בני גנץ ייכנס למשרד הביטחון בלי טקסים ומסדרי כבוד. באווירת הקורונה והמשבר התקציבי אין שום דבר חגיגי בהחלפת שר ביטחון, וגנץ יבקש לשדר שהוא בא לעבוד.
כמו רמטכ"לים שקדמו לו והפכו לשרי ביטחון (דיין, רבין, ברק, מופז ויעלון), גם גנץ חוזר למקום שמוכר לו היטב ושהיה בית עבורו במשך עשרות שנים. בסיבוב הקודם הוא אמנם עבד בצידה השני, הצבאי, של הקומה ה־14 במגדל הקריה, אבל את לשכת השר הוא מכיר היטב מאלפי שעות דיונים, וגם את דרי המגדלים - הקצינים והפקידים - הוא מכיר מקרוב, באופן אינטימי, כמי שפיקד עליהם עד לפני שנים אחדות.
בהיבט הזה, גנץ ייכנס בקלות לתפקיד. חוץ מחפיפה קצרה בסוגיות מבצעיות עדכניות, יידרש לו אפס זמן לימוד כדי להתחיל לעבוד. על הפרק: תקציב הביטחון והתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, שכרוכים זה בזה, ועוד שלל עניינים, מהמדיניות מול איראן (ובמשתמע מול סוריה ולבנון), דרך היחסים עם ירדן (על רקע סיפוח אפשרי של הבקעה), הרשות הפלשתינית (על רקע ההיערכות להתפרצות אלימה אם יוחלט על סיפוח ביו"ש) ועזה (על רקע האפשרות לעסקת חילופי שבויים והמשך המגעים להסדרה ארוכת טווח עם חמאס), ועד לסוגיות ביטחוניות־אזרחיות (שירות לאומי, גיוס חרדים וחיזוק התעשיות הביטחוניות שמחפשות את דרכן במשבר הקורונה).
עוד בנושא:
"גנון, היעלבויות ואיומים": מלחמת תיקים בכחול לבן
מסתמן: כחול לבן תוותר על תיק הבריאות בממשלה החדשה
העדפת גנץ ושות' על פני בנט ושקד עלולה לסבך את נתניהו עם מצביעי הליכוד
כאמור, האתגר העיקרי שלו יהיה תקציבי. עד לקורונה פנטז צה"ל על תוספת של 4 מיליארד שקלים בשנה, שהובטחה לו על ידי נתניהו. זה לא יקרה, וגרוע מכך: ההערכות הן שהתקציב ייחתך דרמטית בבסיסו. זה יחייב רפורמות מרחיקות לכת בצה"ל, ואולי גם במשרד הביטחון המיושן והכבד, שמשווע לרענון.
כשר ביטחון שהיה רמטכ"ל, יכול גנץ לקחת על עצמו סיכונים ששר אזרח היה מתקשה לקחת. לשם כך הוא יידרש לשיתוף פעולה של הרמטכ"ל אביב כוכבי - בן טיפוחיו - שעד כה גילה אפס גמישות בכל הקשור לבייבי שלו - התוכנית הרב־שנתית "תנופה". כוכבי אמנם כינס בשבוע שעבר את צמרת צה"ל על מנת לעדכן את התוכנית על רקע הקורונה, אבל בשורה התחתונה קבע שעיקר מרכיביה חיוניים. את ההצעות שקיבל לגבש תוכנית חליפית, מותאמת המציאות הכלכלית העדכנית, הוא דחה על הסף. ספק אם גנץ יקבל את קביעת הרמטכ"ל כתורה מסיני. "תנופה" טרם אושרה בקבינט ובממשלה, וגנץ יבקש לבחון אותה - ואולי גם להכניס בה שינויים - בטרם יאשר אותה. אם כוכבי יתעקש, הוא עלול למצוא את עצמו במצב שבו היה גנץ כרמטכ"ל: בלי תוכנית רב־שנתית בכל הקדנציה שלו.
הצד הצבאי־ביטחוני יהיה רק חלק מעבודתו של גנץ. כמי שמיועד להיות ראש ממשלה בעוד שנה וחצי, הוא ינסה למצב את עצמו לא רק כאישיות ביטחונית אלא גם כמדינאי - מול האמריקנים, האירופאים, ובעיקר במזרח התיכון. על הדרך הוא גם יבקש לזכות מחדש בחלק מהקרדיט שאיבד בשלושת סבבי הבחירות ובכניסתו השנויה במחלוקת לממשלה; לשם כך הוא יידרש להתנהל בפרופיל גבוה, לעיתים בניגוד לאופיו ותוך פוטנציאל חיכוך מתמיד עם לשכת ראש הממשלה שמעליו ועם לשכת הרמטכ"ל שמתחתיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
