הצד האפל של המלחמה: עלייה בהתמכרויות לגיימינג במחשב ולמדיה חברתית

בקרב הציבור הישראלי חל שינוי בדפוסי ההתנהגות מאז החלה המלחמה • המרכז הישראלי להתמכרויות: "כשיש יותר טראומה - יש יותר התנהגויות ממכרות" • מכור לשעבר לגיימינג: "אני בורח מהמועקה, זו התמודדות יומיומית"

מתמכריםלמדיה החברתית. צילום: GettyImages

במחקר שבוצע על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA) ובחן את השפעת המלחמה על דפוסי ההתנהגות בקרב הציבור הישראלי, נמצא כי חלה עלייה בהתמכרות לגיימינג, להימורים ולמדיות חברתיות.

nrg - המצאה ישראלית חדשה נלחמת בהתמכרות לטלפונים (ארכיון)

עם זאת, דווקא בתקופת המלחמה חלה ירידה בעיסוק הכפייתי במין – התמכרות לפורנו, מין מזדמן, וכיו"ב. הנתונים בדוח נאספו על פני ארבע נקודות זמן - באפריל 2022, דצמבר 2023, מארס 2024 ויוני 2024, אז נראה כי מתחילה מגמה של ירידה, מה שיכול להעיד אולי על התרגלות של הציבור למצב שבו אנו נמצאים כיום.

בעיסוק בגיימינג נרשמה העלייה הקטנה ביותר, כאשר טרום המלחמה, בחודש אפריל 2022, עמד הממוצע הארצי על 2.3%, בדצמבר 2023 נרשמה עלייה קלה של 3.4%, במארס 2024 התגברה המגמה ושיעור הישראלים העוסקים בגיימינג בסיכון מוגבר עמד על 3.7%, וביוני חלה ירידה מינורית ל־3.3%.

גם בתחום ההימורים נרשמה מגמה דומה, אשר החלה עם 5.2% ב־2022, נמשכה עם 6.3% בדצמבר, 7.7% במארס ו־6.7% בחודש יוני. במרכז הישראלי להתמכרויות מציינים כי העיסוק בסיכון מוגבר בהימורים עלה בעיקר בקרב צעירים בגילים 26-18, כאשר בקרב קבוצה זו הנתון עומד נכון לחודש יוני על כ־14%.

עליה גם בהימורים (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

בכל הקשור לעיסוק הכפייתי במדיה חברתית, עמד השיעור ב־2022 על 5.5%. בדצמבר הוא עלה ל־8%, במארס ל־8.6%, וגם במשתנה זה חלה ביוני ירידה מתונה ל־8.1%.

הנתון המעניין ביותר נוגע לעיסוק הכפייתי במין – התמכרות לפורנו או מין מזדמן. דווקא כאן חלה ירידה מתמדת מאז פרוץ המלחמה. אם באפריל 2022 עמד שיעור הישראלים העוסקים במין בכפייתיות על 9.7%, עם פרוץ המלחמה חלה בבת־אחת ירידה חדה ל־3.8% בדצמבר, הירידה נמשכה גם במארס, עם 3.7%, וביוני היה השיעור 3.4%.

15 שעות בגיימינג מדי יום

אסף (שם בדוי), נשוי ואב לילדים, הוא מכור לשעבר למשחקי מחשב. "גדלתי בסביבה לא פשוטה, חוויתי התעללות נפשית, והמפלט שלי ממה שהתרחש בבית היה בעולמות הווירטואליים", הוא מספר. מגיל 6 ועד הצבא הוא לא עזב את המחשב, ישב מולו 15-10 שעות מדי יום. כשהתגייס, הפחית את המינון, אך כשהשתחרר מהצבא חזר להשתמש באופן מוגבר.

בורחים מהמועקה לעולם הווירטואלי. תחרות גיימינג, צילום: יהודה בן יתח

כשהבין שההתמכרות הזו משפיעה עליו בכל היבט בחייו ומונעת ממנו דברים, החליט לנסות ולהתנקות. "רציתי להיות בן אדם יותר חברותי. רציתי שתהיה לי מערכת יחסים, וזה היה בלתי אפשרי עם היקפי הזמן שבהם הייתי בעולם הווירטואלי", הוא אמר. הוא התחיל לצאת יותר, החל ללמוד שיעורי ריקוד, והכיר את מי שהפכה לאשתו. כשפרצה הקורונה והוא הסתגר בבית חזרה ההתנהגות ההתמכרותית. "הפכתי להיות שבוי של עצמי בבית, והשימוש הלך והחמיר ברמה קיצונית. זה השפיע על העבודה שלי, לא הצלחתי להחזיק בעבודות, וזה השפיע גם על החיים האישיים. בדיוק אז נולד הבן הראשון שלי. זו היתה תקופה קשה, והדרך היחידה שהכרתי כדי להתמודד עם מצבים קשים היתה דרך מסך המחשב".

בתחילת 2023 החל בטיפול פסיכולוגי, אך כשזה לא צלח הוא הגיע למרכז להתמכרויות ושם קיבל כלים להתמודד עם הבעיה. כיום, הוא אומר, הוא הפסיק לגמרי את השימוש במשחקי מחשב בבית, אך המלחמה שפרצה איימה להפעיל שוב את הזרזים מהעבר. "במרכז להתמכרויות עזרו לי. היו לנו פגישות בזום שבהן דיברנו על הקושי, הכאב וההתמודדות. הכלים שקיבלתי בטיפול עזרו לי לא לחזור אחורה. מצאתי את עצמי לפעמים נשאב יותר למחשב כדי לברוח מהמועקה הנפשית, אבל לא חזרתי להתמכרות למשחקים. זו התמודדות יומיומית. אני נלחם בעצמי כדי לא לחזור אחורה".

תסמינים של פוסט־טראומה

פרופ' שאולי לב־רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA), אומר בתגובה לממצאים: "המלחמה העלתה באופן דרמטי את התסמינים החמורים של פוסט־טראומה ואת היקף השימוש בסיכון מוגבר בחומרים והתנהגויות ממכרות. היכן שיש יותר טראומה - יש יותר שימוש בחומרים ויותר שימוש כפייתי בהתנהגויות ממכרות. אלו לפעמים מספקים הקלה זמנית, אך מחמירים לאין־שיעור את המצב לאורך זמן.

פרופ' שאולי לב־רן, צילום: ללא

"במקרה של התנהגויות ממכרות, מצבים של עיסוק כפייתי עוברים פעמים רבות מתחת לרדאר - פחות שואלים לגביהם, ולכן פחות מאתרים בעיות הקשורות בהם. הכוונה בעיקר לגיימינג, הימורים, מין ופורנוגרפיה. גם עבור התמכרויות אלה, ההבנה שהן צומחות מתוך מצוקה נפשית היא קריטית. ככל שנאתר ונטפל בשלבים מוקדמים יותר, כך נמנע הידרדרות, והטיפול במצב הנפשי יהיה יעיל יותר.

"חשוב להבין שעיסוק כפייתי בהתנהגויות ממכרות פוגע בשכבות רחבות בכלל האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות. ובכל זאת, חשוב במיוחד לשים לב לנתונים שעולים מהמחקר שלנו בנוגע לצעירים (26-18), המהווים קבוצת סיכון עיקרית. יש ליצור מענה רחב באמצעות התוכניות הרבות הקיימות כבר כיום בתחומי החברה, החינוך, הרווחה, החוסן, הבריאות ובריאות הנפש, ולכלול בהן מערך שמתמקד במניעה, איתור מוקדם, ביצוע התערבויות יעילות והפניה לטיפול במקרה הצורך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר