משבר חוק הפטור מגיוס: תוצאות או נזק? "אחרי 400 ימי מילואים, האיבה בציבור היא בשיא"

במפגש בין קצינים במילואים לנציגי הציבור החרדי, עלתה מחלוקת על אסטרטגיית גיוס החרדים • השדרן החרדי גלסנר טען שהלחץ הציבורי רק מרחיק ומקצין את החרדים, בעוד אל"מ דאובה הדגיש שמאז 7 באוקטובר השתנתה המציאות והצורך הביטחוני גובר על הפערים התרבותיים • הנתון המטריד שהוצג: מול יעד של 1,400 חרדים, התגייסו השנה 177 בלבד • משדר מיוחד של "ישראל היום" על שירות וביטחון

"מתחת לאלונקה": האם הלחץ מביא תוצאות או מזיק למאמצי גיוס חרדים? // קרדיט צילום: אולפני פוינט 2 פוינט

במסגרת כנס "משרתים יחד" של "ישראל היום", התפתח היום (ראשון) דיון מעמיק בפאנל בהנחיית אמיר אטינגר על הדרכים המעשיות לגייס חרדים לצה"ל, כשהמשתתפים חלוקים בשאלה האם לחץ ציבורי מקדם או מרחיק את הפתרון. בין המשתתפים: רס״ל (מיל׳) יונתן שלו, ממייסדי תנועת המילואים ״כתף אל כתף״; אל״מ (מיל') חנוך דאובה, יו"ר פורום חרבות ברזל; רס"ן (מיל') שראל הלפרין, קצין אג"מ גדוד 8110 בחטיבה 5; סרן (מיל') משה גלסנר יועץ אסטרטגי, שירת 430 יום במילואים.

פאנל "מתחת לאלונקה": האם הלחץ מביא תוצאות או מזיק למאמצי גיוס חרדים?, צילום: לירון מולדובן

שדרן הרדיו ואיש התקשורת החרדי משה גלסנר אמר כי  "כל היום מסבירים כאן ובכלי התקשורת כמה החרדים לא צודקים וכמה הם לא בסדר. איך זה שהם עדיין לא השתכנעו? התשובה היא שכנראה אנחנו מדברים לעצמנו. הסיכוי שאני אשכנע אותך שאני צודק, והחרדים ישכנעו את הצד האחר שהם צודקים, הוא שואף לאפס".

לדבריו, "השאלה צריכה להיות לא מי צודק, אלא מהי הדרך הנכונה שמביאה תוצאה. עד עכשיו ניסינו את הדרך של 'אנחנו נלך לכם על הראש', וזה לא עובד". גלסנר הציע לשנות גישה: "צריך ללכת לאנשים שיודעים להביא את הציבור החרדי. הם אומרים שנים רבות 'יש לנו דרך' וצה"ל לא השקיע בדרכים האלה. שח"ר היא יוזמה של אדם שהיה חלק מהמערכת, אבל כמערכת - לא רצו לגייס חרדים".

אל"ם (מיל') חנוך דאובה, בעל עיטור העוז שהוענק לו על מבצע חילוץ בעיירה בינת ג'בייל, במהלך מלחמת לבנון השנייה, אמר: "שיטת גיוס החרדים צריכה להיעשות בהידברות והתאמה ובצורה מתונה לאורך שנים. אבל בזמן הזה, אני מצפה מהחרדים להבין שהם צריכים להיכנס תחת האלונקה".

פאנל "מתחת לאלונקה": האם הלחץ מביא תוצאות או מזיק למאמצי גיוס חרדים?, צילום: לירון מולדובן

הוא אמר כי הוא "מאוכזב מההנהגה הפוליטית", והוסיף: "7 באוקטובר זה אירוע אחר, והביטחון של מדינת ישראל נמצא במקום לא טוב. הציפייה שלי מאנשים חכמים ומבינים את הסיטואציה היא להיכנס מתחת לאלונקה. בואו נסכים שכולם מתגייסים במדינת ישראל". דאובה הציג את המספרים: "16 אלף נפצעו וירדו מהמצבות. אלה מספרים שאנחנו זקוקים להם כדי להגן על גבולות המדינה. זה לא נאמר ממקום של דווקא, זה נאמר מתוך צורך אמיתי".

שלו העיר: "מעולם לא ניסו לשלוח צווים לכולם. באותה מידה, אם מישהו מתל אביב לא יתייצב בבקו"ם, הוא ייחשב עריק ויטילו עליו סנקציות". לדבריו, "כל ההנהגה הנוכחית של ש"ס היו לוחמים". לגבי המצב הנוכחי, טען: "מה שלא עבד להם בחוק, הם עושים עכשיו בתקציב ההשתמטות. ראינו את זה במעונות, ועכשיו העבירו תקציב של מיליארדים שמעודד השתמטות".

הלפרין, קצין מילואים, הציג נתונים מטרידים: "ראש אכ"א דיבר על שבעת אלפים לוחמים ושלושת אלפים תומכים שהוא צריך באופן מיידי. אם היינו עושים יותר בתחילת המלחמה, היינו נמצאים במקום אחר. אני מצפה שמי שלוחץ על החייגן יעשה הכל בשביל להביא עוד אנשים. אני מצפה שהמדינה תבוא ותאמר 'הדבר הכי חשוב עכשיו זה המלחמה, המעשה הציוני זה להתגייס' - ולשם הולכים כל התמריצים".

פאנל "מתחת לאלונקה": האם הלחץ מביא תוצאות או מזיק למאמצי גיוס חרדים?, צילום: לירון מולדובן

גלסנר התייחס לפער התרבותי: "כשבתל אביב נער חולם להיות טייס, בבני ברק נער חולם להיות ראש ישיבה. שינוי תרבותי כזה לא נעשה ביום אחד". "אנחנו כולנו שבויים של תעמולה. התעמולה אומרת שחוק הגיוס זה חוק ההשתמטות, לא משנה מה יהיה בו. אבל אם אתה מסתכל על המספרים של החוק הזה, מדובר במהפך אדיר, זה מספרים גבוהים. החוק הזה הוא על גבול היומרני".

דאובה סיכם את הפער הערכי: "החלום של הבת שלי זה להיות טייסת. הייתי שמח אם היו לה חלומות אחרים, אבל היא נולדה למציאות כזאת. אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו גם לערכים אחרים, אבל יש פה עניין של צורך לאומי ובסיסי".

"בוא נעשה רגע הרמת מסך של הנחמדות - יש פה אירוע מגה-פוליטי. שיטת השלטון במדינת ישראל משרתת סקטורים מסוימים. כשהכמות הייתה קטנה ונסבלת, אפשר היה לגלגל את זה, אבל כשזה הפך להיות גדול ובמספרים גדולים - המדינה נמצאת במלחמה וספר התקציב לא מבטא את הצרכים שלה".

שלו הציג את המספרים: "השנה התגייסו 177 חרדים. היעד היה 1,400. אלה המספרים" והלפרין חתם את הדיון: "אני לא בא לחנך אתכם. אני מאמין באותה תורה, אני לא אומר שלי צודק ושלך לא. אני אומר שצריכים אותם. אני מצפה מההנהגה החרדית שיודעת לקבוע מדיניות - מי ששותף לקביעת מדיניות צריך לקחת חלק בה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר