'נית, שעד אז כבר התפתחה לאמירות טרוריסטית, ובחבל הארץ הומלך אחמד קדירוב, מורד לשעבר שהחליף צד. בנו שולט בצ'צ'ניה עד היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו