למרות מאמציו של ראש הממשלה להסית את הדיון הציבורי מהרפורמה המשפטית לנושאים אחרים כמו שיקום הכלכלה, בינה מלאכותית ורכבות מהירות, ממשיכות הכותרות לעסוק בעיקר במתח הצפוי בין הממשלה ובית המשפט בחודש הבא, המשבר החוקתי שנתניהו מסרב להתחייב שלא יבוא, וההרכב חסר התקדים של שופטי בג"ץ שידון בעילת הסבירות.
אבל נראה כי הדרמה הגדולה באמת מתרחשת בימים אלה דווקא בשורות האופוזיציה. בשבועות האחרונים החלו במפלגות השונות לדגום בסקרים את כוחה של מפלגה חדשה, המורכבת מראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, במידה שתקום כזאת. כשהתקבלו התוצאות חשכו עיניהם. מפלגה כזאת, נכון להיום, בעלת פוטנציאל של כ- 10-12 מנדטים, ובמגמת עלייה. המפלגה הזאת נוגסת משמעותית במפלגות גוש השמאל. מיש עתיד, דרך המחנה הממלכתי ועד מפלגת העבודה ומרצ.
מבין מפלגות הגוש, גנץ עדיין מוביל בבטחה, אולם מפלגתם האפשרית של שקמה ברסלר, משה רדמן וחבריהם כבר מתחילה להתקרב לנתונים של יש עתיד, באופן שמדאיג מאוד את ראשי המפלגה. עד כדי כך, שיש כאלה שמשוכנעים שמה שהביא לשינוי הכיוון של יאיר לפיד, שברגע האחרון סביב החקיקה על עילת הסבירות הסכים לשאת ולתת עם הליכוד, קשור קשר ישיר לנתוני הסקרים שעינו שזפה. פתאום היעד של הפלת הממשלה נהיה לא הדבר הכי בוער, כשאתה עשוי לסיים שלישי או רביעי במרוץ.
באופוזיציה מעריכים כי לפיד קשוב ורגיש יותר לאנשי ההייטק ולבעלי העסקים, מאשר למשל בני גנץ. אלה, שהובילו ביד רמה את המחאה, סגרו עסקים, איימו בבריחת כספים ועשו כל שביכולתם בחודשים האחרונים לצבוע בצבעים שחורים את הכלכלה הישראלית, מתחילים כעת להרגיש בכיסם את תוצאות מעשה ידיהם. כולל ההפנמה שזו בכלל לא הרפורמה. זה הם עצמם.
מי שמדבר עם אותם גורמים שומע מהם הערכות ברורות לכך שגם הם נכונים כעת להרגעת השטח, לגרום ללפיד ללחוץ על הברקס, לנסות לראות אם יש דרך לא להחריף את הסיטואציה, לא רק עכשיו בפגרה כאשר החקיקה נעצרה ממילא, אלא גם אחרי כן, כשבקואליציה ינסו לחדש את החקיקה לגבי הרכב וועדת בחירת השופטים.
הטור המלא מחר ב"ישראל השבוע"