אתמול לא היה היום הראשון מאז תחילת המלחמה שבו הפוליטיקה והביטחון שימשו יחד בערבוביה בכותרות סדר היום הציבורי. זה קרה גם בספטמבר האחרון, כשנתניהו דחה את פיטורי שר הביטחון באותה העת, יואב גלנט, בשל מבצע הביפרים, כשברקע היה מו"מ מתקדם לצירופו של גדעון סער לממשלה.
כאמור, אתמול היה שוב יום כזה. ביום שבו רה"מ בנימין נתניהו הורה לחדש את האש לרצועת עזה, נפתרו לו גם שני עניינים פוליטיים בעייתיים בממשלתו - שבועיים בלבד לפני התאריך האחרון לאישור התקציב בסוף החודש.
ראש וראשון הוא חזרתה הצפויה של עוצמה יהודית לממשלה. יו"ר המפלגה איתמר בן גביר, שכבר ביום שבו פרש פילל לרגע שיוכל לחזור, עבר לאופוזיציה משיקוליו האלקטורליים, תוך ידיעה ברורה שהוא לא רוצה להפיל את הממשלה, אך גם לא מוכן לשבת בה כל עוד יש הפסקת אש ועסקת חטופים.
בניגוד לבן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להישאר בממשלה למרות התנגדותו לעסקה, מתוך הבנה כי ככה הוא יוכל להשפיע על נתניהו לחזור ללחימה לאחר שלב א' ולפני שלב ב'. בן גביר, כאמור, היה באופוזיציה בכל אותה תקופה, והציב תנאים שיחזור רק בתנאי שהמלחמה תתחדש או שהסיוע ההומניטרי ייעצר לאלתר - לרבות אספקת החשמל לרצועה - או בתנאי שיהיו צעדים בשטח ליישום תוכנית ההגירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
טענות למתנגדים
אתמול הלחימה התחדשה, מבלי שבן גביר ידע. המו"מ לחזרתו לממשלה החל בשבוע שעבר, ואפילו עוד קודם לכן, אך הואץ בימים האחרונים. המבצע תוכנן ואושר עוד קודם לכן על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר, והיו שותפים להכנתו ראשי הארגונים הביטחוניים.
הכריכה של בן גביר בין הפעולה הצבאית לדרישותיו הקואליציוניות, לצד העובדה שעוצמה יהודית חזרה לממשלה כמה שעות לתוך ההתקפה הישראלית, הן אלו שתמכו בטענות של מתנגדי הממשלה והאופוזיציה כי נתניהו פועל גם בענייני ביטחון משיקולים פוליטיים, כדי להשיב את עוצמה יהודית לממשלה.
בד בבד, ההתנגשויות עם המערכת המשפטית והביטחונית נמשכו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה לנתניהו כי לפי חוות דעתה, בן גביר מנוע משפטית מלשוב לכהן כשר לביטחון הפנים, בטענה להתערבות פסולה שלא בסמכותו בענייני המשטרה.
היועצת אמרה לנתניהו שבן גביר יכול לכהן בתפקיד שר אחר. נתניהו החליט לדחות את חוות דעתה, והנושא יתברר סופית בבג"ץ. נכון לכתיבת שורות אלה, בן גביר צפוי להתמנות בחזרה למשרדו הקודם, לצד השרים יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו, שיחזרו למשרד הנגב והגליל ולמשרד המורשת בהתאמה.
שיחות פנים־חרדיות
במישור אחר, שבאורח פלא עזר לנתניהו סביב איומי החרדים בעניין חוק הגיוס והתקציב: התפתחות מעניינת מאוד ביהדות התורה מסמנת אפשרות להתקפלות מפוארת של שר השיכון יצחק גולדקנופף, שאיים לא לתמוך בתקציב, ואף שקל להתפטר מהממשלה.
ביממה החולפת הגיעו לשיאן השיחות בין בית האדמו"ר מגור לבין מנהיג הפלג הליטאי הרב לנדו. בין הצדדים נערכה פגישה על מתווה שיוסכם, שלפיו יהדות התורה על כלל פלגיה, החסידים מאגודת ישראל והליטאים מדגל התורה יתמכו בתקציב ויישארו בממשלה, אך יציבו דדליין חדש ומשותף לנתניהו להעביר את חוק הגיוס עד שלושה חודשים מעכשיו, כלומר עד חג שבועות ואמצע כנס הקיץ, ואם לא - כל יהדות התורה על כלל שבע אצבעותיה תפרוש מהממשלה. הסיכום עדיין לא סופי, אך כשבן גביר חוזר לממשלה, גולדקנופף מבין כי אין לו שום מנוף לחץ על נתניהו בעניין התקציב, כך שעדיף לו להישאר.
ההבנה במערכת הפוליטית היא שאולטימטום חדש כזה יהיה בדרישה לחוק פטור מגיוס מקל מאוד, אפילו מקל יותר מאשר מתווה השר כ"ץ, ובטח מקל יותר מגישת יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שנחשב מחמיר יותר. ההערכה כי יהיה קשה לגבש הסכמות על חוק שכזה, אך מהצד השני, החרדים דוחים בכל פעם את קץ האיומים שלהם, כך שכרגע לא ניתן עדיין להעריך את עוצמת המהלך.
מה שבטוח, במישור הפוליטי נתניהו הרוויח את בן גביר, וככל הנראה גם את החרדים ואת התקציב - מהלך שיאפשר לו שקט לטווח זמן משמעותי. פיטורי ראש שב"כ רונן בר והיועמ"שית עדיין עומדים על הפרק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו