הימין הישראלי סוער בימים אלה. רוב השייכים אליו מתנגדים לממשלת לפיד-בנט המתהווה ומרגישים כי בקרוב הם לא יאחזו עוד בהגה השלטון. מיעוטם, תומכים בממשלה, בין אם לכתחילה ובין אם כברירה הפחות גרועה מאשר ללכת לעוד בחירות.
בשמאל לעומת זאת דממה. או אולי יותר נכון חגיגה. עבר כבר שבוע וחצי מאז נחשף כי בנט ולפיד חוזרים לאופציית הממשלה המשותפת, ואין קול אחד לרפואה בשמאל שיצא נגדה.
ואם נשים את הנתונים היבשים על השולחן זה לא לגמרי מובן. ראש הממשלה בשנתיים הקרובות הוא מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע. אדם שהגדיר את הסוגיה הפלשתינית "רסיס בישבן" וסולק לפני 7 שנים מוועידת "הארץ" תוך צעקות "רוצח" ו-"פשיסט" כשאחד הנוכחים הטיח בו אגרוף.
שרת הפנים המיועדת, איילת שקד, כונתה אף היא במשך שנים בחוגי "הארץ" פשיסטית וכתגובה צינית יזמה את סרטון "בושם הפשיזם" בבחירות 2019 א'. גם תיק המשפטים שמוחזק בשנה האחרונה על ידי השמאל עם שני שרים, ניסנקורן וגנץ, שפעלו יד ביד עם המערכת המשפטית, אמור לעבור לידיו של איש הימין, ממובילי ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות, גדעון סער.
וגם באג'נדה הליברלית, נראה שעל הנייר לא מדובר בממשלת חלומות לשמאל. גדעון סער, שוב הוא, היה האיש שיזם את החוק לסגירת המרכולים בתל אביב כשהיה שר הפנים. בסוגיית הלהט"ב כבר הבהיר מנסור עבאס כי לא יאפשר התקדמות בנושא, וחברו למפלגה אף כינה את הלה"טבים "סוטים".
ובכל זאת אנשים שבמערכות הבחירות האחרונות תמכו במפלגות שנעות על ציר עבודה-מרצ-משותפת, שמחים על הקמת ממשלה בראשות בכיר מועצת יש"ע. הם שמעו את הביטוי "סוטים" ונדמו. איך זה ייתכן?
יש שתי אפשרויות. הראשונה – השמאל איבד את דרכו. אנשים שלא מזמן היו בעלי אג'נדה ברורה, שתמכו בחלוקת הארץ, שקראו לפינוי יהודים מביתם, זונחים את ערכיהם בשביל הערך הנעלה "רק לא ביבי". מובילי דעה שתקפו את הרב רפי פרץ על דבריו בסוגיית הלהט"ב, סוגרים את פיהם כשהם חוברים למי שדעתם קיצונית פי כמה. ואולי גם השנים הרבות באופוזיציה מחוץ למנעמי השלטון עשו את שלהם וכעת אפשר לוותר על הכל תמורת לשכת שר מרווחת.
השנייה – למרות שנפתלי בנט מקפיד לטעון שהממשלה החדשה קצת יותר ימנית מזו היוצאת, שותפיו בשמאל מבינים שלא כך הדבר. הם מאפשרים לו להגיד זאת מול הבייס שלו, אבל משוכנעים שרגע אחרי הקמתה, מי שיתוו את דרכה של הממשלה החדשה אלו נציגי מפלגות השמאל, שמהווים רוב בין חבריה.
בזמן שהאיש שהביא ללגיטימציה בישראל את שיח הסיפוח יעמוד בראשות הממשלה, חלקיה השמאליים מאמינים שהם יפעלו מול הממשל האמריקני הפרוגרסיבי ויקדמו את חלוקת הארץ ופתרון שתי המדינות. בזמן שסער ושקד ישלטו במשרדי הפנים והמשפטים הם יוכלו לקדם דרך המשרדים שלהם את האג'נדות האולטרא-חילוניות שבשמם נבחרו.
איזו מבין האפשרויות היא הנכונה?
השמחה על הקמת הממשלה בשמאל והיגון אצל רוב הימין אומר שהרוב המוחלט משוכנעים שהאפשרות השנייה היא הנכונה. בנט, שקד, סער ושות' משוכנעים שהאופציה הראשונה היא הנכונה. חובת ההוכחה כמובן עליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו