במחלוקת בין ארה"ב לאיראן: התיקים הפתוחים של סבא"א

יום לאחר שגורמים אמריקנים מסרו לתקשורת העולמית כי איראן הגמישה את עמדותיה בכל הנוגע לתנאים לשובה לסכם הגרעין, אמר דובר משרד החוץ האיראני נאסר כנעני כי ארה"ב העבירה לטהרן את הצעותיה לטיוטה האחרונה של ההסכם. זמן קצר מאוחר יותר אמר דובר מחלקת המדינה האמריקנית כי אכן ממשל ביידן העביר את התייחסותו. "קיבלנו את ההערות של איראן לגבי הטיוטה האירופית עם הנוסח הסופי, ואנחנו בחנו אותן והעברנו את התשובה שלנו לאיחוד האירופי". 

ל"ישראל היום" נודע כי ככל הנראה הצדדים הגיעו להסכמה בסוגיית משמרות המהפכה אולם נושאי "התיקים הפתוחים" והערבויות שדורשים האיראנים לכך שארה"ב לא תנטוש בשנית את ההסכם נותרו פתוחים, וככל הנראה המו"מ בעניינם יימשך.

בכל הנוגע למשמרות המהפכה, ל"ישראל היום" נודע שככל הנראה האמריקנים קיבלו את ההצעה האמריקנית לפיה הארגון יישאר באופן פורמלי ברשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקנית, אולם בפועל הזרוע הכלכלית שלו, תאגיד "ח'תאם אל-אנבייה", תוחרג מהסנקציות. המשמעות היא שבאופן מעשי חברות בינלאומיות יוכלו לעשות עסקים עם משמרות המהפכה והסנקציות שיוותרו יהיו בעיקר פורמליות (מניעת כניסה של אנשי המשמרות לארה"ב, וכדומה).

בסוגיית התיקים הפתוחים של סבא"א, המו"מ צפוי להימשך. מדובר בחקירות של סבא"א לגבי שלושה אתרים שבהם התגלו שרידי אורניום מועשר שהאיראנים לא הצליחו לספק הסברים מניחים את הדעת לגביהם. איראן דורשת את סגירת החקירות אך רפאל גרוסי, מנכ"ל סבא"א, שהעיד כי הוא נמצא תחת לחצים פוליטיים בעניין, מסרב לעת עתה לוותר. 

הנושא חשוב במיוחד לאיראנים מאחר שההפרות הללו אינן קשורות להסכם הגרעין אלא לאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני (NPT), ולכן אם תימצא איראן אשמה היא תספוג סנקציות למרות הסכם הגרעין בינה לבין ארה"ב.

 לדברי דובר משרד החוץ האיראני, כנעני, "התחלנו במלאכת הבחינה היסודית של התשובה האמריקנית". הוא הוסיף כי את תשובתה של איראן להערות האמריקניות "היא תעביר לאיחוד האירופי, בתור היותו כמתאם של שיחות הגרעין, רק אחרי שנשלים את בחינתה". 

בפגישה עם היועץ לביטחון לאומי, ג’ייק סאליבן, שר הביטחון בני גנץ, שיגיע מחר לוושינגטון, ידגיש כי יש הכרח לדחות את פקיעת ההסכם, מה שמכונה ״סאן-סט״. הסיבה לכך היא שבסיום תקופת ההסכם איראן תורשה להפעיל סרכזות מתקדמות. ). בפגישות עם גורמים צבאיים נוספים, גנץ ידגיש כי למנוע את זליגת הכסף שתקבל איראן לארגוני החסות שלה. בנוסף, גנץ יבקש לגבש תכנית משותפת למאבק בארגוני הטרור, למקרה שייחתם הסכם.

כזכור, סבב השיחות השמיני נמצא ב"הפסקה" מזה כמה חודשים בגלל התעקשות איראן על סוגיות שונות שאינן קשורות באופן ישיר להסכם הגרעין. בחודשים האחרונים העלתה דרישה להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה ובסגירת תיקי החקירה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בכל הנוגע לפעילות האסורה במרכיבי הגרעין הבלתי מוכרזים, כמו למשל שרידי האורניום שהתגלו באתרים שונים בשנת 2019. לאחרונה דווח כי ארה"ב הסכימה כי יישום הסכם גרעין חדש, כלומר כניסתו לתוקף, תתקיים רק אחרי שסבא"א תאשר כי סגרה את התיקים, אך מנכ"ל הארגון הבהיר כי החקירות לא יהיו תלויות בהסכם בכל צורה שהיא ולכן נוסח הסכם כזה לא ישפיע על גורל תיקי החקירה. 

האיראנים דורשים ערבויות כספיות בסכומי עתק מהאמריקנים וככל הנראה גם מהאירופים, על מנת להבטיח שלא ייפגעו כלכלית מהחזרת הסנקציות ולהרתיע את ארה"ב מפרישה נוספת מההסכם. החשש האיראני הוא מבחירתו מחדש של טראמפ או של מועמד רפובליקני אחר לנשיאות, אשר ייצא בפעם השנייה מההסכם.

נכון לעכשיו ארה"ב מסרבת בתוקף לדרישה זו, וככל הנראה גם קיימות בעיות משפטיות עם החוק האמריקני שאינו מתיר הסדר מסוג זה.

רשת "אל-ערביה" דיווחה כי ארה"ב דחתה את הדרישות המרכזיות שהציגה איראן, בין היתר בתחום האורניום. בדיווח נטען כי ארה"ב מתעקשת שבהסכם החדש, רמת ההעשרה לא תעלה על 4% וכי איראן תצטרך לתת לפקחים גישה מלאה. 

הסכם טוב יותר לאיראן

חשוב להבהיר כי המו"מ שמתנהל בחודשים האחרונים בין האמריקנים לאיראן איננו על הקשחת ההסכם המקורי, שגם אותו ראתה ישראל כהסכם רע, אלא על הגמשתו לטובת איראן. הנשיא ביידן כבר אמר בקולו כי ארה"ב מוכנה לחזור להסכם מ-2015 אולם האיראנים הם שדורשים הקלות.

על רקע זה, ההסכם המתגבש כולל כמה נקודות בעייתיות ביותר, ביניהן: תאריכי פקיעת ההגבלות שהוטלו על תוכנית הגרעין לא ישתנו, למרות הזמן שחלף וההתקדמות שעשו האיראנים לעבר פצצה מאז שפרשו מההסכם הקודם. משמעות הדבר היא שההגבלות יחלו לפקוע אחת אחרי השנייה כבר בשנים הקרובות, ועד 2031 לא יישארו שום הגבלות על איראן, שתוכל לפעול כרצונה.

בנוסף, ההסכם יתמקד אך ורק בסוגיית העשרת האורניום, מבלי שיטיל הגבלות כלשהן על פיתוח מה שמוכנה "תוכנית הנשק" של איראן. תוכנית זו כוללת את אמצעי הנשיאה של ראשי הנפץ הגרעיניים (טילים בליסטיים); את ראשי הנפץ עצמם, שבתוכם נמצאים האורניום המועשר והמנגנון המורכב שיוצר את הפיצוץ הגרעיני; ואת ההליך המסוכן של חיבור ראש הנפץ לטיל.

ההערכה היא כי גם לאחר שישיגו האיראנים את כמות האורניום המועשר הנדרשת ליצירת פצצה אחת (לפחות 25 ק"ג של חומר ברמת העשרה של 90%), עדיין ייקח להם בין שנה לשנתיים על מנת להשלים את פיתוח תוכנית הנשק. עם זאת, הערכה זו מתבססת על ההנחה שתוכנית הגרעין האיראנית מתנהלת "בטור", ולא "במקביל" - זאת אומרת, שהאיראנים יחלו בעבודה על תוכנית הנשק רק לאחר שיסיימו את שלב ההעשרה.

בכיר לשעבר בכור הגרעיני בדימונה ששוחח עם "ישראל היום" הביע ספק לגבי הערכה זו, וציין כי "את תוכנית הנשק, בניגוד להעשרת האורניום, ניתן להסוות בקלות, ולכן אין שום ודאות שאיראן אינה עובדת עליה במרץ ואולי אף השלימה אותה בחשאי והשיגה כבר יכולת גרעינית שלמה".

בעיה קשה נוספת בהסכם היא הסרת הסנקציות הכמעט מוחלטת מעל איראן, אשר על פי ההערכות תהיה שווה למשטר האייתולות יותר כ-250 מילארד דולר בשנה הקרובה, וכטריליון דולר עד 2030. זאת כאשר במקביל ההסכם לא כולל שום התייחסות לפעילות הטרור של איראן ברחבי המזרח התיכון, אשר תקבל זריקת מרץ כלכלית חסרת תקדים.