נניח לשאלה אם ראש ממשלה שתחת משמרתו אירעה הזוועה הגדולה ביותר על אדמת מדינת ישראל מאז שזו נוסדה ראוי להמשיך לנהל את ענייניה, ברמה המוסרית, הערכית והציבורית. נניח גם לשאלה אם מי שאיבד את האמון של יותר ממחצית העם ראוי להוביל ולהנהיג את הציבור הזה בשעות גורליות של הכרעות לאומיות היסטוריות ממש. נניח גם לזה.
אבל הבה לא נניח לשאלה האם סביר בעיני מישהו שבתקופה של הכרעות גורליות ומשברים היסטוריים, יהיה האדם שמופקד על ניהול תמונת ההווה והעתיד של ישראל עסוק בעניינים הבאים במהלך יום עבודה אחד:
מתן עדות מתמשכת במשפט פלילי בעניינו שלוש פעמים בשבוע; התמודדות קדחתנית בעניין מעורבות לשכתו בחקירת שב"כ ומשטרה בפרשה שריח באושיה מחניק את המדינה כולה, ואשר נוגעת במישרין גם לו; שעה ששניים מבכירי יועציו מובלים למעצר; והוא עצמו נדרש בחטף למתן עדות בפרשה במשטרה.
וכל זה, עוד לפני שהזכרנו את המלחמה הגלויה שהכריז על היועצת המשפטית לממשלתו ועל ראש השב"כ, את ההודעה על מינוי מחליפו ואז את ביטולה בחלוף שעות, וכמובן את הזמן שנדרש לו בכל יום לניהול הקואליציה הקפריזית שלו.
עזבו את מחשבותיכם הפוליטיות, האידיאולוגיות והאישיות על בנימין נתניהו; כאזרחים במדינה שמצויה בשעות שחשיבותן ותוצאותיהן יקרינו על כולנו שלושים שנים צפונה, האם אתם סבורים שהוא מסוגל לתת למדינתו ולעמו את זמנו? רק את הזמן הנדרש מראש ממשלה לנהל את המדינה, ולוּ זה. רק זה.
האם לא מגיע למדינת ישראל, בשעה הספציפית הזאת על ציר הזמן של גורלנו, ראש ממשלה שיהיה עסוק אך ורק בדבר אחד: חילוץ ישראל מהמשבר העמוק שבו היא נתונה?
האם מישהו מאמין שאדם שנאבק בכל כך הרבה חזיתות של משברים אישיים, פוליטיים ומשפטיים, עננות שחורות מעל לראשו, ושקוע עד מעל לצווארו באינספור ניגודי עניינים - הוא האיש הנכון לנהל את המדינה בשעה כזאת? והאם הוא מסוגל, מוכשר ככל שיהיה, לעשות זאת? כלומר, ממש למצוא את הזמן הפיזי בלוח הזמנים שלו, לעסוק בסוגיות הקריטיות שמבעבעות מבפנים ומחוץ לישראל בימים האלה?
בשירות עצמו
נכון, נתניהו הוא ראש ממשלה לפי חוק, וכל עוד המשחק הפוליטי מתנהל, אין דרך לנער את המערכת ולהעניק לציבור את זכות הבחירה לגבי זהות מנהיגו. אבל כל אדם עם מעט יושרה והגינות, ובעיקר אחריות לאומית, מוכרח להודות שהמצב הזה לא סביר ובהכרח פוגע בישראל ובטובתה, ובוודאי גם בכל אזרחיה.
הטענה של רבים מהמתנגדים לו היא שהוא ממנה אנשים שישרתו את המלך ולא את הממלכה. אבל לפני שעוסקים במינויים ובשיקולים הזרים - הפוליטיים והאישיים - צריך לשאול אם המלך עצמו הפסיק לשרת את הממלכה ועבר לשרת אך ורק את עצמו; ושכרגע, ללא קשר לפוליטיקה, ניכר פשוט שאין לו זמן לעבוד בשירות הממלכה, כי אם רק בשירות עצמו.
ומלך שעושה שימוש בכיסאו כדי לשרת את ענייניו בלבד, הוא ממילא מלך בלי ממלכה - או לכל הפחות מלך שממלכתו מתפרקת מתחת לאפו, שעה שהוא נאחז בכיסאו. ולעם ישראל מגיע מלך שיתייצב בלשכתו 24/7 ויעבוד אך ורק לטובת ממלכתו. לפחות זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו