תוכנית המגירה של נתניהו: הנצחת המצב ללא חוק גיוס

ראש הממשלה נתניהו, כהרגלו, זורק כדורים באוויר בתקווה לתפוס אחד מהם בסוף. הפעם מדובר במוקש הבא של הקואליציה - חוק הפטור מגיוס חרדים. נתניהו ואנשיו פועלים במקביל בכמה מסלולים שהמשותף לכולם הוא שימור הקואליציה. הכדור החדש שנזרק השבוע לחלל האוויר הוא בידוד האדמו"ר מגור, פטרונו של גודלקנופף שהקצין עמדות ביחס לחוק המתגבש, והעברת החוק יחד עם שאר הסיעות החרדיות - דגל התורה וש"ס.

בסביבת נתניהו סבורים כי השבוע הוכח: כוחו של האדמו"ר מגור מתבטא בח"כ אחד, אולי שניים. גולדקנופף ויועצו הבכיר מוטי בבצ'יק הודיעו כי אגודת ישראל תתנגד לחוק הרווחים הכלואים בשל היעדר נוסח חוק גיוס, אך לבסוף נשארו עם אצבע אחת לאחר שנתניהו הצליח לפצל ולגרום לשני ח"כים מאגודת ישראל להימנע ולא להתנגד. דגל התורה וש"ס הצביעו בעד והחוק עבר, לצד עוד הבטחה על הקרח מנתניהו כי יגבש נוסח חוק עד השבוע הקרוב.

בליכוד מפרשים זאת כאיתות להמשך, אך הצלחתו של תרחיש הצבעה על החוק עצמו נתונה בספק. גפני ודרעי בהחלט משדרים קו יותר מפויס באשר לאפשרות לתמוך בחוק עם יעדים וסנקציות, אך בעיקר הם לא מאיימים בפירוק הקואליציה בשל קצב החקיקה. מנגד, קשה להאמין שהרבנים הליטאים והספרדים יסכימו להיות מה שמכונה בקרב החרדים "הגוי של שבת" בעניין הגיוס, כאשר האדמו"ר מגור מקצין עמדות, וינסו לצייר אותם כמי "שפגעו" בעולם התורה.

בשל הסיכוי הנמוך להעברת חוק שיזכה ברוב, תוכנית המגירה של נתניהו היא לדחות את הסוגיה כמה שיותר ולהנציח את המצב הקיים - למרות הנטל על המשרתים

הקרב הגדול צפוי להתחולל דווקא בקרב הרבנים הספרדיים. מועצת חכמי התורה של ש"ס הקצינה עמדות אפילו ביחס לגיוס בחורים "בטלנים" מתורה. הם חוששים כי הציבור הספרדי יהיה הראשון להיפגע, וכי רוב בחוריו הם אלה שלמעשה יתגייסו במסגרת חוק גיוס עם יעדים וסנקציות כלכליות. במקרה שדרעי יסכים לנקוט קו עצמאי מן האדמו"ר מגור, יש כבר מי שמכין את הקמפיין כדי לחשק אותו מול הרבנים של ש"ס, כך שהוא לא באמת יוכל לתמוך בחוק שלא מוסכם על כל המפלגות החרדיות ורבניהם, מהמסד ועד הטפחות.

לנוכח הקשיים הרבים מתחדדת בקואליציה ההבנה: קיים סיכוי נמוך להעביר חוק שיזכה להסכמת הח"כים בליכוד ובציונות הדתית, שגם החרדים יצביעו בעדו באופן אקטיבי במליאת הכנסת. במצב של היעדר רוב, תוכנית המגירה שעליה עמל נתניהו במקביל היא למעשה לדחות את כל הסוגיה כמה שיותר, ולהנציח את המצב הקיים ללא חוק גיוס לחרדים - למרות הנטל הכבד על המשרתים.

בדגל התורה מוכנים לתרחיש הזה. הרבנים הליטאיים תמיד תמכו בגישה של דחיית הקץ, וגם דרעי לא סוגר את הדלת על הרעיון. בפועל, החרדים לא יגיעו לצה"ל. המשך היעדר סבסוד המעונות, קיצוץ בתקציבי הישיבות ומעמד עריק ללומדי תורה, יוצר בעיה קשה לחרדים - אך חוק גיוס אמיתי, לתפיסתם, ייצור בעיה גדולה יותר.

בהיעדר אופק פוליטי בתרחיש של בחירות מעדיפים נתניהו, גפני ודרעי לצמצם נזקים בתקציבים מכס השלטון, ולא ממהרים להרפתקה של פירוק הממשלה והליכה לבחירות. גם בנושא זה יש פיצול באגודת ישראל: גולדקנופף ובבצ'יק הם אלו שדחפו לחוק להסדרת מעמד לומדי התורה, בעוד האדמו"רים מהחסידויות האחרות - שגם להם יש נציגים בכנסת - כבר העבירו מסר שעדיף להמשיך בלי חוק, מאשר חוק עם יעדים גבוהים וסנקציות.

כלומר, אם יימשך הפיצול במפלגות החרדיות, נתניהו מקווה שגם ללא חוק גיוס הוא יצליח להעביר תקציב, והאיום בפרישה מהממשלה יצטמצם לגולדקנופף, נציגו של האדמו"ר מגור. המפסידים הגדולים של תוכנית המגירה הזאת הם כמובן הציבור הישראלי. ללא חוק גיוס אמיתי לחרדים, הרוב הדומם יידרש להמשיך לשרת בממוצע עשרות ימי מילואים בשנה ולהיאנק לבד תחת הנטל - גם בשביל החרדים.