ניסיון הדחת נתניהו נכשל, אך נוצר ציר התנגדות שימנע ממנו להקדים את הבחירות

מאז כינונה של ממשלת האחדות מנסה ח"כ אושר שקלים מהליכוד להכניס למהלך גם את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. בשבועות האחרונים קיים עשרות פגישות עם כל גורם רלוונטי בנושא. תחילה נטה לחשוב שמי שמטיל וטו על כך הוא בני גנץ, שלא מעוניין בכניסה של גורם שאינו ממחנה הקונספציה לקבינט המלחמה.

בישיבת סיעת הליכוד האחרונה ביום שני דיווח שקלים לחבריו בצער כי הגיע למסקנה שמי שלא מעוניין הוא ליברמן עצמו. מתברר ששקלים גילה רק את קצה הקרחון. בשבועות האחרונים נרקמו במערכת הפוליטית מהלכים גדולים בהרבה. ליברמן היה כוכב האירוע. אבל לא רק הוא. גם השותף לשעבר, שנזרק וכעת שב - אריה דרעי. התוכנית הייתה החלפת נתניהו כבר בכנסת הנוכחית.

בשלב מסוים גם גורמים הקשורים לבצלאל סמוטריץ', יאיר לפיד וכמה ח"כים מהליכוד הוכנסו לאירוע, שהסתיים בסופו של דבר ללא כלום, אולם לכולם ברור שמדובר רק במערכה הראשונה. גם לנתניהו, שהיה אמור להיות קורבן האירוע. ואולי עוד יהיה בהמשך.

לפני שבוע פרסמה שרי רוט באתר "חרדים 10" שדרעי וליברמן חזרו לדבר עם פרוץ המלחמה ואף לשתף פעולה במהלך נגד נתניהו. על פי הפרסום, במידה שהמהלך היה מתרחש, ליברמן היה מתמנה לראש הממשלה בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית שבה היו תומכים מפלגות האופוזיציה וש"ס.

בימים שלאחרי הפרסום השתכללו הניסיונות, זאת לאחר שהתברר כי לא כל מפלגות האופוזיציה רואות את המציאות הפוליטית עין בעין. למעשה גם לא כל מפלגות הקואליציה. לא דין בני גנץ שנוסק כדין יאיר לפיד שמתרסק. ולא דומה מקרה בן גביר שעולה לבצלאל סמוטריץ' שרושם ירידה. כך התפתח בימים האחרונים שיח בין גורמים ב"קואליציית הצנחנים". אלה שלא רוצים בשום אופן בחירות בקרוב, כאשר הסקרים מבשרי רעה עבורם. ברגע אחד מצאו את עצמם אנשי הציונות הדתית ויש עתיד באותו צד של המתרס.

לעומתם, בני גנץ לא נספר, אבל גדעון סער וסיעתו כן. בין אי אמון שלא נושא את שמו כראש הממשלה הנכנס לבין בחירות כלליות, גנץ מעדיף בחירות. בסקרים הוא הרי כבר ראש הממשלה בפער.

המהלך לא יכול לצאת לפועל בלי כמה מורדים מהליכוד, מינימום חמישה. גם פה נתקל המהלך בקשיים. נטישה של הליכוד להקמת ממשלה אחרת היא סוף הדרך הפוליטית. ניר ברקת למשל. כבר שנים הוא נערך לקמפיין בחירות מול נתניהו על ראשות הליכוד. מוציא כספים, בונה לשכה עצומת מימדים, עורך סקרים ומקיים כנסים, והכל כדי להיות היורש של נתניהו, לא ראש מפלגת ספסלים אחוריים של חמישה מנדטים. מה עוד שאף אחד לא הבטיח לו לעמוד בראש הקבוצה. למה לא אדלשטיין? או גלנט? או אלי דלל?

כך גווע הרעיון, אבל לא מת. משיח על מתקפה אקטיבית, עברו הדיבורים על הגנה התקפית, כפי שכינה זאת אחד משותפיה. כלומר ליזום את החלפת נתניהו לא ניתן, אבל למנוע ממנו להקדים את הבחירות - ניתן גם ניתן. הדרך הבטוחה ביותר של נתניהו להקדים את הבחירות זה באמצעות אישור חוק פיזור הכנסת. כך אין הפתעות. אפשר לשלוט בתהליך, בתאריך, ולוודא שהכנסת אכן מתפזרת, ללא מחטפים ותרחישים נוספים. במידה שבשלב מסוים אחרי מלחמה יראה נתניהו שהוא נופל בכל מקרה והבחירה תהיה בין הדחה לבחירות, הוא יעדיף בחירות. האחרים - הדחה. כלומר מינוי מחליף בכנסת הנוכחית והמשך כהונה, ללא נתניהו.

נתניהו חד חושים. הוא הבחין בנעשה סביבו. לא בכדי החל להחניף לדרעי ולהזמין אותו לכל פורום אפשרי, וכך גם לחברי הליכוד, לכנס את הסיעה, לתת לכל אחד לדבר. חברי הכנסת מהליכוד אמרו אחרי הישיבה השבוע שהם לא זוכרים את נתניהו כה אנמי ומשעמם כמו בישיבת הסיעה, שבה רוב הזמן שתק ונתן לאחרים לומר את שלהם. אפילו הצהרה פומבית בפתחה לא נתן, והעניק את כל הבמה לשאר. שלא לדבר על ההתקרבות לסמוטריץ', כולל תמיכה באורית סטרוק שחטפה ביקורת על שהעזה לשאול דבר מה את האלוף טולדנו בישיבת הממשלה. נתניהו אף נזף בטולדנו על שהעיר לסטרוק על אופי שאלתה. אם המגמה תישאר יעדיף נתניהו לנקות את עזה מאוכלוסייתה ולהקים מחדש את גוש קטיף, אם זה יחזיר את סמוטריץ' וחבריו לצד שלו.