עם שוך מהומת צמצום עילת הסבירות, שעמדה במרכז כנס הקיץ של הכנסת, גברו הקולות בסוף השבוע הקוראים להקמת ממשלת אחדות לאומית. האם יש לכך סיכוי? האמת היא שקלוש ביותר. נכון לרגע זה, לא תהום אחת, אלא כמה מפרידות בין תרחיש האחדות לבין המציאות הפוליטית הנוכחית.
המכשול הראשון הוא המשקעים האישיים המרים בין מי שאמורים להיות המשודכים המרכזיים, נתניהו וגנץ. ראש הממשלה אמנם ידוע כבעל עור עבה במיוחד. ובכל זאת, החרם האישי שגנץ, לפיד והאחרים הטילו עליו, הותיר בו חריצים. אם אין לו הכרח יוצא דופן לשתף פעולה עם מי מהם, הוא לא יעשה זאת.
נתניהו גם לא שכח לגנץ את טרפוד תוכנית הריבונות ב־2020, בשלהי כהונת טראמפ. היחס שלו לממשלים האמריקניים אף שונה באופן יסודי מאשר זה של גנץ, ושל מערכת הביטחון בכלל. שלישית, גנץ הרי ידרוש את הוצאת בן גביר ואולי גם סמוטריץ' מהממשלה. מבחינת נתניהו, פירוק "המחנה השמרני", שצעד באדיקות אחריו במדבר האופוזיציה, יהיה לא פחות מבגידה פוליטית. אם נתניהו יתפטר מהשניים, הוא ימצא את עצמו מותקף על ידם כל שני וחמישי. זאת ועוד, בממשלה שלא תכלול אותם, נתניהו יהיה תלוי בגנץ ובאחרים. כלומר יהיה בסכנת מלכוד פוליטי בכל רגע נתון. קשה מאוד לראות אותו נכנס למרחב סכנה שכזה.
מצידו של גנץ, המטענים מרים לא פחות. מבחינתו, נתניהו רימה אותו כשלא קיים את הסכם הרוטציה בממשלת האחדות שהקימו השניים, עם פרוץ מגיפת הקורונה. בעקבות פירוק השותפות ההיא, גנץ התחייב אינספור פעמים שלא יישב עוד עם נתניהו. אם יעשה זאת, האולפנים יציגו לו את הקלטות הארכיון ולפיד ישפד אותו, כפי שעשה ב־2020. אז למה לו?
פוליטית, עדיף לגנץ לשמר את היתרון העצום שאליו הגיע בסקרים, בתקווה שיוכל להרכיב איתו ממשלה בעוד שלוש שנים. הלוחמנות של הממשלה רק מיטיבה איתו. כמו כן, כדי לייצב את הממשלה, הוא צריך להביא איתו את גדעון סער וסיעתו, מה שספק גדול אם יכול לקרות.
לסיום, אפשר להיזכר בשיחות בבית הנשיא, שהסתיימו בפיצוץ. עם חוסר אמון כזה, קשה לראות כיצד מייצרים הסכמים קואליציוניים.
למרות זאת, לחיים הפוליטיים דינמיקה משלהם. הליכוד היה וירצה להישאר מפלגת מרכז. היחלשותו בסקרים, וכמובן עוצמת המחאה, נותנות את אותותיהן בחלק מבכיריו. נתניהו עצמו לא מאושר מהליהוק הקואליציוני שנכפה עליו, ובעיקר מהשותפות עם בן גביר. בשלב מסוים הוא עשוי לרצות להיחלץ מהפינה. וכמובן, יש חשש שהקרע הפנימי יוביל למצוקה לאומית של ממש, בביטחון או בכלכלה. אז כרגע ממשלת אחדות נראית רחוקה, אבל בפוליטיקה "לעולם אל תאמר לעולם לא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו