כשראשי מערכת הביטחון "מתריעים" בפני ראש הממשלה מהפגיעה בכשירות של צה"ל, למה בעצם הם מצפים? האם הם רוצים שיכריז על ביטול הרפורמה המשפטית כי עשרה אחוזים מהטייסים איבדו את האמון בו? האם הוא נדרש להתייעץ עם ראשי מערך הסייבר על מהלכיו הבאים כי עשרים אחוזים מהם התייאשו מהמדינה? האם הוא צריך להתפטר מתפקידו כי כל מיני לשעברים, וגם כאלה שלא, אינם מקבלים את הכרעת הבוחר?
הרי אם יעשה דבר מכל אלה, המשמעות היא שישראל חדלה בו-ברגע להיות דמוקרטיה. את הממשלה הנבחרת – טובה או גרועה ככל שתהא – תחליף, למעשה, חבורת קצינים מכהנים ובדימוס שתיטול לידיה את מושכות השלטון. זו תהיה המשמעות של התקפלות הממשלה לנוכח המרד השקט, או איך שלא נקרא לו, המתחולל בצבא. ולא, אל תטעו, קצינים יקרים: האחריות לקטסטרופה ביטחונית, אם חלילה תתחולל, תהיה על כתפיכם בלבד.
נתניהו והשרים נבחרו כדת וכדין למשול, ואילו אתם בחרתם להבטיח את ביטחוננו. עד כה לא קרה שום דבר שיצדיק את הפרת החוזה מצידכם. אדרבא, קץ הדמוקרטיה מתקרב משום שאתם מביאים את ישראל לתרחיש שלא נראה כמותו מעולם, שבו מערכת הביטחון משפיעה על חקיקת חוקים בכנסת, שלא נוגעים לה בשום דרך.
לנתניהו אסור בשום אופן לקבל את התכתיבים - לא אלה המרומזים של הפיקוד הביטחוני הנוכחי, ולא את אלה הישירים של ראשי הארגונים בדימוס. נראה שהוא מבין זאת, ולכן לא נבהל מהאיומים והספינים המופרחים בתקשורת חדשות לבקרים.
להידבר ולהתפייס
די משעשע, אגב, שאותם ביטחוניסטים ותומכיהם בתקשורת לא רואים את האבסורד בכך שגנרלים מנסים לכופף ממשלה אזרחית. הפרדוקס גדול כפליים כשהם עושים זאת כאשר זעקות ד-מו-קרט-יה בפיהם. הרי לוּ היינו שומעים על רצף אירועים שכזה בכל מקום אחר בעולם, מייד המסקנה היתה שאותה מדינה חדלה להיות דמוקרטית. למרבה המבוכה, זהו התרחיש שבימים האלה פוקד אותנו.
צה"ל הוא צבא העם, והגם שאותם קצינים נפלו קרבן למסע תעמולה בנוסח "הנחשול", ברור שלא ניתן לנתק אותם מהמתרחש במדינה. על כן, יש להידבר עימם ולהציג בפניהם את הדברים כהווייתם, אבל בה-בעת הצבא חייב להבהיר שאי-התייצבות היא קו אדום. הרמטכ"ל צריך לומר אמירות הרבה יותר נחרצות מאשר "צה"ל צריך אתכם". כשאינו מקרין מסר חד-משמעי בעניין, וגם אם לא זו כוונתו, הוא נותן לגיטימציה שבשתיקה להתפרקות הצבא.
מעבר לצה"ל, כדאי שהממשלה תיזום תוכנית פיוס לאומית בשל המצב. הווה אומר: לא רק הגנה פסיבית על המהלכים או צמצומם לנוכח המחאה, אלא צעדים אקטיביים לחיבור ולגישור בין קבוצות אוכלוסייה. יש בשטח יוזמות לא מעטות כאלה.
אמירת "בואו נתפייס" מצד הממשלה, ומעשה שיגבה אותה, ייתנו חיזוק למי שלא רוצים לפרק את הבית השלישי - בשני המחנות. ואלה, הבה לא נשכח, הם הרוב המוחץ של הישראלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו