ברוסיה, כמו בעולם כולו, תפס מותו של נשיא איראן אברהים ראיסי את הכותרות הראשיות לאורך היממה האחרונה, אבל בתקשורת הרשמית, כמו גם בהודעות הבכירים, הטון היה אולי מעט טרגי יותר.
"קבל נא את תנחומי העמוקים לנוכח הטרגדיה העצומה שפקדה את העם ברפובליקה האסלאמית", כתב על מי שכונה "התליין מטהרן" ולדימיר פוטין באיגרת למנהיג העליון חמינאי. "הוא היה פוליטיקאי דגול, שכל חייו הוקדשו לשירות מולדתו. בזכות ולא בחסד הוא נהנה מכבוד בני עמו ומסכמות ניכרת מחוץ לאיראן". פוטין הוסיף כי ראיסי היה "חבר אמת של רוסיה והרים תרומה שערכה לא יסולא בפז ליחסי שכנות טובים בין המדינות, השקיע מאמצים גדולים להבאתם לרמה של שותפות אסטרטגית".
האובדן מבחינת רוסיה מובן: ראיסי ועבדאללהיאן היו שני הארכיטקטים של הידוק היחסים בין המדינות לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה והטלת הסנקציות המערביות על מוסקבה. הרפובליקה האסלאמית סיפקה אלפי כטב"מים ששימשו את רוסיה לתקיפת ערי אוקראינה, ואף סייעה בהקמת מפעל ייעודי ברוסיה עצמה. מוסקבה, מצדה, הסכימה בין השאר לספק לטהרן מטוסי קרב מתקדמים.
בה בעת, אם לא יהיו הפתעות בתוך איראן עצמה (למשל, חידוש המחאה נגד המשטר שתתפתח למהפכה), מותם של ראיסי ועבדאללהיאן לא ישנה דבר ביחסים בין שתי המדינות. השתיים זקוקות זו לזו יותר מדי מכדי שזהותו של הנשיא בטהרן תשנה את הווקטור הכללי של היחסים ביניהן.
זה לא אומר שרוסיה אינה מנסה לגזור קופון ממותו של ראיסי בתחום התעמולה. אם לשפוט לפי התגובות בתקשורת הרוסית הרשמית, יש במוסקבה קבוצה מסוימת שרוצה כנראה מאוד שהאירוע יתברר כהתנקשות - או לפחות ייתפס ככזה. אף שבאיראן עצמה מדברים על תקלה טכנית, העורכת הראשית של ערוץ RT מרגריטה סימוניאן כבר אמש (ראשון) ידעה לרמוז שלא מדובר במקריות. "גם המסוק של ראיסי נפל במקרה בגלל הערפל, גם בראש ממשלת סלובקיה פיצו ירה זקן תמהוני, וגם באולוף פלמה (ראש ממשלת שבדיה, שנרצח ב-1986), וגם בקנדי. חרא יכול לקרות, אבל בטוח יותר אם מכינים אותו באופן מקצועי בהנחיית מנהיגיו", כתבה סימוניאן.
להלך הרוח הצטרף גם יו"ר מפלגת LDPR, המחוקק לאוניד סלוצקי, ש"זיהה קשר" בין ראיסי לבין ההתנקשות בפיצו, וגם שורה של בלוגרים צבאיים פרו-קרמליניים. "לפנינו סדרת התנקשויות בפוליטיקאים בעלי יחסים טובים עם רוסיה", התריע כתב ה"קומסומולסקאיה פרבדה" דמיטרי סטשין. ערוץ טלגרם פרו-קרמליני אחר הציע לוויקטור אורבן – המנהיג האירופי המקורב ביותר לפוטין - "להיות זהיר במיוחד".
והיו גם בלוגרים פופולריים שיותר מרמזו לכיוון ישראל. יורי קוטיונוק (כ-380 אלף מנויים) ציין כי "הריבונות האגרסיבית של איראן אינה נוחה לארה"ב ולישראל, מה גם שראיסי תמיד תמך בפיתוח היחסים עם רוסיה". ערוץ הטלגרם WarGonzo (מיליון מנויים) היה בוטה אף יותר: "גופי המודיעין של ישראל מרגישים מאוד בנוח באזרבייג'ן, שבה ביקר ראיסי, ולא מסתירים זאת. לא חושב שאלייב (נשיא אזרבייג'ן; ד"ב) היה מעז להפוך לשותף, לא חושב גם שנגיד המוסד היה מעדכן אותו. אך הקשרים ההדוקים עם ישראל היו יכולים להרדים... בואו נודה: הגרסה הישראלית אינה מנותקת מהמציאות".
אפילו דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, צוטט אומר באופן עמום כי "איראן טרם ביקשה מגופי המודיעין הרוסיים סיוע בחקירת ההתרסקות".
עכשיו, סביר להניח שישראל לא הייתה קשורה להתרסקות המסוק (כך גם אמר בכיר ישראלי), וגם בטהרן מדברים רק על תנאי מזג האוויר כסיבה. מה, אם כך, הטעם של דמויות לא זניחות בנוף התקשורתי הרוסי לקדם תאוריות קונספירולוגיות?
ברמה הבסיסית ביותר, קונספירציות ממילא קיימות ברשת (עם יד על הלב: מי כאן שיתף בדיחות וממים על מעורבות המוסד או מכיר כאלה שעשו זאת?). זה מטבע שמוטל על הקרקע – ומבחינת הבלוגרים והתועמלנים קונספירציות פירושו עוד טראפיק.
אבל אפשר שברוסיה יש לשיתוף התאוריות עוד נדבך. מותו של ראיסי, ודאי כשהוא מצורף לאירועים האחרים, הוא הזדמנות מצוינת להשחיז את החרבות נגד המערב בפרט ולהגביר את החשיבה הקונסיפורולוגית באוכלוסייה בכלל. כך גם גוברת תחושת המצור, שמאפשרת לצופף את השורות, וגם מחוזק אורח החשיבה, שרואה בעולם (המערבי) מקור של סכנה, שרק יד חזקה במוסקבה תוכל לה.
השמיים הם הגבול?
אם נניח את הפן הקונספירולוגי בצד, יש עוד ממד שאמור להדאיג את רוסיה בעקבות התרסקות ראיסי: בטיחות הטיסות. הרפובליקה האסלאמית נמצאת מאז המהפכה תחת סנקציות כבדות בתחום התעופה ולמעשה נאסר עליה לרכוש מטוסים חדשים או חלקי חילוף למטוסים מארה"ב או מאירופה. כתוצאה מכך, התפתחה באיראן תעשייה תחזוקה, שמבוססת על הברחת חלקים ופירוק מטוסים לחילוץ רכיביהם. אבל אחת היא כמה שמיניות באוויר ייעשו, לרכיבים של כלי טיס יש תקרה של שעות שימוש. לא במקרה האשים היום שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף את ארה"ב במותו של ראיסי - "בגלל האמברגו על מכירת חלקי חילוף לאיראן".
ברוסיה, תחום התעופה היה אחד הבודדים שבאמת נפגעו מהסנקציות המערביות. לראייה, בשנת 2023 נרשמו במדינה 74 תקלות בטיחות – לעומת 36 בשנת 2022. לפי נתוני מאגר גרמני, שעוקב אחר התקלות בעולם, בשנה שעברה סבלו מטוסים ברוסיה מ-9.9 תקלות לכל 100 אלף המראות - לעומת 4.5 תקלות ל-100 אלף ב-2019. רוסיה עוד רחוקה מאוד ממצבה של איראן בכל הנוגע לתחזוקת כלי הטיס, אבל ההתרסקות של המסוק ודאי שרטטה לראשיה את האופק של החיים תחת סנקציות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו