רגל קרושה תימס בשמש, אבא לילדים קטנים ידרוך בלילה על לגו, השמש תשקע בערב, אלו רק חלק מהדברים שצפויים פחות מחזרתו של ח"כ איתמר בן גביר לממשלה. בבתי הספר לתקשורת מלמדים שידיעה עיתונאית צריכה לעמוד בקריטריונים - "חדש", "חשוב" ו"מעניין". השורה הבאה הולכת להיות חטא לעיתונות ולא תגלה לכם שום דבר חדש, חשוב או מעניין - היציאה של בן גביר מהממשלה היתה סיבוב תקשורתי. ספין. נטולת מהות.
איתמר בן גביר בביקורת על ממשלת ישראל // דוברות הח"כ
איך יודעים? כי התיקים של מפלגתו נשמרו במשמורת עבורו, כי הוא חזר ואמר שלא יפיל את הממשלה, כי מקורביו, כמו חנמאל דורפמן, המשיכו לעבוד כרגיל במשרדים, וכי אין לו מה לחפש במדבר האופוזיציה המשמים.
זה ספין שלא נועד להשפיע על המלחמה, על הצעות חוק, או על תהליכים שמתרחשים כעת. זה היה ספין לטווח ארוך. היעד הוא הבחירות הבאות. כשבן גביר יפנה למצביעי הימין של הליכוד, ש"ס או הציונות הדתית, הוא יבדל את עצמו ממפלגות הימין ויאמר - "אני היחיד שפרשתי מהממשלה, מילה שלי זו מילה. אני הוא הימין שמימין לימין, תצביעו לי".
נתניהו, דרעי וסמוטריץ' זועמים עליו, הם מאשימים אותו שעשה סיבוב תקשורתי חסר אחריות על גבם, והם צודקים. בן גביר בחר בדרך הקלה ויצא. סמוטריץ', מבחינתו, נשאר תחת האלונקה, ספג קיתונות של בוז וביקורת על עסקת החטופים מהבייס שלו, אבל נשאר כדי לנווט ולהשפיע.
בעזרת להטוט תקשורתי בן גביר יספר בקרוב שבזכותו תהליך הדחת היועמ"שית החל, בזכותו ראש השב"כ פוטר ובזכותו ישראל חזרה למלחמה ולהשמדת חמאס. יש בקואליציה לא מעט אנשים שחושבים שההפך הוא הנכון - כל עוד בן גביר היה בקואליציה, כל מהלך כזה היה בסכנת הדלפה שהיתה מעכבת אותו עוד ועוד. לטענתם, מאז שבן גביר בחוץ - כמות ההדלפות פחתה ומהלכים התחילו לזוז.
דרעי, סמוטריץ' וגורמים נוספים בקואליציה נהנו מהעובדה שבן גביר היה בחוץ. הם אפילו השתעשעו ברעיון להשאיר אותו מחוץ לממשלה. בלי תפקיד, בלי יכולת להפיל ממשלת ימין (מצביעי הגוש לא היו סולחים לו על זה לעולם), בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
אם נתניהו היה קצת יותר הרפתקן, קצת יותר יצרי, קצת פחות מחושב שמעוניין בכמה שיותר אצבעות לקואליציה שיקנו לו שקט פוליטי ארוך טווח, הוא היה משאיר את בן גביר בחוץ.
כאמור, שני שותפיו הבכירים הקרובים אליו, דרעי וסמוטריץ', נהנו מהשקט, מאפס דרמות בתוך הקואליציה, אף שגם הם הסכימו שהיציבות הפוליטית חשובה יותר מהעובדה שהם לא סובלים את בן גביר. במקום שעשוע יש להם תסכול - בן גביר לא רק שלא ישלם מחיר פוליטי, אלא ההפך. בעזרת הרדידות, הסיסמאות והזיכרון הקצר של הציבור הישראלי, ספין "אני פרשתי" עשוי לעבוד לו והציבור ייתן לו את מבוקשו בבחירות הבאות.
כאן מורחים
ואם כבר שלמות הקואליציה - המכתבים וההפצרות החוזרות ונשנות של היועצת המשפטית לממשלה להתחיל לאכוף את הסנקציות על משתמטים משירות צבאי לא ישנו דבר, הממשלה לא מתכוונת לעשות זאת. ועוד בזירת החרדים והגיוס, חזרתו של בן גביר מנטרלת גם את איומי יהדות התורה שלא להצביע על התקציב.
עכשיו הם נשארים עם ארכה נוספת שהם נותנים לנתניהו, ולפיה אם בעוד שלושה חודשים העניין לא יסודר - הם יפרשו מהממשלה. במסדרונות הפוליטיים זה כבר הפך לבדיחה, אנשי יהדות התורה מאיימים ומציבים אולטימטום בפעם המי־יודע־כמה. מאז הקמת הממשלה, נתניהו מורח אותם משל היו מיונז על סלמון, ואין להם באמת מה לעשות נגד זה.
את המחיר ישלמו חיילי המילואים שייצאו בקרוב לעוד עשרות ימי לחימה ויישאו בנטל מתמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו