מאבק על העתיקות: המשמעויות הבינלאומיות של הארכיאולוגיה ביו"ש

לארכיאולוגיה בשטחי יהודה ושומרון היה שבוע עמוס. ביום שני שעבר נפתח "הכנס הבינלאומי הראשון לארכיאולוגיה ושימור ביהודה ושומרון" בירושלים, ולמחרת התקיים בכנסת דיון על הצעת חוק להחלת חוק העתיקות הישראלי על השטחים. לשני האירועים משמעויות רחבות היקף, וכריכתם יחד עוררה תגובות נחרצות – מבית ומחו"ל.

אחד הגופים הוותיקים והמוערכים בעולם הארכיאולוגיה, הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF), הפעילה באזור מעל 150 שנה, פרסמה גינוי חריף לכנס. הצעת החוק, לעומת זאת, נתקלה בהתנגדות נחרצת של הממסד הארכיאולוגי הישראלי, כולל רשות העתיקות, האקדמיה הלאומית למדעים והאוניברסיטאות בישראל, לרבות אוניברסיטת אריאל.

בשבוע שעבר פרסם משה גוטמן, יו"ר ארגון הימין "שומרים על הנצח", מעל דפים אלה מאמר שבו הוא מציג את הכנס כהישג מדעי חשוב וכצעד לשבירת "חרם אקדמי" על מחקרי האזור. מי שעוקב אחר התחום יודע שהסיפור מורכב בהרבה.

במאמרו טוען גוטמן כי הקהילה האקדמית העולמית מפלה את המחקר הארכיאולוגי הישראלי בשטחים משיקולים פוליטיים. אך האם אכן מדובר בניסיון להפלות את ישראל, או שמא הכנס הוא חלק ממהלך פוליטי לשינוי המעמד החוקי של העתיקות בשטחים? ומדוע גם חוקרים ישראלים, כולל כאלה מאוניברסיטת אריאל, מתנגדים להצעת החוק?

התשובות לשאלות הללו אינן קשורות לחרם פוליטי או אנטי-ישראליות אלא להשלכות של הצעדים החד-צדדיים שנוקטת ישראל, והעובדה שגוף בינלאומי ותיק כמו הקרן הבריטית פרסם גינוי פומבי חריף לכנס מצביעה על הבעיה הנוגעת למעמד המשפטי של החפירות ולמשמעויות ארוכות הטווח של שינוי כללי המשחק.

שינוי המעמד המשפטי של אתרי העתיקות בשטחים עלול להוביל גם להחרמת משלחות מחקר בינלאומיות, לפגיעה בקשרים עם מוסדות אקדמיים מובילים ולשלילת מענקי מחקר מקרנות זרות. ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל הנוכחית, הכירו בשטחים כנתונים תחת תפיסה לוחמתית – כלומר כבושים, ומערכת המשפט הישראלית אימצה גישה זו בפסיקותיה.

מכאן, שחפירות ארכיאולוגיות המבוצעות על ידי רשות ישראלית ללא שיתוף האוכלוסייה המקומית הפלסטינית אינן רק סוגיה משפטית – הן מציבות את ישראל בעימות ישיר עם גופים אקדמיים ומשפטיים בזירה הבינלאומית.

בדיון שנערך בכנסת יום לאחר פתיחת הכנס, קצין המטה לארכיאולוגיה במנהל האזרחי ציין בגאווה כי מטרת הכנס היא לעודד אוניברסיטאות לקחת אחריות על הארכיאולוגיה בשטחים. אם המדד הוא ההכרה הבינלאומית, הכנס הביא לתוצאה הפוכה. יום לאחר הדברים פרסמה הקרן הבריטית את הודעת הגינוי וציינה כי הכנס כלל מחקרים מפרויקטים שעלולים להיות מנוגדים לאמנות בינלאומיות המסדירות חפירות בשטח כבוש, וכי הרחבת סמכויות רשות העתיקות לשטחים עלולה לנרמל פעילויות שאינן מקובלות לפי הדין הבינלאומי.

מכיוון שההתנגדות להחלת החוק הישראלי מגיעה גם מתוך הקהילה הארכיאולוגית הישראלית והאקדמיה הישראלית בכלל, אולי כדאי לתת בכל זאת את הדעת לנזקים. ההבנה הרווחת בקרב מומחים היא ששינוי המצב החוקי וביטול ההבחנה הברורה בין השטחים לישראל בתחום הארכיאולוגיה עלול להוביל לפגיעה ישירה בחופש המחקר, במימון המדעי ובשיתוף הפעולה עם גורמים בינלאומיים – דבר שעלול להזיק למדינת ישראל הרבה מעבר לשדה הארכיאולוגי עצמו.

--

הכותב הוא דובר ארגון הארכיאולוגים "עמק השווה"