ראש המוסד לשעבר: "ישראל הפעילה מנגנון השמדה עצמית"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו הרצה היום (רביעי) במכללת נתניה והתבטא באופן חסר תקדים ומעורר מחלוקת נגד הנעשה בכנסת ישראל בתקופה האחרונה. "מהיכרותי את מאיר דגן ז"ל, והייתי הסגן שלו שש שנים, הוא היה שם את ידו על השם שבחרתי להרצאה הזו - "מדינת ישראל בחרה להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמי שלה".

פרדו דיבר במהלך ההרצאה על המצב הבעייתי לטענתו במדינת ישראל ובפרט בכנסת: "אנא עצרו לפני שיהיה מאוחר מידי. לא למדנו דבר. כאשר אנחנו חיים בכפר הגלובלי הכל שקוף וכולם צופים יום יום על המתרחש פה וממתינים לצערי, האם אנחנו מוכנים לקרוא את הכתובת על הקיר? האם לא למדנו דבר? כנגד כל הסיכויים הוקמה פה מדינה, שבע מלחמות ומלחמה בלתי פוסקת כנגד אלה שלא השלימו עם קיימנו.

"מדינה עשירה ומבוססת, הייטק, חקלאות, רפואה ועוד. אולם, מדינה שסועה ומדממת כאשר סכנות לא חלפו ומבקשי רעתנו ממתינים לשעת הקושי. עוד קצת ומנגנון ההשמדה העצמי יפעל, השנאה ההדדית. ישראל לאחר ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים הקימה ממשלה מורכבת שזכתה לרוב בכנסת ועד הרגע הזה גם עם 58 כל עוד לא הופלה זאת ממשלת ישראל".

"הקואליציה שהודחה מסרבת להכיר בתוצאה"

ראש המוסד לשעבר המשיך: "המפלגה והקואליציה שהודחה מסרבת להכיר בתוצאה ולפנות לראש הממשלה בתוארו. זה לא מראה חסר חשיבות, זו אמירה שאני לא מכיר בממשלה הזו בחוקיותה ובסמכותה. זה לא מאבק בין אנשים זו אמירה של מנהיג עם עשרות מנדטים בכנסת. תופעה פסולה נוספת היא החרם של האופוזיציה על החוק באשר הוא. פסילת חוקים מטעם שהממשלה הביאה את הצעת החוק לכנסת פסולה מעיקרה.

"לא ייתכן שאופוזיציה תמנע העברת חוקים. תפיסה פוליטית השמה לה למטרה לשתק כל פעילות של הממשלה לא עומדת בכללי האמנה החברתית עליה מבוסס כל משטר דמוקרטי. השיח הישראלי מתאפיין בחוסר סבלנות ואלימות מילולית כלפי כל מי שלא חושב אחרת. כנסת ישראל מהווה דוגמא שלילית המחלחלת לחברה הישראלית. הקיטוב הינו בין תפיסה סוציאליסטית לקפיטליסטית. הקיטוב האמיתי המוסתר הוא בכוונה מוסתר והדיון האמיתי חלקו לא נדון ולא הובהר ב-1948. משפט על יום ירושלים - האם אנו מאמינים לעצמנו במשך שבועות ארוכים מקיימת הממשלה הערכות מצב האם לקיים מצעד בבירתה? האם שאלה כזאת יכולה לעלות בלנדון או פריז או וושינגטון? מדינה שלמה כל מהדורת חדשות דנה אם היא יכולה לקיים מצעד בבירתה ואין לכך תקדים בשום מקום".

עוד אמר: "האם באמת העיר מאוחדת? האם ישראל עשתה דבר או חצי דבר מ67 ועד היום כדי לאחד את העיר? הם יש עוד בירה בעולם בה יש מחנה פליטים? האם יש בירה שכל תושביה הינם בעלי זכויות שוות ומלאות? אנחנו החלטנו ב67 על איחוד ירושלים אבל לא עשינו כלום על מנת לאחד אותה. גם ממשלת הימין האחרונה לא שינו את הסטטוס. כיום בישראל יש שלושה דורות שאינם מכירים מציאות אחרת – יהודים ולא יהודים כאחד. צה"ל והשב"כ והמשטרה הם הכוח האוכף את החוק בשטח. גבולותיה המפותלים של המדינה חדלו להתקיים ב-10.6.1976.

"מנהיגי המדינה מפחדים מכל החלטה"

ההחלטה שלא להחליט הינה החלטה על כל משמעויותיה. ישראל נכנסה לתרדמת, לא כל אסטרטגיה אשר משוכנעת שבטקטיקה בלבד ניתן להגשים את חזון הציונות. במשך המון שנים עם איומים מתפתחים אל לנו ללין על מערכת הביטחון הא עושה מעל ומעבר לאורך הרבה מאד זמן וזו יכולת חסרת תקדים. וגם ליכולות חסרות תקדים יש פג תוקף וזה קרה במקומות אחרים בעולם. עם השנים החל מפעל ההתנחלות בתמיכה אקטיבית ופאסיבית של כל הממשלות וזה הפך מורכב מאד. בעשורים האחרונים עולה חשש כי לא ניתן להגיע להחלטה ללא סיכון של גלישה למלחמת אחים.

מדוע ממשלות ישראל אינן מגדירות את גבול הטריטוריה שאנו רוצים? מנהיגי המדינה מפחדים מסנקציות וחרמות, מכל החלטה. לכל אדם על פני הגלובוס ברור כי סיפוח מביא את היהודים למצב בו הם מיעוט כבר היום. הפוליטיקאים שלנו בחרו להרדים את הציבור ובכך לקבל החלטה על גורל המדינה תוך בריחה מהמציאות ושעון הזמן מתקתק. אי סימון טריטוריה של מדינה עשוי לגרום לחוסר סבלנות לאחר, לפסילת שומרי הסף, אלימות מילולית ופיזית".