הרפובליקנים מציגים: המרוץ למקום השני

קצת פחות משנה נותרה עד לאסיפת המפלגה הרפובליקנית במילווקי שתקבע את מועמד המפלגה לנשיאות בבחירות הקרובות, ולפי שעה - צריך לקרות משהו חריג במיוחד כדי שהמועמד הזה לא יהיה דונלד טראמפ.

למרות כתבי האישום המתרבים נגדו, ואולי במידה מסוימת גם בגללם, הנשיא לשעבר מוביל בפער של יותר מ־30% על רון דה סנטיס. מושל פלורידה, שבשלהי פברואר הפרידו בינו לבין טראמפ "רק" 12.8%, ראה מעט מאוד עליות והרבה מדי ירידות לאחר השקת הקמפיין רווית התקלות שלו במאי. על חומרת המצב תעיד העובדה שבשבוע שעבר פיטר שליש מצוות הקמפיין שלו וביטל שני אירועים בגלל חוסר עניין מצד תורמים.

גם אצל המתמודדים האחרים המצב לא מזהיר, בלשון המעטה. למשל, השגרירה לשעבר באו"ם ומושלת דרום קרוליינה לשעבר ניקי היילי אמנם נכנסה שנייה למרוץ, אבל עדיין מדשדשת סביב 4% תמיכה.

סגן הנשיא לשעבר מייק פנס, שהתרחק מטראמפ ומתח עליו ביקורת אחרי הפריצה לקפיטול, מגיע בסקרים לכ־6% תמיכה ונאבק להשיג את המימון הדרוש כדי להשתתף בכלל בעימות הטלוויזיוני.

אפילו היזם ויווק רמאסוואמי, שקורא "לסגור" את הבולשת הפדרלית, את משרד החינוך ואת רשות המסים "המושחתים עד היסוד" ושנחשב הפתעת המרוץ, מגיע לכל היותר ל־7%.

כשזה המצב, התקבצו כל המתמודדים - למעט כריס כריסטי - ביום שישי בדה מוין בירת איווה, למעין "אודישן" שנועד לשפר את סיכוייהם במדינה האדומה והאוונגליסטית, שבגלל היותה התחנה הראשונה בפריימריז הרפובליקניים עשויה לתת דחיפה - או לפחות מנת חמצן - לקמפיינים המדשדשים.

בזה אחר זה עלו 11 המתמודדים ומתמודדת אחת, תקפו את ממשל ביידן (בעיקר בגלל ההוצאות הגבוהות ובשל "חולשתו מול סין") והבטיחו, בניסוחים ובמינונים שונים, חוק וסדר בגבולות (השלמה של הקמת החומה בגבול הדרומי, חיסול ההברחות של סם הפנטניל) ובלימת האג'נדה הפרוגרסיבית בתחומי הגזע והמגדר.

והיה דבר אחד שבלט בנאומים: כמעט כל המועמדים נמנעו מלדבר על כתבי האישום נגד דונלד טראמפ או לתקוף אותו אישית. היחיד שסטה מהקו היה וויל הארד, מחוקק מטקסס לשעבר, שאמר בפשטות: "אני יודע שהאמת קשה, אבל אם נבחר בדונלד טראמפ, ניתן לביידן עוד ארבע שנים בבית הלבן. דונלד טראמפ לא רץ כדי להחזיר את אמריקה לגדולתה. הוא לא רץ לנשיאות עבור אנשים שהצביעו לו ב־2016 או ב־2020. דונלד טראמפ רץ כדי להימלט מהכלא". הארד, ששיעור התמיכה בו נמוך מ־1%, ירד מהבמה לקריאות בוז מהקהל.

בנתונים האלה, דומה שלפחות נכון לעכשיו, הקרב היחיד במפלגה הרפובליקנית יהיה על המקום השני, אולי עם מבט לקמפיינים עתידיים. בתמונה הכלל־ארצית, דה סנטיס יכול כנראה להרגיש בטוח, למרות הירידה העקבית בסקרים, אבל באיווה החשובה אסטרטגית יש לו דווקא סיבה לדאגה, ושמה טים סקוט.

בסקר האחרון של "פוקס ביזנס" צמצם הסנאטור מדרום קרוליינה את הפער מדה סנטיס ל־6% בלבד, ולפי הסוקרים של רשת "פוקס", גם יש לו פוטנציאל ניכר להגדיל את התמיכה. "לסקוט יש קלפים חזקים באיווה", אמר כריס אנדרסון, אחד מעורכי הסקר. "כמעט תשעה מכל עשרה משתתפים באסיפות הבחירות פתוחים לשמוע עליו, והוא מושך קולות באופן שווה הן מהרפובליקנים המתונים והן מהשמרנים ביותר, כלומר סוגים שונים של מצביעים מוצאים בו עניין".

עם או בלי קשר לצמצום הפערים באיווה, סקוט תקף השבוע את דה סנטיס בגלל תמיכתו בהנחיות החדשות למערכת החינוך בפלורידה, שלפיהן על המורים לומר לתלמידים כי "העבדים למדו כישורים (כמו תפירה או צביעה) שאפשר היה להרוויח מהם". סקוט דחה את הניסיון לייפות את העבדות. "מה שהעבדות היתה באמת היה הפרדת משפחות, הטלת מומים ואינוס נשים", אמר. "זה היה פשוט הרסני. הייתי רוצה לקוות שכל אדם במדינה הזו - וקל וחומר מתמודד לנשיאות - יבין זאת".