"אתה לוקח לי את המקום השפוי היחיד שיש לי": האם שכלה את בנה במסיבה ברעים - ופוטרה מעבודתה

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה להאריך היום (שלישי), עד ל-1 במארס, את תוקף צו ההגנה על עובדים בשעת חירום, אשר הוצא כשפרצה המלחמה. ההוראה מגינה מפיטורים, בין היתר על מפונים, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, וכן על בני זוג של משרתי המילואים. עם זאת, ל"ישראל היום" נודע כי ההוראה אינה מגינה על הורים שכולים שילדיהם נרצחו במתקפת 7 באוקטובר, בין היתר במסיבת הנובה וביישובי העוטף. על פי החוק אסור לפטר הורה לחלל צה"ל, אך כאמור החוק אינו נותן מענה להורה שכול שבנו נרצח שלא במסגרת צבאית. במקרה הזה  מדובר על יותר מ-700 משפחות שלא מקבלות מענה ראוי.

כזה למשל הוא סיפורה המקומם של נ', מנהלת חשבונות בחברה בדרום הארץ, אשר בנה נרצח במסיבת הטבע ברעים. כחודש לאחר אירועי 7 באוקטובר ביקש המעסיק להוציא אותה לחל"ת, ומשסירבה הוא פיטר אותה. בנה של נ' נחשב נעדר במשך כמה ימים, עד שגופתו זוהתה. בשבוע שבו נעדר נ' לא עבדה. היא חיפשה את בנה, הייתה בטוחה שהוא נחטף וחיכתה לכל שביב מידע באשר לגורלו. כעבור כשבוע התבשרה כאמור על מותו. מייד לאחר השבעה היא חזרה לעבוד.

כיוון שהמשרד של החברה נמצא בדרום, הודיעו מנהליה כי העבודה תתבצע מהבית. נ' עבדה מהבית במשך כחודש, למעט יומיים שבהם הלכה למשרד כדי לעבוד על המשכורות. היא מודה שהיה לה קשה לחזור לעבודה, ואי אפשר לבוא אליה בטענות. היא התמודדה עם הירצחו של בנה הבכור ועם הידיעה הקשה על מה שעבר בשעות ההן. למרות זאת, היא אומרת, "היה לי חשוב להמשיך ולעבוד כדי לשמור על השפיות".

התחננה להישאר בעבודה

באמצע נובמבר קיבלה מכתב הוצאה לחל"ת מהמעסיק. היא סירבה והתחננה בפניו כי ישאיר אותה בעבודה. "התחננתי בפניו, אמרתי לו: אתה לוקח ממני את המקום השפוי היחיד שיש לי. הוא אמר לי שאני לא עובדת מספיק, רק 80%, והוא לא יכול להרשות לעצמו להעסיק אותי", היא מספרת.

לאחר שסירבה לצאת לחל"ת היא הוצאה למעשה בכוח כאשר הגישה שלה למערכת של החברה נחסמה. היא התבקשה להחזיר בתוך יומיים את רכב החברה וקיבלה זימון לשימוע. בפרוטוקול של השימוע אומר לה מנהל החברה כי השימוע מתקיים עקב מצב המלחמה ומצבה הכלכלי של החברה ומוסיף: "הצעתי לך לצאת לחל"ת אך את סירבת. הסברת את מצבך הנפשי הקשה ואת ביקשת שאפטר אותך".

נ' פוטרה, וכעת היא נאבקת במעסיק כדי לקבל את הזכויות שלה. בין היתר, ובשל העובדה כי לטענתו עבדה פחות מהרצוי, הוא אף קיזז לה מספר ימי חופשה אשר שווים כ-7,000 שקלים. אין לה כוח לצאת למלחמה משפטית ארוכה במעסיק, היא אומרת. היא מתמקדת בעיקר בשרידות שלה, באבל שלה על בנה ובמאמצים לשקם את ילדיה.

"אין לי כוחות. אני מותשת. יש לי עורך דין שעוזר לי בחינם ושולח מכתבים למעסיק, אבל כרגע פשוט אין לי כוח להתחיל מאבק משפטי ולתבוע את החברה", היא אומרת ומחכה לראות אם במשכורת האחרונה של דצמבר המעסיק יחזיר לה את ימי החופשה שקיזז לה באטימות לב.