מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים המחייבים שותפות אמיתית של כלל חלקי החברה. בתקופה מכרעת זו "ישראל היום" מקיים היום (ראשון) משדר מיוחד המציג חזון ברור לשילוב החברה החרדית במשימת ההגנה הלאומית לאחר טבח 7 באוקטובר והמערכה הצבאית המתמשכת - ויעלה על נס את הדרישה הציבורית מהחברה החרדית לקחת חלק פעיל בהגנת המדינה.
גנץ: "אשאר בראש המחנה הממלכתי"
בריאיון לשירית אביטן כהן במשדר הגיוס של "ישראל היום", התייחס בני גנץ לסוגיית גיוס החרדים ולמצב הפוליטי הנוכחי. בנוסף סיפק יו"ר המחנה הממלכתי הצהרה חד משמעית. "אשאר בראש הסיעה", אמר.
"מה שחשוב זה מה שמדינת ישראל צריכה וזה שכל אזרחיה ישרתו אותה. כולם צריכים לקחת חלק בהגנה על המדינה ובשירות המדינה. המדינה צריכה לחוקק חוק נכון, וצריך לזכור שחוק גיוס הוא מרכיב אחד בלבד".
לדבריו, "אחרי 7 באוקטובר, אי אפשר להמשיך להתנהג כאילו לא קרה כלום. אני אומר את זה גם בשמו של הצדק החברתי וגם לחרדים עצמם - אני לא רוצה שהחרדים יהיו מודרים, זה חייב להשתנות".
גנץ זיהה מגמות מעורבות בציבור החרדי: "יש ניצנים של שינוי מלמטה. אנשים רוצים להשתלב ומבינים את הצורך. ההנהגה הרבנית והפוליטית עושים תהליך הפוך". על ניסיונו לקדם שירות לכולם אמר: "אני מאוד מצטער שלא הצלחנו להעביר את מתווה השירות הישראלי בממשלה הקודמת. סיכמנו בישיבת ממשלה מאוד ארוכה שעסקה בזה, שנעשה חוק גיוס על מנת שיהיה חוק גישור, והקמנו מנהלת".
כשנשאל על בנט, השיב: "קודם כל, הוא איש ראוי שהיה ראש ממשלה ואכפת לו מאוד ממדינת ישראל". על הממשלה הנוכחית אמר גנץ: "אני מסתכל על הצרכים של המדינה. הממשלה הזאת חייבת להחזיר את המנדט לציבור, לחדש את האמון בין העם לבין נבחריו. אנחנו לא יכולים כל היום להילחם אחד בשני. צריך לחפש את הדרך להסכמות ולא להכרעות כוחניות".
בנוגע לפרשת היועמ"שית אמר גנץ: "אני לא חושב שצריך להגזים בישיבה שעוסקת בהדחתה, זה חסר טעם - ההצגה הזאת. אני רוצה שיהיה ברור - אני חושב שלעבוד לפי החוק זה לפעמים לא נוח, אבל מה לעשות. ואני חושב שהיועמ"שית מאפשרת את קיום הלחימה בתנאים קשים".
גנץ הוסיף ועקץ: "אני חושב שהממשלה מאשימה את היועצת המשפטית ככה. צריך לבדוק איפה היא חורגת מהקווים. היא צריכה להיות נאמנה לחוק". גנץ התייחס גם לחשיבות שלטון החוק ודיבר על הדחת ראש השב"כ רונן בר: "אני לא מקבל את טיעון האמון. רונן בר אמר שהוא שגה ב-7 באוקטובר, והוא מוביל לאורך השנה את הארגון להצלחות".
"נתניהו, כמי שלא החזיר את המנדט לציבור, אין לו את התוקף המוסרי לפטר אף אחד ממערכת הביטחון", טען גנץ בראיון. "אני לא מדבר על טיעון חוקי אלא על טיעון מוסרי. בואי תלכי עכשיו לישובי הצפון - האנשים האלה מקבלים את הטיפול המגיע להם? מזמן היה צריך להחזיר את המנדט לציבור".
על המצב הנוכחי: "יש המון מה לעשות כאן, צריך להתחיל את הסיפור מהתחלה". גנץ התייחס גם למחאות הציבוריות ברחובות בימים האחרונים. "הציבור שיוצא להפגין הוא ציבור ממלכתי. הוא נושא עליו את נטל המחאה. אני מלא הערכה למפגינים, גם ברמה המשטרית, גם ברמה הביטחונית. אני חושב שזה שהציבור אומר לנו 'הקול שלנו כציבור לא נגמר בקלפי', זו תעודת הערכה גדולה".
לפיד: ריקי כהן מחדרה היא הבסיס הקיומי של מדינת ישראל
בכנס "משרתים יחד" של "ישראל היום", מתח יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ביקורת חריפה על מדיניות הגיוס ועל התנהלות הממשלה מול בג"ץ. לפיד טען כי הצבא זקוק לכוח אדם בעקבות 7 באוקטובר, וכי "קדם-7 באוקטובר זה עולם אחר".
"חוק השתמטות, לא חוק גיוס - והוא גם לא יעבור", אמר לפיד. "היה 7 באוקטובר, הצבא דיבר על מספרים נמוכים יותר לפני, ואנשים לא הבינו למה המספרים גדלו. סעו לשיקום בברזילי ותבינו למה המספרים עלו". לדבריו, "זה לא הוגן. המדינה במלחמה - לא הוגן שיש ציבור שלם שאומר 'נמות ולא נתגייס'. אף אחד לא מת מזה שהוא התגייס. הרבה יותר מדי אנשים מתו מזה שהם כן התגייסו," הדגיש.
לפיד הציע פתרון ברור: "מי שלא מתגייס לא צריך לקבל שום דבר מהמדינה. מה שקורה כרגע זה שיש ממשלה שאומרת 'אני לא מגייסת צעירים חרדים' ובנוסף לזה 'אני משלמת להם הון'". הוא הוסיף: "אני האיש היחיד שהעביר בשנים האחרונות חוק גיוס אפקטיבי," ציין לפיד. "אמרנו אז, אנחנו יודעים לייצר מצב שיותר חרדים יתגייסו. זה היה לפני מצב החירום הלאומי שאנחנו נמצאים בו. עכשיו צריך לגייס חרדים ולא צריך לתת אגורה שחוקה אחת למי שלא מתגייס".
לגבי ההיבט הכלכלי, אמר: "היום הלא-להתגייס זה עסק כלכלי - מעונות, קצבאות. זה צריך לעבור מהעולם. לא ניכנס עם ניידות לבני ברק, אבל כן ניקח כל אגורה ממי שלא מתגייס, כולל הכל. ההנחה צריכה להיות שמי שלא נותן למדינה לא מקבל מהמדינה". לפיד הבהיר: "קצבאות ילדים זה דבר אחר, אבל כן - רישיון נהיגה, יציאה מהארץ, ובעיקר תקציבים. תסביר לי את ההיגיון של מדינה שמי שלא מתגייס מקבל יותר כסף".
"יהיו כאלה שילמדו תורה, אבל להגיד את המשפט 'נלמד תורה בכל מחיר' כשאתה לא משלם שום מחיר, להפך - זה בלתי נסבל ובלתי נסלח. אני לא קונה את זה שעולם התורה וגיוס לצה"ל עומדים אחד מול השני. תורה והגנה על המולדת יכולים ללכת ביחד".
בנוגע לפרשת ראש השב"כ, אמר לפיד: "אני אמרתי מיד אחרי 7 באוקטובר, כולם היו צריכים ללכת הביתה, כולל רונן בר. ויש סיבה שנתניהו במשך שנה לא פיטר אותו. כל ההחלטה לפטר את רונן מתחילה ברגע שנפתחת חקירת קטארגייט, ובמדינה דמוקרטית מתפקדת נחקרים לא מפטרים את החוקרים שלהם".
לפיד סיכם: "הסיבה שאתמול כל כך הרבה אנשים יצאו לרחובות זה כי ראש הממשלה ושריו מדברים בגלוי על אי-ציות לצו בית משפט. אנחנו לא נשב בסבלנות ונראה אותם הורסים את המדינה מבפנים".
מטעמו נמסר: "הלא נתגייס של החרדים זה עסק כלכלי, המעטפת הכלכלית שמקבלים צעירים חרדים בשביל לא להתגייס צריכה לעבור מן העולם. ניקח כל אגורה ממי שלא מתגייס. מי שלא נותן למדינה - למה שהוא יקבל מהמדינה זכויות? עולם התורה והגיוס לצה״ל לא עומדים אחד כנגד השני".
יולי אדלשטיין: "200-300 ימי מילואים זה נטל - לא זכות"
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, התארח במשדר הגיוס של "ישראל היום". "עוד לפני 7 באוקטובר היה ברור מעל לכל ספק שאי אפשר להמשיך בחלוקת הנטל הנוכחית", טען. "200-300 ימי מילואים זה נטל ולא זכות".
"אני לא יודע להתחייב על זמן", אמר אדלשטיין. "אני מתחייב לדבר מאוד פשוט - אם יצא חוק, הוא יהיה מקסימלי, לא אידיאלי. אתה תבין את זה מצוין. גם אם לפני ההצבעות על התקציב הייתי מעביר חוק שאומר 'נגייס 100 אלף חרדים', אף אחד לא היה מאמין. עכשיו המצב נקי יותר, עכשיו אפשר להתכנס לניסוחים בחוק".
"אני כבר עייף מכל הדיבורים האלה על דד-ליין כזה ותאריך קובע כזה", אמר. "אני עובד בקצב מקסימלי שמאפשר הלו"ז". בהתייחס לשמועות פוליטיות, הדגיש: "אני יכול לומר שאנחנו עובדים כפי שנדרש בקצב הנכון. ברור לי שאני צריך להוציא מהוועדה חוק טוב. אם גם בסיעות החרדיות ילכו לקראתי... אני שומע את הפרשנויות האלה, זה מחרפן אותי. אתה עובד על חוק להביא לוחמים לצה"ל, אבל אומרים 'אהה, בעצם אדלשטיין סוגר חשבונות עם נתניהו כי הוא לא קיבל תיק של שר'. אילו הייתי רוצה להיות שר הממשלה הזאת, הייתי יושב כשר. אני חושב שיש לי פה משימה לאומית וזה לא קשור לשום חשבון פוליטי".
"אני לא מתפאר בסנקציות", אמר אדלשטיין. "הייתי רוצה לראות את המצב שאחרי 7 באוקטובר. גם ההנהגה וגם המתגייסים עצמם אומרים 'הבנו, אבל איזה עולם תורה ישאר אם חמאס יכבוש את המדינה?'"
לגבי פרשת הדחת ראש השב"כ רונן בר, אמר אדלשטיין: "אני קודם כל אומר שהגוף שמפקח על השב"כ זו ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון שאני עומד בראשה, ושם אנחנו נברר את העניין הזה. אני קודם כל לא מערער על זכות הממשלה לפטר כל גורם, בוודאי את ראשי השירותים החשאים. לגבי העיתוי, הצורך והדרך, נעשה את הבירורים בוועדה.
השר מיקי זוהר: "המפתח לאחדות - שכולם יתנו את חלקם"
במשדר הגיוס "משרתים יחד" של "ישראל היום" הציג שר התרבות והספורט מיקי זוהר את עמדתו בסוגיות הבוערות על הפרק. "המפתח לאחדות עם ישראל הוא שכולם יתנו את חלקם למדינה. כל מי שלא לומד תורה חייב לשרת בצבא, אבל הדרך היא הקמת חיל חרדי. החשש בציבור החרדי הוא שהילד יחזור חילוני", אמר זוהר.
"אם יהיה חיל חרדי, כל חרדי שלא לומד תורה יתגייס. אין מצב שחרדי שלא לומד נשאר בבית בלי לתרום". בנוסף, השר הזהיר מפני קרע חברתי: "אל לנו לקרוע את העם בסיפור הזה. אני חושש מהסנקציות - זה מייצר מלחמת אזרחים, כמו שהיה לפני 7 באוקטובר עם הרפורמה המשפטית".
בשיחותיו עם רבנים חרדים, לדבריו, הם אמרו: "אנחנו מבינים את הצורך, רק תפתרו בעיה אחת - איך הילד חוזר חרדי ולא חילוני".
זוהר התייחס גם להדחת ראש השב"כ רונן בר: "היה נכון שרונן בר היה מתפטר בעצמו אחרי הגשת התחקירים. יש לו כשל משמעותי ב-7 באוקטובר. המעשה הנכון של הממשלה הוא להודיע על פיטוריו". הוא הדגיש: "אני נגד להפר פסיקת בג״ץ, אני מכיר את נתניהו הוא מקיים פסיקות של בג״ץ. אבל אני מקווה שבג"ץ לא יתערב בפיטורי רונן בר ולא יעשה פאול כזה נגד הדמוקרטיה. הממשלה רשאית להחליף את ראש השב"כ על פי חוק".
לגבי היועמ"שית, טען: "העניין בלתי ניתן לפתרון. היא החליטה להכריז מלחמה. היועצת לא מייעצת לממשלה אלא פועלת נגדה. זה לא דמוקרטי, היא הייתה צריכה להניח את המפתחות מעצמה".
"הממשל הנוכחי בארה"ב נותן לנו גיבוי שלא ניתן בעבר - בנוגע למצור וכיבוש שטח ברצועה להחזרת החטופים", אמר זוהר. על "קטארגייט" הדגיש: "אני בעד להגיע לחקר האמת. אסור לקבל כסף מקטר, אבל אני לא חושב שזה כמו הכותרות שעשו מזה. נחכה לתוצאות. קטאר היא מדינת אויב ששיחקה עם המיליארדים שלה נגד ישראל".
בפאנל "נקודת מפנה" בהנחיית הכתבת שירית אביטן כהן, השתתפו מנכ"ל תנועת "פנימה" אורי עפרוני; נועה מבורך, ממובילות "שותפות לשירות״; סגן ראש מועצה אזורית שומרון וחבר דירקטוריון קק"ל, רס"ן (מיל') דוידי בן ציון; ויו"ר "נקראים לדגל", לשעבר קצין המילואים הראשי, תא"ל במיל׳ דני ון בירן. המשתתפים את עמדותיהם בסוגיית גיוס החרדים לאחר 7 באוקטובר. "סוגיית הגיוס מלווה אותנו. אני זוכרת את התמונות האלה שהיו בראשית ימי המחאה, שהלכו למחות בבני ברק וזרקו כסף מזומן. אני הייתי מאוד אנטי, לא רוצה לריב איתם, אחים שלי, אבל משהו קרה ב-7 באוקטובר," פתחה המנחה.
"אין תורה כזאת שאומרת שבן ישיבה אחד צריך להילחם והשני לא"
בראיון מרגש בכנס "משרתים יחד" של "ישראל היום", שיתף הרב תמיר גרנות, שבנו אמיתי נפל במלחמה, את חששותיו מהקרע המתחדש בעם ואת עמדתו בסוגיית גיוס החרדים. "אני בשש בבוקר בשמחת תורה קמתי בתחושה רעה מאוד על רקע המחלוקת במדינה. חצי שעה אחר כך קיבלתי אזעקה. הם רואים שאנחנו חלשים, יש קשר," פתח גרנות.
"אני מרגיש בשבועות האחרונים שאנחנו חוזרים לאותה נקודה, ואני לא מצליח לישון בלילה. מה קרה לכם? ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל, היועמ"שית - אלה האויבים שלנו? מצד שני, אני שואל כמה ראשי ארגונים לשעבר שמדברים על ראש הממשלה ושרים כאילו הם הפושעים הכי גדולים בעולם - ככה החיילים שלנו יצאו למלחמה?"
לגבי גיוס חרדים, הבהיר: "החשש שלהם מהצבא מובן, אבל זה לא סיבה לא לעשות. יש לי שלושה ילדים בצבא עכשיו ובן שנהרג. אני גם חושש, אבל בגלל חשש הילדים שלי ילחמו ואתה לא? איפה נשמע דבר כזה? זה רצון השם? זה מוסר אנושי?"
"תסתכלו בעיניים. האם מישהו מהמנהיגים החרדים ענה לשאלות שלנו? איך מחזיקים את המילואים? למה בין בני הישיבות הציונים והחרדים אין חלוקה שווה? למה האימהות שלכם ישנות בשקט ושלנו לא?"
גרנות הוסיף: "העולם החרדי היום הוא בלי חירות. משפחה חרדית לא יכולה לבחור להתגייס. לדעתי אין מאבק אידיאולוגי אמיתי. אין תורה שאומרת שבן ישיבה אחד צריך להילחם והשני לא. למה הם משתחררים? כי זה מגן עליהם בחברה החרדית".
"לא נוכל לאפשר יותר את המצב הזה. אי אפשר לכפות גיוס, אפשר לתת חירות לגיוס. הם אזוקים להנהגה הרבנית והפוליטית. הם לא יכולים לבחור כי אחרת יוציאו את ילדיהם מהמוסדות. שחררו אותם, תנו להם לבחור." בסיום, סיפר גרנות על ספר שכתב בעקבות יומני בנו: "אחרי השבעה מצאנו את יומניו. הרוח שלו נותרה במילים, וזה נותן כוח. הוא מסר את נפשו ועכשיו אנחנו מוסרים את הנפש שלו".
"תורה וביטחון הולכים ביחד": פאנל "נקודת מפנה"
"החרדים לא רק בפנים, הם חלק בלתי נפרד. המגזר הזה הוא חלק מהברית הציונית של מדינת ישראל. הברית הזאת כוללת את חוק הגיוס. אנחנו צריכים אותם בתוך המשחק הזה שנקרא הברית הציונית, שכוללת את שיוויון הנטל ואת חובת הגיוס".
תא"ל ון בירן: "אי אפשר להתייחס אל החרדים כמקשה אחת. לא אומר שכולם צריכים לשרת. אותי לא מטריד אם הם ישרתו בנצח יהודה או בחץ או יעשו שירות לאומי. אנחנו צריכים לראות איפה הפער מצטצם. הטעות ההיסטורית שעשינו במהלך השנים היא שהסתכלנו על הסוגייה הזאת מזווית ראייה פוליטית ותקשורתית. יש שני פרמטרים אחרים לגמרי שהם רלוונטיים - צורכי הצבא... והזווית הציונית. הם לא גדלו על ערך ציוני, הם ציבור אחר".
"במקביל לסנקציות שכולנו ממהרים, הייתי משתמש דווקא בשיטת התמרוץ, פירמידת תמלוגים בראשם המשרתים. מי שלא תורם כלום, לא מקבל כלום," סיכם.
עפרוני הדגיש: "אני חושב שזאת הבעיה הגדולה וזה השינוי בין השישה לאוקטובר, הדיון התיאורטי, לבין התכלס - צריך עוד חיילים ועוד לוחמים... אנחנו חייבים לשים את הזרקור ולהפסיק לשקר לעצמנו. התהליך שעוד רגע מגיע, ותכף הסכר פורץ... צריך להודות איפה אנחנו נמצאים היום - החברה החרדית אומרת בפה כמעט מלא אנחנו לא רוצים לקחת חלק".
הוא הוסיף: "אחוז המתגייסים לצה"ל הוא 48 אחוז. זה לא אירוע רק של חרדים, הוא רחב יותר... הצורך הביטחוני השתנה בשבעה באוקטובר ואנחנו לא יכולים לחכות יותר לתהליכים אין-סופיים שאנחנו מחכים כבר הרבה זמן שיקרו והם לא קורים. אנחנו לא יכולים להמשיך יותר לשקר לעצמנו. זה לא יחזיק, אנחנו לפחות עשור קדימה נהיה בברדק ביטחוני וצריך את כולם".
נועה מבורך שיתפה מנקודת מבט של אישה הנשואה למילואימניק: "בגלל שיודעים שני דברים בתור אלו שמשרתים, לקח לנו כמה חודשים להסתגל למציאות החדשה. הבנו שאנחנו לא חוזרים לשגרה. שנה וחצי אין לנו שגרת חיים בבית, אנחנו רק מחכים לסבב הבא ומתמודדים עם הסבב הזה... היום קמתי לאזעקה ואני אומרת איך יכול להיות שאחרי שנה וחצי זה עדיין קורה".
"עוד דבר שהבנו - הסיפור התורני צריך להשתנות. נתנו לחרדים לשמור על עולם התורה, זה היה מן הסדר במדינת ישראל שהוא בסדר, ובסוף אנחנו ב-7 לאוקטובר למדנו שצריכה להיות פה תפיסה הוליסטית. בסוף אני קמה בבוקר ומתפללת ואז בעלי יוצא לצבא. אין פה מערכות נפרדות... החוזק של מדינת ישראל היא שאנחנו מבינים שתורה וביטחון הולך ביחד".
דוידי הוסיף: "אצלנו בגדוד אנחנו בסבב רביעי ואני לא צופה את הירידה הזאת... זה אירוע ערכי שפוגע בחוסן ובלכידות של החברה וביכולת של המפקדים לקרוא ללוחמים להגיע ללחימה. כל הגדוד שלי, 680 חיילים, שלכולם יש קריירה ומשפחה ועסקים, ואתה משלם מחיר אדיר. ואיך אתה מניע את הלוחם להגיע כשקבוצה כל כך גדולה בהגדרה לא מגיעה". הוא סיכם: "אנחנו נבוא למילואים, אנחנו נגן על ביטחון המדינה, אבל רק שיצטרפו אלינו עוד אנשים".
בסיום הפאנל, נועה פנתה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני רוצה להגיד לשר - זה לא חוכמה לגלגל אלינו את השאלה, זה לא פתרון. לא בגלל שזה פוליטיקה, אני מגלגלת אליך חזרה את השאלה. אתה, בתור נבחר ציבור שעומד בממשלת הימין שאנחנו בחרנו אותה, מה אתה עושה? אתם אלה שאומרים לצה"ל מה לעשות. תגרמו לצה"ל להביא את כל מי שצריך, אבל אל תעשו פה טעות היסטורית. להפך, תתקנו. לעשות ציונות - בשביל זה נבחרתם. אני שולחת את בעלי, מה שאני יכולה לתת למדינת ישראל אני נותנת. אתה מנהיג, לא האזרחים צריכים להנהיג. זה לא עובד אחרת".
הרב שי פירון: "אין לקבל פטור לאיש, כשילדינו מסכנים חייהם"
"המצב הנוכחי כפי שהוא עומד - עדיף מבחינה מוסרית שלא יהיה חוק בכלל ונחכה לרגע בו אפשר לחוקק חוק ראוי, במקום חוק שעושה עוול ליהדות ולציונות", אמר היום הרב שי פירון, נשיא פנימה ושר החינוך לשעבר בראיון לכתב "ישראל היום", יהודה שלזינגר.
פירון לא הסתיר את זעמו: "איך אנחנו בכלל מסוגלים לדבר על זה עכשיו כשהילדים שלי עם צו 8? הדבר היחיד שאני מתפלל עליו כל הזמן זה שלא נחזור להודעות שכולות. במשך חודשים ארוכים כל רכב שנכנס לרחוב הבהיל אותי".
"זו בושה למדינת ישראל ולפוליטיקה הישראלית שאנחנו בכלל מעלים את השאלה אם יש מישהו שמגיע לו פטור משירות", אמר. "אנחנו צריכים להתבייש מהעובדה שהם בכלל מסוגלים להעלות על דעתם לתת פטור גורף למישהו בזמן שהילד שלי מסכן את חייו".
לדבריו, הכשל הוא בנקודת המוצא: "האם כולם מחויבים לגיוס אבל מספר מסוים מקבלים פטור, או ההפך? לדעתי, כולם מחויבים לגיוס למעט קטגוריות מוגדרות - מצטיינים בלימוד תורה, במדעים, בספורט. יחידה בצה"ל יכולה להיות יחידת מצטיינים, עם ארבע פלוגות שאחת מהן לומדי תורה".
פירון חשף: "שאלתי ראש מועצה חרדית כמה שעות לימוד מזכות לפטור. התשובה הייתה: 'אתה יודע מה הערך של שעת לימוד תורה?' - כלומר, כולם. הבן שלי כשהולך לצבא מצלם את המסכת שלומד כדי שבכל רגע פנוי יוכל ללמוד תורה. מה אתה מרמה אותי?"
"רוב הציבור החילוני חושב שהוויכוח הוא אם תלמידי ישיבות יקבלו פטור. זה לא הסיפור האמיתי. עובדים עלינו. היום יש רבנים שנפלו בקרב, בחורי ישיבה שהולכים עם המסכת שלהם. הציונות הדתית חושפת את השקר, היא מראה שיש פה עוול גדול".
פירון סבור שנדרשים שני שינויים. "הציונות הדתית צריכה להפסיק עם רגשי הנחיתות ולהפסיק לחשוב שחרדים מבינים יותר טוב תורה ומדינה. שנית, ראשי המפלגות לא יצליחו לעמוד בלחץ של נשים שלא רואות את בעליהן שנה".
"אני מאמין שבן אדם שאומר 'לא רוצה להיות חלק' - לגיטימי, רק אל תגרום לי לממן את ההשתמטות שלך. הצביעות החרדית אומרת 'אתה תממן את הנבדלות וההשתמטות שלי' - אין יושרה בזה".
על אף ביקורתו החריפה, סיים פירון בנימה אופטימית: "30-40 אחוז מהציבור החרדי היה רוצה למצוא דרכים לשלב בין חרדיותו לתרומתו. אם נבטיח להם שבקהילה לא יסתכלו עליהם אחרת, יתגלה שהרבה מהציבור רוצים לקחת חלק".
"צריך לייצר אפשרות אמיתית לשילוב חרדים בשירות"
סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, כיום מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים", השתתף במשדר המיוחד והביע את דעתו בנוגע לגיוס החרדים והשיוויון בנטל. "החברה החרדית תהיה מחויבת ליישר קו איתו", אמר.
"לכל מלחמה יש מוצאי מלחמה. אני חושב שאחרי המלחמה נדרוש סדר חדש שהחברה החרדית תהיה מחויבת ליישר קו איתו. אם החברה החרדית לא תתעשת עכשיו ותיקח את עצמה בידיים, יהיה פה שינוי שישחק לרעתה", אמר בוסקילה. "כשאחים שלך נמצאים במלחמה ודמם נשפך, אתה לא צריך חוק בשביל להבין שאתה צריך לתת כתף".
בוסקילה הציע פתרון דו-שלבי: "צריך לייצר אפשרות אמיתית לשירות. היה פה מאז קום המדינה ניסיון לשנות את החברה החרדית. חוק וסנקציות לבדן לא יעזרו. צריך לייצר מערכת שמאפשרת לחברה החרדית לקיים את אורח החיים שלה".
"לא כולם יכולים להיות לוחמים, יש מסגרות עורפיות ואפשר לשלב אותם במשטרה. הקמנו בתנועת הביטחוניסטים תוכנית לשילוב החברה החרדית בכל המסגרות הביטחוניות".
"אני ראיתי פרסום מדהים באחד העיתונים החרדים שקורא לציבור החרדי ללכת ללימודי רפואה. למה החרדים מברכים על זה? זה לא מאיים עליהם. אני חושב שצה"ל לא ניסה לקלוט את החברה החרדית לפי המאפיינים הייחודיים שלהם".
"החוק שהממשלה מקדמת הוא לא כשר, הוא מנציח את הבעיה. אי אפשר שהחוק יהיה חוק מפלה, זה חייב להיות באופן יחסי לציבור". בהמשך התייחס בוסקילה לניהול המלחמה: "הכישלון הגדול זה שהמלחמה נמשכת שנה וחצי, מתוך אילוצים ומגבלות שמנעו מאיתנו להשמיד את החמאס. האזורים שבהם יש אוכלוסייה וסיוע הומניטרי הגבילו את היכולת של צה"ל לפעול".
"לנצח נהיה עם אותם מושגים של צבע אדום וכיפת ברזל? זה חייב להיות נחלת העבר. היינו קרובים להכרעת חיזבאללה, עצרנו כשהוא היה על הברכיים ואפשרנו להם להתאושש. את החמאס אתה לא יכול להשאיר בעזה".
"פספסנו את ההזדמנות להבנה בציבור החרדי": על אמונה ואחריות
בראיון כפול שנערך במסגרת כנס "משרתים יחד", דיברו הרב יונתן רייס והרב נדב ראבד על עניין גיוס החרדים. הם התמודדו עם שאלות, ביניהן פער בהבנה ההדדית בין הציבורים ועם פתרונות אפשריים לסוגיית הגיוס.
"הציבור החרדי לא מבין כמה חשוב לכלל הציבור גיוס לצבא", אמר הרב ראבד. "גם אנשים שבימים אלה היו רוצים להתגייס לא יתגייסו כי הם מבינים שזה חלק ממטרה של ביטול לומדי התורה. זה מונע אפשרות להגיע להסדר עם אלו שאינם לומדים תורה".
הרב לדברי רייס, "הטיעון של 'אנחנו לא מתגייסים כי אנחנו לומדים תורה' לא מחזיק מים. יש לא מעט נערים שלא לומדים. אם זה היה הטיעון, ההנהגה החרדית הייתה צריכה להציג בזמן איך אנחנו רואים נשיאה באחריות".
שניהם הסכימו כי קיים פוטנציאל גיוס משמעותי בציבור החרדי. "אני חושב שכל אלו שאינם לומדים כמו שצריך, צריכים להתגייס לצבא", הבהיר הרב ראבד. "בישיבות הגדולות 90 אחוז לומדים, אבל במקומות האחרים אולי 90 אחוז לא לומדים". הרב רייס הטיל חלק מהאחריות דווקא על המדינה: "צריך להגיד את האמת - מדינת ישראל 75 שנה הפקירה את הסיפור הזה, לא הייתה אכיפה מעולם. לטנגו יש שניים, היו פה הרבה שנים שהעלימו עין".
גם הרב ראבד ביקר את הפספוס: "הגיעו כל כך הרבה חרדים לבקו"ם ב-7 באוקטובר, אבל התחילו למיין ולא כולם עומדים בתנאים. אם הגיעו כל כך הרבה, תביא אותם לצבא, תראה להם שאפשר להישאר אדם דתי. הם באו מעצמם ואת ההזדמנות הזאת המדינה פספסה".
לגבי פתרונות, הסכימו השניים כי סנקציות אינן הדרך. "הסנקציות זה לא פתרון, זה הנזק הגדול. מי שחושב שבסנקציות יכולים להביא את החרדים, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר", אמר ראבד. רייס הדגיש את הצורך בתהליך חינוכי: "קודם כל לייצר הרבה מאוד מסגרות. אם התחלתי עם שישה ועכשיו יש לי ביקושים לעוד ישיבות הסדר, זה אומר שהתהליך הוא נכון".
הרב ראבד סיכם בהצעה מעשית: "אם מדינת ישראל תגיד 'אנחנו לא פוגעים בלומדי התורה', אפשר יהיה להגיע לשיח לא רשמי עם גדולי ישראל שכל אלה שאינם לומדים יתגייסו. אמנם זה לא המספרים שאתה רוצה, אך הם יראו שהצבא לא כזה נורא וזה יכול לגרום לתהליך בחברה".
עימות חריף התפתח במשדר "משרתים יחד" של "ישראל היום" בין ח"כ אפרת רייטן (ממפלגת המחנה הממלכתי) לח"כ אליהו רביבו (מהליכוד), כאשר במוקד הדיון עמדה סוגיית גיוס החרדים.
רביבו נגד רייטן: "תמיד ימצאו את מי להאשים"
"למה שנה וחצי? למה לא שלושים שנה?" פתח רביבו. "הגיוס לכל חלקי העם הוא מחויב המציאות, אין לגביו שאלה. אין לי מחלוקת. הדיון נולד בחטא פוליטי - היועמ"שית דחפה אותנו לאירוע פוליטי. כשפקע החוק, במקום להאריך אותו היא פשוט קצרה את הירייה וקצבה זמן בלתי אפשרי". רביבו הדגיש: "אין צל של ספק שהחרדים חייבים להתגייס, בלי שום שאלה. אני הצעתי מתווה לראשי האופוזיציה כזה שיוכל מצד אחד לתת מענה לצורכי צה"ל... וגם לשמור על אורח החיים החרדי, שיוכלו להיכנס חרדים ולצאת חרדים".
ח"כ רייטן הגיבה בחריפות: "הוא אומר שהאופוזיציה צריכה לאשר והיועמ"שית צריכה לאשר. מבחינת ממשלת הימין המלא-מלא, אנחנו אשמים. זה מראה כמה הממשלה הזאת לא הבינה, לא רצתה להבין, ולא יכלה להבין".
"זה שכל ממשלות ישראל היו גרועות בעניין הזה - נכון. אני לא הייתי ראש הממשלה ב-20 השנים האחרונות, נתניהו היה", הוסיפה. "עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, כשנפתחו שבע חזיתות, כשנגרעו לנו מהסד"כ 12 אלף לוחמים - הממשלה עדיין מעודדת השתמטות ברישיון, לא מחוקקת חוק, ונותנת תקציבי השתמטות דרך כל מיני חקיקות והטבות".
רביבו טען: "יש הבדל עצום בין מה שעובר בוועדת כספים, חוק תקציב המדינה, למה שמשולם בפועל. אני דרשתי וקיבלתי התחייבות שהכספים הקואליציוניים יהיה מושג שיעבור מן העולם. לצערי הרב, שלטון הפקידות כופה עלינו כספים קואליציוניים. אני יצאתי נגד הכספים הקואליציוניים, אני חושב שזה מחלה רעה". לדבריו, "אנחנו מחויבים להעביר חוק גיוס כזה שנותן מענה לצה"ל וגם שומר על אורחות החיים של החרדים. חוק כזה לא ניתן להעביר כששני צידי המתרס במפה הפוליטית לא מאוחדים יחד".
רייטן השיבה בזעם: "תמיד ימצאו את מי להאשים, ואני חושבת שכאן הם יורקים על הילדים שלנו. אני אדבר בשם הבן שלי שמשרת כבר שנתיים פלוס, לחם בכל מקום. אמרתי לו 'תכבה את הטלוויזיה, אני לא רוצה שתראה חדשות'. אין כוח אדם, אנחנו יודעים מה קורה בקבוצות הווטסאפ של המילואימניקים, מחפשים חיילים שיבואו".
"מצד שני אני יושבת בישיבות של ועדת חוץ וביטחון שאומרים שגם לא צריך נשים בכל מקום, ומצד שני פוטרים את החרדים. בסוף נופל עלינו כל הנטל הזה. ולא רק שזה לא פייר, זה לא ממלכתי, זה לא ציוני, זה לא ביטחוני. זה ימין? מה זה?" רייטן סיכמה: "אני חושבת שהייתה פה הזדמנות היסטורית מתוך האסון הגדול של 7 באוקטובר, אם הייתה פה באמת ממשלה רצינית והרבנים היו מגלים את האחריות למה שנדרש מהם. אנחנו שנה וחצי אחרי, המצב רק נהיה רע יותר. הוקמה חטיבה בניילונים, הרבנים עברו שם את הכל ונתנו לזה הכשר, הכי מותאמת לציבור החרדי - הם לא באו. צה"ל עשה הכל לקבל אותם, הם פשוט לא באו".
רביבו חתם את העימות: "אני מייחל ומתפלל שנושאים חשובים כמו צרכי גיוס יגיעו ממקום נקי ולא יהיו נושא שעוסק בהפלת הממשלה. אנחנו עם אחד עם צורך אחד. אנחנו חייבים לגייס ואת כולם. אני מייחל לרגע שנדע להקשיב אחד לשני ולמצוא את המחנה המשותף".
"מתחת לאלונקה": האם הלחץ מביא תוצאות או מזיק למאמצי גיוס חרדים?
במסגרת כנס "משרתים יחד" של "ישראל היום", התפתח דיון מעמיק בפאנל בהנחיית אמיר אטינגר על הדרכים המעשיות לגייס חרדים לצה"ל, כשהמשתתפים חלוקים בשאלה האם לחץ ציבורי מקדם או מרחיק את הפתרון. בפאנל השתתפו רס״ל (מיל׳) יונתן שלו, ממייסדי תנועת המילואים ״כתף אל כתף״; אל״מ (מיל') חנוך דאובה, יו"ר פורום חרבות ברזל; רס"ן (מיל') שראל הלפרין, קצין אג"מ גדוד 8110 בחטיבה 5; סרן (מיל') משה גלסנר יועץ אסטרטגי, שירת 430 יום במילואים.
משה גלסנר אמר כי "כל היום מסבירים כאן ובכלי התקשורת כמה החרדים לא צודקים וכמה הם לא בסדר. איך זה שהם עדיין לא השתכנעו? התשובה היא שכנראה אנחנו מדברים לעצמנו. הסיכוי שאני אשכנע אותך שאני צודק, והחרדים ישכנעו את הצד האחר שהם צודקים, הוא שואף לאפס".
לדבריו, "השאלה צריכה להיות לא מי צודק, אלא מהי הדרך הנכונה שמביאה תוצאה. עד עכשיו ניסינו את הדרך של 'אנחנו נלך לכם על הראש', וזה לא עובד". גלסנר הציע לשנות גישה: "צריך ללכת לאנשים שיודעים להביא את הציבור החרדי. הם אומרים שנים רבות 'יש לנו דרך' וצה"ל לא השקיע בדרכים האלה. שח"ר היא יוזמה של אדם שהיה חלק מהמערכת, אבל כמערכת - לא רצו לגייס חרדים".
אל"ם (מיל') חנוך דאובה, בעל עיטור העוז שהוענק לו על מבצע חילוץ בעיירה בינת ג'בייל, במהלך מלחמת לבנון השנייה, אמר: "שיטת גיוס החרדים צריכה להיעשות בהידברות והתאמה ובצורה מתונה לאורך שנים. אבל בזמן הזה, אני מצפה מהחרדים להבין שהם צריכים להיכנס תחת האלונקה".
הוא אמר כי הוא "מאוכזב מההנהגה הפוליטית", והוסיף: "7 באוקטובר זה אירוע אחר, והביטחון של מדינת ישראל נמצא במקום לא טוב. הציפייה שלי מאנשים חכמים ומבינים את הסיטואציה היא להיכנס מתחת לאלונקה. בואו נסכים שכולם מתגייסים במדינת ישראל". דאובה הציג את המספרים: "16 אלף נפצעו וירדו מהמצבות. אלה מספרים שאנחנו זקוקים להם כדי להגן על גבולות המדינה. זה לא נאמר ממקום של דווקא, זה נאמר מתוך צורך אמיתי".
שלו העיר: "מעולם לא ניסו לשלוח צווים לכולם. באותה מידה, אם מישהו מתל אביב לא יתייצב בבקו"ם, הוא ייחשב עריק ויטילו עליו סנקציות". לדבריו, "כל ההנהגה הנוכחית של ש"ס היו לוחמים". לגבי המצב הנוכחי, טען: "מה שלא עבד להם בחוק, הם עושים עכשיו בתקציב ההשתמטות. ראינו את זה במעונות, ועכשיו העבירו תקציב של מיליארדים שמעודד השתמטות".
הלפרין, קצין מילואים, הציג נתונים מטרידים: "ראש אכ"א דיבר על שבעת אלפים לוחמים ושלושת אלפים תומכים שהוא צריך באופן מיידי. אם היינו עושים יותר בתחילת המלחמה, היינו נמצאים במקום אחר. אני מצפה שמי שלוחץ על החייגן יעשה הכל בשביל להביא עוד אנשים. אני מצפה שהמדינה תבוא ותאמר 'הדבר הכי חשוב עכשיו זה המלחמה, המעשה הציוני זה להתגייס' - ולשם הולכים כל התמריצים".
גלסנר התייחס לפער התרבותי: "כשבתל אביב נער חולם להיות טייס, בבני ברק נער חולם להיות ראש ישיבה. שינוי תרבותי כזה לא נעשה ביום אחד". "אנחנו כולנו שבויים של תעמולה. התעמולה אומרת שחוק הגיוס זה חוק ההשתמטות, לא משנה מה יהיה בו. אבל אם אתה מסתכל על המספרים של החוק הזה, מדובר במהפך אדיר, זה מספרים גבוהים. החוק הזה הוא על גבול היומרני".
דאובה סיכם את הפער הערכי: "החלום של הבת שלי זה להיות טייסת. הייתי שמח אם היו לה חלומות אחרים, אבל היא נולדה למציאות כזאת. אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו גם לערכים אחרים, אבל יש פה עניין של צורך לאומי ובסיסי".
"בוא נעשה רגע הרמת מסך של הנחמדות - יש פה אירוע מגה-פוליטי. שיטת השלטון במדינת ישראל משרתת סקטורים מסוימים. כשהכמות הייתה קטנה ונסבלת, אפשר היה לגלגל את זה, אבל כשזה הפך להיות גדול ובמספרים גדולים - המדינה נמצאת במלחמה וספר התקציב לא מבטא את הצרכים שלה".
שלו הציג את המספרים: "השנה התגייסו 177 חרדים. היעד היה 1,400. אלה המספרים" והלפרין חתם את הדיון: "אני לא בא לחנך אתכם. אני מאמין באותה תורה, אני לא אומר שלי צודק ושלך לא. אני אומר שצריכים אותם. אני מצפה מההנהגה החרדית שיודעת לקבוע מדיניות - מי ששותף לקביעת מדיניות צריך לקחת חלק בה".
במשדר התארחו שרים וחברי כנסת, הורים שכולים, קצינים ומפקדים בשירות סדיר ובמילואים, לצד פעילים חברתיים. המשתתפים יציגו פתרונות מעשיים למימוש חזון השירות המשותף ויתמודדו עם האתגרים הכרוכים בהגשמתו.
המשדר כולל סדרת פאנלים מרתקים שיעסקו בסוגיות הליבה של השירות המשותף: מבט מעמיק על השינוי בתפיסה הציבורית בנושא הגיוס לפני ואחרי 7 באוקטובר, ליבון המחלוקת ההלכתית בין הרבנים על השירות בצה"ל, שיח מרגש עם משפחות שכולות ששילמו את המחיר היקר מכל, וכן דיון מעמיק עם מילואימניקים הנושאים בנטל הכבד של הגנת המדינה יום יום בחזיתות השונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו