החלטת ממשלת ישראל להדיח את ראש השב"כ רונן בר מעוררת הדים ברחבי העולם, עם דיווחים מקיפים בכלי תקשורת מרכזיים בארצות הברית שמציגים את המהלך כצעד שנוי במחלוקת בתקופה רגישה במיוחד. הדיווחים מתמקדים בטענות למניעים פוליטיים, בביקורת משפטית חריפה ובפגיעה אפשרית במאמצים לשחרור החטופים — ומציירים תמונה של מדינה בעיצומו של משבר פנימי מתמשך.
ה-CNN מדגיש כי ההדחה התקבלה פה אחד בממשלה לאחר שראש הממשלה נתניהו הצהיר כי אין לו עוד אמון בבר, שלדבריו "כשל בתפקידו" ולא נהג באחריות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. לפי הדיווח, המהלך עורר התנגדות מצד היועצת המשפטית לממשלה שציינה כי לא ניתן לבצע את ההדחה בלי אישור של ועדה מיוחדת. עוד נטען כי ההחלטה התקבלה "בניגוד לזכותו הבסיסית של בר להישמע".
ה"ניו יורק טיימס" כותב כי ההדחה "מערערת עוד יותר את המדינה החצויה ממילא", ומזכיר כי רונן בר לא הגיע לישיבה שבה הוחלט על הדחתו, אלא שלח מכתב חריף בו קרא להליך "בלתי חוקי" והאשים את נתניהו במניעים פוליטיים. העיתון מציין כי ימים ספורים לפני כן התקיימו הפגנות בירושלים נגד הדחתו של בר.
ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי מדובר בהמשך "הטיהור" של בכירים ביטחוניים שסומנו כמתנגדים לנתניהו, ושבר הודח בזמן שהוביל חקירות רגישות כלפי מקורבים לראש הממשלה – לרבות בדיקה על קשרים עם קטאר. לפי הדיווח, הדחתו גם פוגעת במגעים לשחרור החטופים ומעניקה שליטה גדולה יותר למקורבי נתניהו. העיתון מתאר הפגנות ענק מחוץ לבית ראש הממשלה, בהן נדרשו גם בחירות חדשות, ומזכיר כי מדובר כבר בבכיר ביטחוני שלישי שמודח מאז כשלי אוקטובר.
בכל הדיווחים עולה תמונה של משבר פוליטי ומשפטי עמוק בישראל, עם הד של חשש בינלאומי מפגיעה בעצמאות מערכת הביטחון ובמאמצים הדיפלומטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו