ראש הממשלה בנימין נתניהו יחל היום (שלישי) לראיין מועמדים לראשות שב"כ, במקומו של רונן בר. הכוונה היא לבחור מועמד חדש עד לדיון שצפוי להתקיים בבג"ץ ב־8 באפריל.

הראיונות יתקיימו לאורך מספר ימים, שכן חלק מהמועמדים אינם בארץ בימים אלה. בסביבת ראש הממשלה הביעו אתמול סיפוק מהבהרת בג"ץ כי ניתן להמשיך בהליך הבחירה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה – כפי שטענו פרקליטיו של נתניהו.

נהנה מאמון נתניהו

אחד המועמדים המרכזיים הוא מ', מי שהחליף את ראש השב"כ לאחרונה כחבר צוות המו"מ לשחרור החטופים, ושימש כסגנו של ראש הארגון היוצא רונן בר, מועמד כעת לתפקיד הבכיר ביותר בשירות הביטחון הכללי. מ' מונה לתפקיד בצוות המו"מ על ידי ראש הממשלה, על חשבונו של בר, ונחשב למועמד מוביל בשל הקשר הישיר לנתניהו. אף שהיה סגן ראש השירות ביום מתקפת ה־7 באוקטובר – ובכך מיוחסת לו אחריות מסוימת למחדל – מועמדותו נבחנת ברצינות. הוא גדל בקיבוץ דתי ובן למשפחה שכולה. מ' התגייס לשב"כ בשנת 1994 כמאבטח, ובהמשך שימש רכז באזור חברון בימי האינתיפאדה השנייה. מאז מילא שורה של תפקידים במרחב איו"ש וירושלים, עד שהגיע לתפקיד ראש המרחב (דרגה המקבילה לאלוף). בין תפקידיו היה גם ראש חטיבה באגף המבצעים. עם תחילת המלחמה התבקש להאריך את כהונתו עד תחילת 2025, ולאחר סיום כהונתו הוחזר מצוות הפרישה והצטרף למו"מ.

"צריך להשתפשף"

ר' כיהן בעבר כסגן ראש השב"כ, והתמודד על התפקיד מול רונן בר. לאחר שבר נבחר על ידי ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, עזב את הארגון. הוא מילא שורת תפקידים בכירים, ובהם ראש מרחב דרום וראש אגף המבצעים, והיה בין מובילי הלחימה של השב"כ במבצע צוק איתן, תוך שימת דגש על השמדת מנהרות חמאס.

ר' נחשב למומחה לטרור הפלשתיני ובעל ידע נרחב על זירת עזה. עם עזיבתו עבר לתעשיות הטכנולוגיות – נתון שעשוי להיתפס כיתרון, שכן לא היה חלק מהנהלת הארגון ביום מתקפת ה־7 באוקטובר. תומכיו רואים בו מועמד שמכיר את התרבות הארגונית של השב"כ ויודע כיצד לשנותה, ואף מציינים את עמידתו על דעתו בדיונים פנימיים בעבר, כמו בהתראות שהשמיע ב־2014 בנוגע למנהרות התקפיות. מנגד, יש מי שסבורים כי בשל תפיסותיו הקרובות להנהגה קודמת בשירות, הוא עשוי לייצג המשך ולא ניתוק – וגם מציינים כי נדרש לו עוד זמן להשתפשף, מאחר שחזר לתפקידו רק לאחרונה. ר' היה ראש מרחב דרום, ראש אגף מטה ולאחר מכן סגן ראש השב״כ (בזמנו של נדב ארגמן).

עשרה פרסי ראש הממשלה

שלום בן חנן מחזיק בקילומטרז' ארוך בשירות הביטחון הכללי, עם למעלה מ־25 שנות שירות בשלל תפקידים וגזרות. בין היתר כיהן כראש האגף לענייני ישראל וזרים, ראש אגף הדרכה, ראש אגף סיכול ריגול, ראש חטיבת ירושלים ויהודה ועוד שורת תפקידי שטח. הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני בממשל עם התמחות בסיכול טרור מאוניברסיטת רייכמן. במהלך שירותו זכה במספר פרסים, עיטורים וציונים לשבח על תפקודו למען ביטחון ישראל. לאחר פרישתו משמש פרשן ביטחוני קבוע באולפני הטלוויזיה, והיה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת פרשת השימוש בתוכנות רוגלה של משטרת ישראל. ערב האולטימטום של הנשיא טראמפ לחמאס אמר בן חנן בריאיון ל־103FM: "אני חושב שבסך הכול מערכת הביטחון מציגה תמונה מאוזנת שמצד אחד ממליצה להציב אולטימטום לחמאס, ויחד עם זאת, מערכת הביטחון צריכה למצוא את שביל הזהב כדי לא לרסק את העסקה... לקחנו סיכונים כדי לשחרר את החטופים".

חבר בצוות המו"מ לשעבר

איל ציר כהן בתחילת המלחמה היה חבר בצוות המו"מ לשחרור החטופים. מדובר באדם איכותי מאוד, דובר שש שפות שונות. כמו רבים מבכירי מערכת הביטחון בישראל, גם ציר כהן הוא בוגר קרן וקסנר – נתון שבחוגים מסוימים עלול דווקא לפגוע במועמדותו. הוא היה חבר צוות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), וביום ה־500 למלחמה פרסם מאמר ובו כתב: "הנה חלפו מעל 500 ימים מאז תחילת המלחמה וניכרים הסימנים הראשונים של סיום השלב הראשון של שחרור החטופים, לראשונה מאז נובמבר 2023. זה עדיין לא הזמן לחשבון נפש, אבל נכון לעצור ולשאול את עצמנו איך בעצם הגענו לכאן – לעסקה שכולם מרגישים שיש בה שמחה גדולה אשר טבולה בחשש וגם בעצב... המשמעויות האסטרטגיות של עסקה, אשר כרוכה בוויתורים קשים, מטילות צל ספק על היכולת לשמר את הישגי המלחמה".

השתתפו בהכנת הידיעה: שירית אביטן כהן, אריאל כהנא ואמיר אטינגר.