בית משפט השלום ברמלה דחה את טענת חברת הביטוח "כלל" לפיה קשישה בת 82 מנהריה, שנפצעה קשה בתאונת דרכים בשנה שעברה, יכולה לעזוב את בית האבות הסיעודי בו התגוררה מאז התאונה מכיוון שלדבריה החברה המגורים שם מהווים "פריבילגיה בלבד".
התאונה בה נפצעה הקשישה התרחשה בשנה שעברה בעיר מגוריה, אז רכב פגע בקלנועית בה נסעה. הקשישה הועברה לבית החולים שם עברה סדרת ניתוחים, ובהמשך שהתה במרכז גריאטרי. שלושה חודשים אחר כך, היא הועברה לבית אבות סיעודי כשהיא מרותקת לכיסא גלגלים.
עוד בנושא:
• מבצע סבא וסבתא: התוכנית הממשלתית להצלת הקשישים
• בודדים גם במותם: 65 קשישים בישראל נפטרו לבד
• ניצול קשישים בזמן קורונה: איך להתמודד?
"כלל" שילמה במשך תקופה את התשלום החודשי לבית האבות שבחיפה, העומד על כ-16,500 שקלים בחודש, אולם בהמשך הפסיקה זאת בטענה כי האישה יכולה לשוב לביתה. בשל כך, הקשישה הגישה תביעה נגד "כלל" באמצעות עורכות הדין ענת גינזבורג ושירי שינברג בדרישה שהחברה תמשיך לשלם על שהותה בבית האבות, בטענה כי זהו המקום הראוי ביותר עבורה להתגורר בו בשל מצבה הרפואי.
בתגובה לתביעה שהוגשה נגד, "כלל" טענה כי מקומה של האישה הוא בביתה: "זוהי סביבתה הטבעית ואין כל הצדקה רפואית להמשך שהייתה בבית האבות, המהווה פריבילגיה בלבד וניסיון לקבוע עובדות בשטח". עוד טענה כלל כי התביעה מהווה "ניסיון נואל לייצר מניפולציה רגשית".
השופט איל כהן קבע בפסיקתו כי הציווי מספר תהילים "אל תשליכני לעת זקנה" מהווה "נר לרגלי בית המשפט" וכי "אין ספק שהתובעת נפגעה בתאונה באופן משמעותי". השופט כהן קבע כי מצבה של האישה יהיה טוב יותר אם תמשיך להתגורר בבית האבות, והחליט שעל "כלל" להעביר לה תשלום תכוף בסך של כ-178 אלף שקלים.
עם זאת, הוא אמר גם כי "קיים פער, לעתים משמעותי, בין טיעוני התובעת לבין התיעוד הרפואי, המלמד כי מצבה לפני התאונה לא היה שפיר במידה לה טענה. דעתי אינה נוחה מכך וטוב היה לו נמנעה המבקשת מהפרשה בהקשר זה". השופט כהן הוסיף בהחלטתו כי "במקום בו קיים ספק באשר לטיב צרכי המבקשת, היקפם וסוגם, תיטה הכף לעברה לקולה, תוך בחינה זהירה ומידתית של סבירות בקשותיה".