האם נחשף "ארמון הנציב" מתקופת בית ראשון? שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת ארמון הנציב בירושלים. לפי הארכיאולוגים, ״כותרות העמודים, המזוהות עם הבנייה המלכותית של ימי הבית הראשון, הן היפות והמרשימות ביותר שנחשפו עד היום״. הכותרות המרהיבות נחשפו לציבור לראשונה הבוקר (חמישי) באירוע בהשתתפות שר התרבות חילי טרופר, והן יוצגו לציבור בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
מי זכה לגור במבנה המפואר אשר השקיף בתקופת בית ראשון אל הנוף המרהיב של עיר דוד ובית המקדש, ואשר שרידיו נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בטיילת ארמון הנציב? האם היה זה אחד ממלכי יהודה, או אולי היה זה אחד מעשיריה הגדולים של ירושלים? אוסף נדיר, מרשים ומיוחד של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים ששולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב בבירה, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ. החפירות נערכו במימון החברה הממשלתית לתיירות ועמותת אל עיר דוד (אלע״ד). הממצאים המרגשים נחשפו לציבור באירוע חגיגי בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, בו נכחו נוסף על השר טרופר, גם ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד״ר יובל ברוך, ומנכ״ל עמותת אל עיר דוד (אלע״ד), דוד בארי.
הממצאים יוצגו לציבור בעיר דוד במהלך הימים הקרובים והסבר עליהם יינתן באופן מקוון בכנס מגלי״ם, שיתקיים ביום שלישי באתר האינטרנט של עיר דוד. פריטי האבן שהתגלו עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר 'פרוטו-איאולי', ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה.
חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל. האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים, שבהם שולבו מעקות. אלה, הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.
יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: ״זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מן הסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה. בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון״.
בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.
חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה: ״התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה בעיר ו'יציאה מהחומות' של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר, ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור״. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
