לפי נתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום (שני) לרגל יום המשפחה, בשנת 2020 היו בישראל כ-2.17 מיליון משפחות, לעומת כ-1.83 מיליון לפני כעשור, בשנת 2011. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון. כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.
כמו כן, אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-29%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-10%). כ-2.87 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-91%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד.
כ-12% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-137 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-87% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-19% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות.
בערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ-68%, לעומת כ-48% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע – 9%, לעומת כ-6% בממוצע ארצי, והאחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-41% לעומת 25% בממוצע ארצי.
מהנתונים עולה כי מספר הנפשות הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, אך הפער בין דתיים לחילונים בקרב המשפחות היהודיות גבוה יותר מהפער בקרב המשפחות הערביות.
כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-101 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין. בקרב הזוגות הנשואים שעובדים, חלק גדול מעבודות הבית, כגון כביסה ובישול נעשות על ידי הנשים (67%) בנוסף להשתתפותן בפרנסת המשפחה. רוב הגברים אחראים בלעדית על התיקונים בבית (80%). שני שלישים ויותר סבורים שהערכה, כבוד ונאמנות הם הסוד להצלחה של קשר זוגי, גברים ונשים בשיעורים דומים.
במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מהאחוז במשקי בית ללא ילדים (94.2% לעומת 64.7%, בהתאמה). במשקי בית של זוג עם ילדים וגיל הילד הצעיר הוא 24-18 שנים, קיים אחוז גבוה עוד יותר של משקי בית עם מועסקים – 95.1%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו