עוד חתיכה מהלב נשברת: העפר של ניר עוז קיבל את אוהד יהלומי ז"ל בחזרה

"הביתה", מתנגן השיר ברקע, עת המונים מעם ישראל מלווים את אוהד יהלומי בדרכו האחרונה הביתה, וחתיכה נוספת מהלב נשברת שוב לחתיכות. 509 ימים אוהד הוחזק באכזריות בשבי חמאס, עד שבשבוע שעבר ארונו חזר אל ישראל. המחשבה שאוהד לא יחזור בחיים לא נאמרה מעולם בקול. למרות שנחטף פצוע. למרות שראה את הזוועות בקיבוץ אותו אהב. עד הרגע האחרון אף אחד לא איבד את התקווה.

עד 510 באוקטובר. איזה לילה נורא היה 510 באוקטובר, אחד ממאות לילות נוראים בשנה ורבע האחרונות. לילה בו נסגרה הפעימה האחרונה של העסקה. לילה בו הושבו ארבעה ארונות ובהם שלמה מנצור, איציק אלגרט, צחי עידן, ואוהד, שהיד רועדת כשמוסיפה לשמותיהם ז"ל. לילה בו הבנו שהחטופים לא רק סובלים בשבי. לילה בו הבנו שזה כבר לא מובן מאליו שגיבורים חוזרים בחיים.

הושב לקבורה באדמה ספוגת הדם

ואתמול, אוהד הושב לקבורה באדמת ניר עוז הספוגה בדם. ועם ישראל היפה, אוחז בדגלים, בתמונות, נעמד בצידי הדרכים, לחלוק לו כבוד אחרון. 45 רכבים של רשות הטבע והגנים, שם עבד אוהד, ליוו אותו בדרכו האחרונה. אנשי אדמה וטבע, כמוהו, דמעותיהם מתערבבות עם דמעותינו ונספגות בקרקע.

אלפי כלניות כבר פורחות כאן בדרום, מחיות את האדמה רווית הדם, כשבמקביל בבית העלמין של ניר עוז נחפרים עשרות קברים חדשים. הקברים של המלחמה, הטרי בהם הוא של איציק אלגרט שנחפר רק יומיים לפני זה של אוהד.

"היתה לנו תקווה עצומה שתחזור, כי מי יכול עליך?" ספדה לו אישתו בת שבע מעל קברו, מול ההמון שבא לכבדו. אף אחד לא האמין שמישהו באמת יכול על אוהד יהלומי. האור של המשפחה. המגן איתו הרגישו תמיד בטוחים. מדריך הטיולים, איש הטבע והאדמה שלמדנו להכיר ולהעריך. האיש שסבל מהרוע, ונרצח בשבי חמאס.

לא איבדו לרגע את התקווה

ועכשיו בת שבע מבקשת מעל קברו של אוהד שנמשיך להפיץ את האור שלו. את דרכו הטובה. אישה אמיצה בת שבע, שברגע האמת כשהמחבלים שולפים את משפחתה מהבית, הניחה את בתה הקטנה על בעלה הפצוע. מי חלם שהרשע יקח איתו פצוע, מי חלם שהרשע ישים שוב את הילדה בזרועותיה.

אבל הרשע לקח. ובת שבע לקחה שוב החלטה אמיצה, כשהאופנוע עליו נחטפה נפל, והיא הצליחה לברוח עם שתי הבנות, בלב סוער מהידיעה שמערבה ממנה מוחזקים איתן, אז בן 12, ואוהד, בן 49.

והיא נשארה חזקה תמיד. קיבלה בחיבוק עצום את איתן, ששוחרר בנובמבר אשתקד בעסקה הראשונה. ושניהם, וכל המשפחה, לא איבדו לרגע את התקווה. אף אחד לא חלם שמישהו יכול על אוהד יהלומי. ולנו נותר רק להמשיך את דרכו, ולהפיץ את האור.