סוגיית איחוד המשפחות הפלשתיניות, כלומר אזרוח באמצעות נישואים, מעוררת שאלות סבוכות בתחום המשפט, הדמוגרפיה והביטחון.
כמקובל בישראל, במקום לתת לסוגיית התושבות פתרון חוקי כולל, החלטי וברור, כמו לדוגמה באמצעות חוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952, הרי שמאימת הבג"ץ אומצו פתרונות של טלאים באמצעות הוראת שעה שדורשים אשרור מדי שנה. אלא שהפעם, בשונה משנים עברו, לאשרור יש גם משמעות פוליטית מהמעלה הראשונה.
בישראל הוקמה לאחרונה ממשלת שמאל מובהקת, גם אם בראשה הוצב ראש מפלגה קטנה ושמה "ימינה". ראש הממשלה התכחש לכל ההבטחות שלו מלפני הבחירות, ובחר לנטוש את רוב בוחריו ולפנות שמאלה. כעת הוא ואיילת שקד, שותפתו הנאמנה לו אישית ופחות לדרך ולחזון, בתפקידה כשרת הפנים, נאלצים להתמודד עם סוגיית איחוד המשפחות.
כל בר דעת הגון היה צריך לדעת לפני הקמת הממשלה כי למפלגות הערביות, בניגוד לכמה מהמפלגות היהודיות, יש מחויבות אמיתית לבוחרים שלהם. אין סיכוי שחברי כנסת ערבים ייתנו יד ויתמכו בכל חוק או יוזמה שיש בהם מאפיין ימני כלשהו. אין שום היתכנות שחברי כנסת ערבים ימנעו את איחוד המשפחות, שלשיטתם מהווה פתח למימוש "זכות השיבה". מי שחפץ לכהן כראש ממשלה בחסות מפלגות ערביות, שמשרתות את האג'נדה הפלשתינית, לא אמור לצפות או לקוות שמפלגות ימין אמיתיות שיושבות באופוזיציה יושיטו עוגן הצלה בצר להם. מי שבישל תבשיל פוליטי קודח בהקמת ממשלת שמאל-ערבים, ייאלץ לאכול את התבשיל במהלך שלטונה. הציפייה של איילת שקד שהאופוזיציה תאפשר לה להמשיך ולעטות את המסכה הימנית, היא ביטוי לחוסר יושרה או לאמונה כי לתמימות מפלגות הימין אין גבולות.
סוגיית איחוד המשפחות מהווה את אחד האתגרים הראשונים והמשמעותיים של מפלגות הימין באופוזיציה. שאלת היסוד היא: האם הליכוד ימשיך את התמימות הממלכתית הקדושה, או שבכוונתו, ברצינות גמורה, ללכד את השורות ולהתמודד עם ממשלת השמאל על מנת להביא בהמשך לחילופי שלטון? מנחם בגין ז"ל היה דמות ממלכתית לתפארת. תמימות קדושה שלא הייתה כדוגמתה בפוליטיקה הישראלית. השמאל לא העריך אף לרגע את הממלכתיות, ובחסותו הוקמו במדינת ישראל מנגנונים של דיפ סטייט, ששולטים במערכת אכיפת החוק, כמו גם בתקשורת, בתרבות ובאקדמיה. מנגנונים שמוטטו את מנחם בגין וגרמו לו לסיים את כהונתו כראש ממשלה, לפרוש לביתו ולא נותר אלא השגב של שקיעתו הבודדת.
הגיעה העת להפסיק את מצעד האיוולת של ממלכתיות תמימה וקדושה, שמנוצל עד תום על ידי השמאל. מפלגות הימין חייבות לשנס מותניים, להניף ברמה את האידיאולוגיה ולאתגר את הממשלה החדשה. אסור לאפשר לבנט, שקד, סער ואלקין לשחק את המשחק הכפול. אם הימין האמיתי חפץ חיים, ואם החזון והדרך חשובים לו, חובה לנהל מערכה תקיפה ונחושה כדי להמשיך ולהוביל את מדינת היהודים ולא ליפול שבי בידי רוחות פרוגרסיביות שיהפכו את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל לאומיה, בין היתר באמצעות איחוד משפחות. מי שמניעת איחוד המשפחות הפלשתיניות חשובה לו, יצטרף לחקיקה שתסדיר את הנושא באופן מובהק מבלי צורך בחלטורה חד-שנתית בצורת הוראת שעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו