מי שחושב שמה שהתרחש היום (רביעי) בכנסת היה תרגיל פוליטי מתוכנן מראש, לא מכיר את סדר העדיפויות וכוונותיו של ראש הממשלה, או רואה יותר מדי סדרות אמריקניות על פוליטיקה, תככים ומזימות.
הצופים בסדרות המתוחכמות יצפו בתרחיש שלפיו גוטליב הייתה "הקוף" בתוכנית מתוחכמת של הצד הניצי בקואליציה, שמבקש לא לתת תופין בדמות נציג לאופוזיציה בוועדה למינוי שופטים.
המציאות פשוטה יותר, גוטליב הודיעה כבר לפני שבוע שתתמודד, אמסלם ונתניהו היו בטוחים שיצליחו לגרום לה להסיר את ההתמודדות. אתמול בערב נתניהו צלצל אליה וביקש, גוטליב סירבה. ברביעי בבוקר נקראה ללשכה, עמדה מול נתניהו זועם במיוחד ואמסלם כעוס ושוב סירבה.
החשש - יש האומרים מוגזם של נתניהו - היה שבחסות החשאיות מאחורי הפרגוד יקבל תוצאה של הפרת הנוהג מול האופוזיציה - מה שהיה מזרים דלק נוסף למחאה, חסימת איילון וכו'.
נתניהו נלחם כדי לתת לאופוזיציה נציג בוועדה למרות התנגדות של לא מעט מקרוביו, בראשות יריב לוין. למה? כי הוא רוצה שקט. רוצה הסכמות. כי סדר היום שלו לא כולל את מהומת הרפורמה המשפטית. הוא כולל את איראן, הסכם שלום נוסף, ביטחוני, יוקר מחיה וכו'.
כדי לטפל בנושאים המדיניים והביטחוניים הוא צריך את ארה"ב עם האקס פקטור החשוב - פגישה עם הנשיא.
כדי להגיע לבית הלבן נתניהו צריך שקט מהרפורמה המשפטית. למעשה, הכי נכון וקל היה לו להעביר בשקט את היום ולחזור לשגרה. מהומה כזאת היא נזק. הדרך לארה"ב עוברת אצל טלי גוטליב.